ח"כים בצבעי הסוואה

פוטו פיניש: איזה ח"כ תוכלו להביא לכנסת בקולכם, ומי מוחבא בקמפיין

גם מי שצפה בשבוע הראשון של תשדירי התעמולה בכל תשדירי הליכוד, לא יוכל למנות אפילו חבר כנסת אחד שכיהן בכנסת האחרונה לצדו של בנימין נתניהו. וזה לא מפני שברשימת המפלגה לכנסת הבאה חלו שינויים דרסטיים - תשעה מבין 12 המועמדים הראשונים ברשימת הליכוד כיהנו גם בכנסת היוצאת. אז מי בכל זאת זוכה להופיע שם פרט לנתניהו? שלושה מבין המועמדים החדשים ברשימה: בני בגין (מקום 5), בוגי יעלון (8) ודן מרידור (17).

משחק הכיסאות

השלושה הללו מככבים, במפתיע או שלא, גם בתשדירי המפלגה היריבה, קדימה. ובכלל, בזכות תשדירי המפלגה של לבני ניתן להיזכר שרשימת הליכוד כוללת למשל גם את סילבן שלום, את לימור לבנת ואת ישראל כץ (וגם את משה פייגלין), ומה לגבי רשימת המועמדים של קדימה עצמה? כאן מועמד מספר 17 ברשימה, חיים רמון, לא יזכה ככל הנראה לדריסת רגל בקמפיין הנשי של לבני, ובכל זאת המצב מעט טוב יותר מאשר בליכוד.

כך, באחד מתשדירי המפלגה ניתן לחזות ברביעייה המובילה - שאול מופז, דליה איציק, צחי הנגבי ורוני בר-און - מחוזקת באבי דיכטר (מקום 9). אבל גם במקרה הזה לא ניתן ללמוד מהופעתם של חברי הרשימה על פועלם בעבר, או על תרומתם בעתיד. תפקידם מתמצה בלהסביר שהמבצע בעזה היה הצלחה גדולה, הודות לפועלה של לבני, כמובן.

ואלה לא רק התשדירים. אם חיפשתם, למשל, את אתר האינטרנט של הליכוד, דעו לכם שהוא נמצא בכתובת netanyahu.org.il, והפוליטיקאי היחיד שאת תמונתו ניתן למצוא בעמוד הבית שלו הוא נתניהו. גם בעמוד האינטרנט של קדימה שמה של מנהיגת המפלגה בולט מזה של המפלגה עצמה.

אי אפשר להצביע "לבני" וגם לא "נתניהו"

כל זה - בסיוע הסיקור התקשורתי שממילא נוטה להעדיף את הזווית הפרסונלית - עוזר להשכיח מהמצביע הפוטנציאלי את מהותה האמיתית של שיטת הבחירות הנהוגה בישראל, ושל המערכת הרב מפלגתית שנגזרת ממנה. בשיטה כזאת, הבוחר יכול לחזק את המועמד המועדף עליו לראשות הממשלה רק בעקיפין: או באמצעות הגדלת כוחה של מפלגתו, או באמצעות הצבעה למפלגות שצפויות לתמוך בו לאחר הבחירות. ובמילים פשוטות, אי-אפשר באמת להצביע "נתניהו" או "לבני".

אבל מי הם חברי הכנסת הפוטנציאלים הללו? כפי שראינו, את התשובה לשאלה לא מספקים הקמפיינים של שתי המתמודדות הגדולות, על אף שעבור המתלבטים זאת יכולה להיות הדרך הרציונלית לבחון את הכרעתם המתגבשת. למשל, מי ששוקל להצביע "נתניהו" יכול לצאת מנקודת הנחה שלאור שלושים המנדטים שמנבא ממוצע הסקרים למפלגה, הקול שלו עשוי להכניס את הח"כ ה-31 ברשימה, ולבחון במי מדובר (במקרה הזה מדובר בהכנסת בעלת בריתו של פייגלין - קטי שטרית).

האירונייה שב"מנדט הבא"

גם מי שמתלבט אם להצביע לבני או ברק יכול למצוא סמליות בהחלטתו בהינתן ממוצע הסקרים הנוכחי. "המנדט הבא" של העבודה, מקום 15, יביא לכנסת את השר ראלב מג'אדלה, שהתנגד למבצע בעזה. "המנדט הבא" של קדימה, מקום 24, יכניס למשכן את תושב עוטף עזה, ח"כ שי חרמש.