הערך המוסף של המע"מ

על מי תחול ההקלה בתקנות המע"מ, ובאיזו מידה היא תשפיע על נותני השירותים

בניסיון להקל על עסקים בזמן המיתון הנוכחי, המלווה גם במצוקת אשראי - ועל הדרך לתקן עיוות היסטורי - אישרה הכנסת ב-31.12.08 הוראת שעה בתקנות מע"מ, שתהיה בתוקף לשנת 2009 בלבד, המאפשרת לנותני שירותים מסוימים, בעלי מחזור שנתי של עד 15 מיליון שקל, לדווח ולשלם מע"מ על הכנסתם על בסיס מזומן.

משמעות ההוראה היא, כי רק לאחר קבלת התשלום בפועל תמורת השירות, תחול על נותן השירות החבות לשלם מע"מ. הטכניקה היא כזו: נותני שירותים (המחויבים בניהול ספרים לפי הרשימה בתוספת י"א להוראת ניהול פנקסים) רשאים להוציא חשבונית עסקה ו/או קבלה בלבד בעת ביצוע העסקה או בתום החודש שבה בוצעה, ואילו חשבונית מס, המייצרת את החבות במס, תוצא עד שבעה ימים מיום קבלת התמורה בפועל.

כלומר, מי שמחזור עסקאותיו, לא כולל מכירת ציוד, לא עלה בשנת המס 2008 על 15 מיליון שקל (לא כולל מע"מ), והוא מופיע ברשימה הנ"ל - רשאי לדווח על בסיס מזומן לגבי עסקאותיו לצורכי חוק מע"מ.

לדברי אליוט גרופ, רשת רואי-חשבון ויועצים, הוראת השעה תחול על ספקי שירותים של ניקיון, שמירה, אספקת ארוחות ומסעדות, הובלה והסעה, סיעוד, אולמות אירועים ושמחות, דיילות, מכירה, ספרות, נהגי מוניות, מורי-דרך, מכוני כושר, חוקרים פרטיים וגובי חובות, חניונים, השכרת רכב, השכרת שמלות כלה, בתי אבות, קוסמטיקאיות ומכוני יופי, סוכנויות נסיעות, עמילי מכס, מוסכים, וכן כל מי שלא חלה עליו תוספת ניהול ספרים ספציפית אחרת.

מצוקת מזומנים קשה

לדברי עו"ד ניר הורנשטיין ועו"ד זיו שרון, שותפים ממשרד עוה"ד אלתר העוסק בתחום המס, ולשעבר מרצים לנושאי מע"מ בחוג לחשבונאות באוניברסיטת ת"א, "כיום יש מצב דברים בעייתי מאוד, שלפיו עוסקים מסוימים נדרשים להוציא חשבונית ולהעביר כסף למע"מ עוד לפני שקיבלו את התמורה - וכך נקלעים למצוקת מזומנים קשה. חשוב לדעת, שבמסגרת מע"מ לא ניתן להגיש דו"ח בלא תשלום המס. כלומר, גם אדם אשר אין בכוחו לשלם את המע"מ מאחר שלא קיבל תקבולים - ייחשב לעבריין בעיני רשויות מע"מ ויהיה כפוף אף להליכים פליליים.

"לעיתים המצב מגיע לכדי אבסורד, כאשר החוזה המסחרי של העוסק הוא מול המדינה. מצד אחד, המדינה מעכבת תשלומים בכובעה כלקוח, ולכן אין בידי העוסק כספים להעביר כסף למע"מ. מצד שני, בכובעה כרשויות מע"מ המדינה דורשת את תשלום המע"מ, וכשזה אינו משולם - נוקטות הרשויות הליכים אזרחיים ופליליים נגד העוסק. הדיווח על בסיס מזומן יסייע לפתור בעיה זו".

יצוין, כי משמעות הדיווח על בסיס מזומן היא כי כאשר נותן שירות מקבל תשלומים בצ'קים דחויים, אמנם בעת קבלת הצ'קים עליו להוציא קבלה, אך חובת הוצאת החשבונית תהיה לאחר כל פירעון של צ'ק דחוי, בטווח של עד 7 ימים מיום הפירעון.

הורנשטיין ושרון מזכירים, כי כבר קודם לתיקון חלק מנותני השירותים, בעיקר בעלי מקצועות חופשיים, מדווחים על בסיס מזומן. כך לדוגמה נוהגים עורכי דין, מהנדסים, אדריכלים, רואי-חשבון, שמאים ועוד. וכן גם קמעונאים קטנים (מחזור עד 1.7 מיליון שקל בשנה), רופאים ומתווכי מקרקעין, ונותני שירותים אחרים שמחזורם השנתי הוא עד 650 אלף שקל.

ההוראה לא תחול על יצרנים, סיטונאים, קמעונאים (למעט בעלי מחזור קטן יחסית), קבלנים, חקלאים ויהלומנים. ביחס לאלה החבות במס תהיה לפי הוראות חוק מע"מ, כגון בעת מסירת הנכס לקונה, ביצוע העבודה וכו' - גם אם טרם התקבל התשלום.

הורנשטיין ושרון: "לדעתנו, לאור העובדה שמדובר בצעדים נכונים מבחינה כלכלית, אין סיבה שלא להופכם להוראת קבע ולהרחיב את בסיס הדיווח על בסיס מזומן לעסקים נוספים, כדי למנוע עיוותי מס חמורים".

לפי נתוני רשות המיסים, 233,000 עסקים משלמים כיום מע"מ על בסיס מזומן, ובעקבות השינוי צפויים עוד 45,000 עסקים לדווח על בסיס מזומן.

לדברי עוה"ד, "עיוות נוסף ורלבנטי לנושא, הוא חובות אבודים. כיום, בשל העובדה שעוסקים רבים צריכים להעביר את כספי המע"מ עוד לפני שקיבלו את התמורה, פעמים רבות נוצרות סיטואציות שבהן העוסקים כלל לא קיבלו את התמורה. כלומר, לא רק שהם סיפקו שירות או נכס, הוציאו הוצאות בהקשר זה ולא קיבלו תמורה, הרי שעליהם להעביר את התשלום למע"מ ו"לרדוף" אחרי החייב.

"לעיתים החייב אינו משלם, ואז קיימת זכאות לקבל את החזר המע"מ - אולם נטל ההוכחה המוטל עליהם כדי לקבל החזר מע"מ בנסיבות כאלה, הוא פעמים רבות קשה מאוד. רשויות מע"מ דורשות להוכיח שנקטת צעדים נגד החייב, וחולף פרק זמן ניכר עד שניתן לשכנע בכך. כשהמע"מ משולם על בסיס מזומן - ממילא הבעיה הזו נחסכת, מאחר שרק כאשר מקבלים את התמורה קמה החבות לשלם מע"מ".

"היו צריכים ללכת בגדול"

עו"ד מוטי איילון, מנהל מחלקת מיסים עקיפים בחטיבת המס בפירמת ראיית-החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר, ולשעבר ראש אגף המכס והמע"מ, אמר ל"גלובס": "המדינה נתנה מעט מדי, ולא רבים ייהנו מההוראה. לטעמי, אם היו רוצים ללכת בגדול על מהלך שייטיב עם הנישומים בזמן מיתון, היו צריכים לקבוע כי ההוראה תחול על כל נותני השירותים, וללא הגבלה בסכום.

"לדוגמה, ההוראה לא חלה על קול-סנטרים. אני יכול להעיד על קול-סנטר שעובד עבור רשות מקומית, והרשות מאחרת בתשלום כמעט דרך קבע. לעסק כזה דיווח על בסיס מזומן היה יכול לעזור. על חברות תקשורת ההוראה לא חלה, משום שהן חורגות מהתקרה של 15 מיליון שקל".

* מהו ההיקף הכספי של שווי ההוראה?

איילון: "מדובר בהרחבה שקשה מאוד לאמוד את שוויה. ישנם נותני שירותים רבים שבלאו הכי מדווחים למע"מ על בסיס מזומן, ובהם בעלי מקצועות חופשיים. אליה הוסיפו בהוראת השעה את נותני השירותים שלא נופלים בגדר הוראה ספציפית, כגון חשמלאים, שרברבים וכיו"ב, בעלי מקצועות לא חופשיים; וכן בעלי מסעדות, בתי קפה ומלונות קטנים (אך לא צימרים) שמחזורם העסקי אינו עולה על 15 מיליון שקל".

* האם עשו נכון שקבעו את הנוהל החדש בהוראת שעה ל-2009 בלבד, או שנדרש תיקון קבוע לחוק מע"מ?

"אני חושב שזה נכון להסתפק בהוראת שעה, ובמהלך השנה ללמוד את ההשפעה שלה, ורק לאחר תקופת ניסיון להחליט אם להאריך אותה, גם בהתחשב במצב המשק בעוד שנה".

איילון מדגיש כי ההוראה החדשה עושה צדק גם עם ההתמודדות עם חובות אבודים, שכן דיווח על בסיס מזומן מונע מראש מצבים שבהם נישום מחויב בתשלום מע"מ עוד לפני שגבה אותו. כך גם לרשויות המס יהיו פחות התעסקויות עם חובות אבודים, שאותם מעריך איילון בעשרות מיליוני שקלים בשנה, עם סבירה להגדלתם, בשל המשבר הכלכלי המתגבר.

מעבר לדיווח דו-חודשי

הוראת השעה כוללת בחלקה השני הטבה נוספת, והיא הרחבת אוכלוסיית הזכאים להגיש דו"ח מע"מ פעם בחודשיים (דו"ח דו-חודשי במקום דו"ח חד-חודשי). בעת הגשת הדו"ח מועבר סכום המע"מ לרשויות, ודיווח דו-חודשי מהווה למעשה מעין ארכה נוספת של 30 יום עד להעברת כספי המע"מ, שגם בה יש כדי לאפשר תקופת אשראי גדולה יותר, ולסייע במקצת במחנק האשראי הקיים במשק.

לדברי עוה"ד הורנשטיין ושרון, לפני התיקון, מי שמחזור עסקיו עלה על 685 אלף שקל היה חייב בהגשת דו"ח למע"מ כל חודש. בעקבות התיקון, התקרה הועלתה ל-1.5 מיליון שקל. "על-פי הנתונים של רשות המסים, כ-75% מכלל העוסקים מדווחים כיום על בסיס דו-חודשי, ועם קבלת התיקון ידווחו כ-85% על בסיס דו-חודשי, ובסך הכול 380 אלף עוסקים.

* האם הגדלת תקרת המחזור המאפשרת דיווח דו-חודשי למע"מ היא בשורה משמעותית לנישומים?

איילון: "לכך יש שתי פנים. מצד אחד, אמנם הרבה יותר עסקים יוכלו לשלם מע"מ אחת לחודשיים, ובכך לקבל אשראי של חודש נוסף מהמדינה, אך מצד שני עסקים שזכאים להחזרי מס יסבלו מאותה הוראה, שכן ההחזרים מהמדינה יידחו בחודש. הסובלים העיקריים מכך הם עסקים בהקמה, אשר רוכשים ציוד ומשקיעים תשומות, שלא יוכלו לקבל החזרים בתוך חודש. עם זאת, במקרים מיוחדים ניתן לבקש ממנהל מע"מ לחזור לדיווח חד-חודשי - למרות הזכאות לדיווח דו-חודשי - ובסמכותו לאשר זאת".