חומר צף הוא כוכב השבוע. מעולם ולעולם לא יהיו מתלבטים ומתלבטות, צפים וצפות, מהרהרים, עצלנים, שוחרי שלמות וחסרי אידיאולוגיה, כה מחוזרים ומבוקשים כמו בימים שלפני בחירות. מיליארדי שקלים, עשרות מיליוני מילים, אלפי דפי רשת, מאות שלטי חוצות, עשרות שעות תעמולה - מכוונים בדיוק ורק אליהם.
מעל הכול, חגיגה לכל הקמפיינרים וטונות של השמצות פרועות ועלובות של פוליטיקאים שבעוד שבוע יתחבקו, יתנשקו ויחלקו ביניהם את השלל, גם של הצפים וגם של השוקעים.
בין רבע לשליש מבעלי זכות הבחירה אומרים שאינם יודעים למי יצביעו. יש אומרים שלפחות חצי מהבוחרים לא יודעים למי לבחור, אבל הם בכל זאת עונים לסוקרים. יותר משליש מהבוחרים, והמספר גדל מבחירות לבחירות, בכלל לא יגיעו לבחור. אחוז ההצבעה בכנסת הראשונה היה 87%, בבחירות 96' ירד ל-76%, בבחירות לכנסת ה-17 ב-2006, הצביעו רק 63.5% מבעלי זכות הבחירה. בחצות יום שלישי הקרוב יתברר שאחוז ההצבעה נפל עוד יותר.
בין רבע לשליש מאזרחי ישראל ישקלו ברגע האחרון, בקלפי מאחורי הפרגוד, מי מבין החבורה המתמודדת גורם לו פחות בחילה, איזה פתק מפעיל לו פחות את רפלקס ההקאה. לחלופין, יבחרו על-פי הטרנד העכשווי.
מצעד הטרנדים
בבחירות הקודמות, הכנסת ה-17, "גיל" הגמלאים שלטה על פזמון ה"אם אין למי לבחור אז..". כך, בימים האחרונים למרוץ הופץ המסר: אם אתה מתלבט, תבחר גמלאים כי זה אבא שלך ואמא שלך שהמדינה הזניחה; הם לקחו שבעה מנדטים. שנתיים אחרי, לא ברור אם הם עוברים את אחוז החסימה.
את הבחירות שלפני, הכנסת ה-16, הוביל טרנד טומי לפיד ז"ל ושינוי שקיבלה 15 מנדטים; גם היא כבר נעלמת. ומי עוד זוכר את "הדרך השלישית" (אביגדור קהלני ושות'), שכמו "מפלגת המרכז", הלהיט שלפניה (איציק מרדכי, דן מרידור, אמנון ליפקין שחק, דליה רבין, רוני מילוא...), זכתה להצלחה חד-פעמית ואחר כך נמוגה. בהיסטוריה היה גם טרנד "צומת" (רפאל איתן ז"ל וקבוצת הבלתי מוכרים), וכמובן האם-אמא של מפלגות הטרנד, ד"ש, התנועה הדמוקרטית לשינוי (יגאל ידין ושמואל תמיר ז"ל, אמנון רובינשטיין...), שלקחה בגדול את בחירות 1977 עם 15 מנדטים, עד שהתפוררה לרסיסים.
כל השאר יתחבטו בעניינה של חבורה הזויה, מוכרת, לא אמינה, לא הגונה, מבטיחה הבטחות שאף אחד, גם לא המבטיחים, לא מאמין להן. מספר הצפים, המתלבטים והסרבנים הביא לפחות שני אתרים, ynet ו-start, לפתח אמצעי החלטה אלטרנטיביים. הגיוניים, ענייניים, על-פי עמדות מדיניות, ביטחוניות, כלכליות, חברתיות, דת ומדינה ועוד... רק על דבר אחד אין תשובה: לרגש. להצבעה מהבטן.
"אין ולו ח"כ מכהן אחד שיגרמו לי למחול על כבודי האבוד, הרמוס וללכת לבחור, לעמוד בתור בגן שושנה שהפך לקלפי ולהשתתף בחגיגה הזו", כך באתר גולשים שבוע לפני הבחירות הקודמות. "הפעם אינני סולח - אני בוחר בזכותי הדמוקרטית שלא לבחור. אני קורבן הדמוקרטיה השקרית. אני הצבעתי עבור מפלגות, והם הפכו את קולי לקרדום לחפור בו למען עצמם".
בין עשרות התגובות שקיבל הכותב הצף ההוא הופיעה תגובה קצרצרה ומאוד רלוונטית להיום: "בכיף, רק דבר אחד, כשיהיה חרא ופתאום תראה שדברים רק הולכים ומידרדרים...".
אז לכו להצביע.
stella-k@globes.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
