וינרוט מכין ערעור

זכויות האזרח חלות כמובן על כולם, אך יש לכך חריגים - שהעיקרי בהם הוא איש ציבור

ספק אם הירשזון היה מקבל את חסות הסוב יודיצה גם לו היתה קימת. זכויות אזרח חלות כמובן על הכל אבל יש לכך חריגים, שהעיקרי בהם הוא שלציבור יש ענין לדעת על מעשיו של איש הציבור.

"שפיכת דם" כך הגדיר עורך הדין וינרוט אתמול (ג') את הפרסומים בעתונים על לקוחו אברהם הירשזון, ובמיוחד כיוון לפרסום המפורט בידיעות אחרונות על הוצאותיו של הירשזון בחו"ל. הפרסום היה ללא ספק סנסציוני ודמגוגי-משהו ובצדק קבע וינרוט כי "במדינת ישראל האיסור על סוב-יודיצה אינו קיים יותר, הכל מותר". אם כי יותר מדויק לומר שכלל הסוב יודיצה עדיין קיים בחוק, אבל הפרקליטות, משום מה, או משום פחד מהעתונות, אינה אוכפת אותו.

אבל ספק אם הירשזון היה מקבל את חסות הסוב יודיצה גם לו היתה קימת. זכויות אזרח חלות כמובן על הכל אבל יש לכך חריגים, שהעיקרי בהם הוא איש ציבור. גם משום שלציבור יש זכות לדעת כל מה שקשור לתפקידו ואופיו של איש הציבור; וגם מכיוון שכוחו של איש הציבור להגן על עצמו גדול בהרבה משל האדם הפרטי. גם החסידים המושבעים של הסוב יודיצה אינם מציעים שהוא יחול, בוודאי לא במלואו, על אנשי ציבור.

במיוחד כך במקרה כמו של הירשזון. גם אם מסתפקים בדברים בהם הודה הירשזון, הרי מדובר בחרפה שהציבור זכאי לדעת את מכלול פרטיה. בכל זאת, שר האוצר!!! אז הוא בהחלט זכאי למשפט צדק, וללא ספק יקבל אותו.

אבל הוא לא זכאי לחסינות מפני פרסומים. במיוחד לא במדינת ישראל בה נמשכים משפטים, כולל הערעורים, שנים רבות. האם וינרוט סבור שכל הפרטים על המשפט ועל האיש הירשזון צריכים להמתין עד לתום ההליכים המשפטיים? אני לא חושב. אבל הוא עצמו הודיע שבערעור שיגיש יטען ל"הגנה מן הצדק", כלומר שהפרסומים פגעו בכללי המשפט ההוגן. למטרה זו מכוונת ההתבכינות על שפיכת הדם והדיבורים על הסוב יודיצה. למה לא מחלקים אוסקר גם לעורכי דין?

גם אילנה דיין?

גם אילנה דיין היא אשת ציבור בהיותה עתונאית רבת השפעה. בחודשים האחרונים היא עומדת למשפט על הוצאת דיבה נגד סרן ר'. העוקבים אחר המשפט בדעה שהכוון הוא הפסד של דיין במשפט. בחודשים האחרונים תקפה אילנה דיין בחריפות יוצאת דופן את שר המשפטים דניאל פרידמן. הערעור של דיין, אם יוגש, יישמע בפני בית המשפט העליון, כמובן.