איווט החובט

עזבו את ההצהרות של אביגדור ליברמן על הפצצת טהרן ואסואן. זה ברמת המקרו. אלימות פיזית הולכת טוב עם ימין בכלל ועם פשיזם בפרט, ויש באביגדור ליברמן משהו מאיים ברמה הפיזית. אווירת ההתרסה שהוא משדר בכל דרכו הפוליטית. המשקל. האופן שבו הוא מתעמת עם חברי הכנסת הערבים. המילים. העיניים הפקוחות לרווחה שאינן ממצמצות, כאילו רוצה להפחיד. ההתנפלויות על המשטרה והפרקליטות. כל הכתבות האלה שמקפידות להזכיר את ההיסטוריה שלו כשומר סף בברים.

האם היתה בעברו של ליברמן אלימות של ממש?

לצחי הנגבי מזכירים את השרשראות בקמפוס האוניברסיטה, בעימותים עם סטודנטים ערבים ושמאלנים. לימור לבנת העיפה סטירה לפעיל של מפלגת העבודה. אם כבר מדברים על ברים - יורם מרציאנו הסתבך בקטטה בבר (מוזר שלא הדביקו לו את הכינוי רוקי מרציאנו).

וליברמן? זרק מישהו החוצה מבר והסתבך בקרב אגרופים? קטטה קטנה מההיסטוריה? אולי סטירה למישהו משלום עכשיו? שום דבר שיכול להצדיק את החרוז איווט החובט?
יש.

לפני 10 שנים, ליד ביתו ביישוב נוקדים, התקוטטו כמה ילדים וביניהם בנו של ליברמן. הילד רץ הביתה, סיפר לאביו את גרסתו לקטטה והצביע על הילד שפגע בו, קטין בן 12 שביקר ביישוב. ליברמן רדף אחרי הילד, תקף אותו ואיים להכות אותו שוב אם יבוא ליישוב נוקדים.

נגד ליברמן הוגש כתב אישום בגין תקיפה ותקיפת קטין. בספטמבר 2001 הוא הודה באשמה במסגרת עיסקת טיעון, שילם לילד פיצוי בסך 10 אלפים שקל ונקנס ב-7,500 שקל. אחרי סגירת התיק צורף ליברמן לממשלת שרון כשר לתשתיות לאומיות.

אם כבר איווט החובט, היה הרבה יותר "מכובד" למצוא בהיסטוריה שלו סיפור על מישהו במשקל שלו. לא על ילד קטן.