ספק אם הייתה כאן סדרה שעוררה כל-כך הרבה רעש טרם שידורה. על הרעש - מיד. ראשית, כמה מילים על הז'אנר. התחום שנקרא "מצלמה נסתרת" התפתח בטלוויזיה כז'אנר בידורי "קנדיד קמרה", שהייתה המקור לעשרות רבות של תוכניות "מתיחות" שנועדו לתפוס אנשים במצבים מביכים-מצחיקים.
רפי גינת טוען לבעלות על הסבתה של המצלמה הנסתרת לשימוש בתוכניות תחקיר. אין עדות שסותרת את גרסת גינת, כך שייתכן שהפעם הראשונה שבה שוכלל תפקיד המצלמה הנסתרת לז'אנר העיתונות החוקרת, היה בכתבת "כלבוטק" אי שם בשנות ה-70.
מנחת "שתולים", אורלי וילנאי, היא אגרוף של ברזל בכפפה של משי. חזותה הנעימה מכסה על העובדה שמתחתיה נמצאת אחת העיתונאיות הקשוחות שהיו לטלוויזיה. הכפילות הזאת הופכת אותה למגישה טובה ומאפשרת לה להעביר מסרים "בלתי טלוויזיוניים". יחד עם זאת, וילנאי היא אידיאליסטית. כלומר, אחת שלא תעגל פינות עבור ה"שואו" הטלוויזיוני, ומעניין לראות כיצד יצרכו צופי הפריים-טיים, שהורגלו בשעשועונים ובתוכניות ריאליטי, את המנה החדשה בתפריט.
וילנאי לוקחת את התחקירים שלה צעד אחד קדימה: לא עוד "רק" מצלמה נסתרת, אלא החדרה של חוקר מטעמה אל הארגון "החשוד". זו לא הפעם הראשונה שצעד כזה נעשה בתוכנית תחקירים, אבל כמדומני שזו הפעם הראשונה שהשיטה הזאת היא הקונספציה שמאחורי כל פרקי התוכנית.
קשה להעריך אם התוכנית תצליח לעורר עניין. ההנחה היא, שהדבר תלוי ברצון הזכיין. לקשת יש לא מעט אמצעים כדי להפוך את התחקיר השבועי לנושא חם באקטואליה. השאלה היא, אם הם ילכו על זה עד הסוף, שכן בישראל, מדינת העבריינים, לא ממש אוהבים כתבות תחקיר אמיתיות. על-פי אחד החשדות שנבדקו במשטרה, עמדו לכאורה בעלים של גני אירועים לא חוקיים, מאחורי תקיפתו של מנכ"ל קשת, אבי ניר.
במידה רבה תיקבע הצלחת העונה הראשונה של "שתולים" בגב שתקבל מהזכיין. ההימור שלי: מי שהואשם בקידום "תרבות הרייטינג" עוד יזכה למחיאות כפיים על קידום טלוויזיה מסוג אחר. מה יגידו בעלי המניות של קשת, והאם "שתולים" תעז לגעת גם בגופים גדולים? ימים יגידו, שכן בניגוד לעבריינים-לכאורה, בעלי המניות לא צריכים לארוב למנכ"ל בסמטה חשוכה כדי להזהירו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
