קצת פחות ממושלם

וגנר - "טריסטאן ואיזולדה", מנצח: דניאל ברנבוים, שלושה תקליטורי די.וי.די, וירג'ין קלאסיקס

בימים אלו הגיעה לארץ אחת ההקלטות המדוברות ביותר בעולם המוזיקה: הביצוע החדש ל"טריסטאן ואיזולדה" של וגנר, בניצוחו של דניאל ברנבוים. ההקלטה נעשתה בבית האופרה של "לה סקאלה" מילאנו בדצמבר 2007, וזכתה לביקורות נלהבות כל-כך, עד שהוחלט במקום שתחזור גם בעונה הקרובה (והיא אכן תעלה שם בפברואר הקרוב).

האופרות של וגנר לא מבוצעות בארץ, כך שהקלטות די.וי.די הן האופציה היחידה להתוודע אליהן באופן מלא. "טריסטאן ואיזולדה" היא אחת היפות שבהן. למעט השפה, אין בה שום דבר גרמני. העלילה מתרחשת בכלל באיים הבריטיים, ומבוססת על סיפור מימי הביניים.

יצירה ממעמד גבוה

זהו סיפור אהבתם הטרגית של אציל (טריסטאן) ושל צעירה (איזולדה), שאותה מביא טריסטאן כרעיה לדודו, המלך מארקה (Marke). האופרה ארוכה מאוד (חמש שעות), ויש בה כמה מהרגעים המרגשים ביותר בעולם האופרה. לדוגמה, פתיחת המערכה השלישית, שבה ממתין טריסטאן ההוזה בטירתו המוזנחת להגעתה של איזולדה כדי שתרפא את פצעי המוות שלו. או הקטע הדרמטי, שבו מנסה המלך מארקה להבין איך יכול היה טריסטאן, אחיינו האהוב והנאמן, לבגוד בו בצורה כל-כך פוגעת. או האריה המפורסמת וקורעת הלב של איזולדה, שחותמת את האופרה. לא לחינם יש ליצירה הזו מעמד כל-כך גבוה ברפרטואר.

ברנבוים גייס למשימה צוות מרשים מאוד, שבראשו איאן סטורי (טריסטאן), וולטרוד מאייר (איזולדה), מאטי סלמינן (Salminen) בתפקיד המלך מארקה, מישל דה-יאנג בתפקיד האומנת של איזולדה, ברנגנה (Brangaene), וגרד גרוצ'ובסקי בתפקיד עוזרו של טריסטאן, קורוונאל (Kurwenal). הבימוי ריאליסטי יחסית, והתאורה נוטה לכיוון הכהה והאפל. איכות ההקלטה והצילום אופטימלית, כפי שניתן לצפות מהפקה כל-כך חדשה.

מהטה מנצח

וגזר הדין? ובכן, זה ביצוע טוב מאוד, אבל לא מושלם. בעיניי, ביצוע הדי.וי.די המושלם ל"טריסטאן" מבחינה מוזיקלית היה ונשאר זה בניצוחו של זובין מהטה ממינכן, משנת 1999.

בשני הביצועים מופיעה אותה זמרת בתפקיד איזולדה - וולטרוד מאייר, שנחשבת היום לגדולת הסופרניות הוגנריות בעולם. בביצוע של ברנבוים היא אמנם מרגשת ומציגה קול פנומנלי, אבל בביצוע של מהטה היא נראית גם יותר צעירה ואנרגטית - מה שמתאים יותר לתפקיד. מאטי סלמינן אצל ברנבוים, בתפקיד המלך מארקה, מפגין קול יפה, אבל בעיניי לא מצליח לשכנע מספיק מבחינה רגשית. אצל מהטה שר את התפקיד קורט מול (Moll), שמפגין לא רק קול בס מדהים אלא גם הפנמה עמוקה של הפסיכולוגיה של הדמות.

בעיה נוספת אצל ברנבוים היא בתפקיד קורוונאל, עוזרו של טריסטאן. גרד גרוצ'ובסקי ששר את התפקיד הוא צעיר יחסית, ומופיע עם מין ליפה בלונדינית על הראש. אז אמנם הוא שר יפה, אבל הדמות לא פשוט מתחברת לתפקיד העוזר הנאמן עד מוות. אצל מהטה שר את התפקיד ברנד וייקל (Weikl) הוותיק, שמציג בדיוק את התכונות הנדרשות מהתפקיד. ומעל כולם, טריסטאן: אצל ברנבוים זהו איאן סטורי, שאמנם שר נפלא אבל לא משאיר אותך חסר נשימה כמו עמיתו ג'ון פרדריק ווסט, ששר את התפקיד בביצוע של מהטה.

היתרון המרכזי של ברנבוים על מהטה הוא בבימוי. הבימוי אצל ברנבוים ישיר ולעניין, ואילו זה של מהטה הוא בימוי מודרני שנוי במחלוקת. לי זה לא הפריע, אבל מי שסולד מבימוי מודרני עשוי לחשוב אחרת.

לסיכום: החדש של ברנבוים מוצלח וראוי, אבל זה של מהטה גובר עליו בנקודות. קחו בחשבון רק שאת ברנבוים אפשר להשיג בחנויות, ואילו בשביל מהטה צריך את אמאזון. *