יאיר לפיד ו"ידיעות אחרונות" יפצו את החייל המצטיין שסירב ללחוץ את ידו של הרמטכ"ל

ביום העצמאות 2006 השתתף חננאל דיין בטקס חיילים מצטיינים, אך סירב ללחוץ את ידו של הרמטכ"ל דן חלוץ, במחאה על ההתנתקות ; בעקבות זאת כתב עליו לפיד מאמר לגלגני תחת הכותרת "החייל האמיץ חננאל"

בית משפט השלום בירושלים חייב את העיתונאי יאיר לפיד, העיתון "ידיעות אחרונות" ועורך מוסף "7 ימים" ניר חפץ, לשלם פיצוי בסך 12 אלף שקל לחננאל דיין, החייל המצטיין שסירב ללחוץ את ידו של הרמטכ"ל, וזאת בגין פרסום לשון הרע בטורו של לפיד. התביעה נגד המו"ל ארנון מוזס נדחתה, מסיבה טכנית - לא הוכח תפקידו בעיתון באותה עת.

לפני כשבועיים הגיע דיין לפשרה עם האלוף (שפרש בינתיים מצה"ל) אלעזר שטרן, שהיה ראש אגף משאבי אנוש והדליף ליאיר לפיד מסמכים הנוגעים לדיין, לפיה שטרן יפצה את דיין ב-31,500 שקל בגין פגיעה בפרטיותו ובשמו הטוב.

כזכור, ביום העצמאות 2006 השתתף דיין בטקס חיילים מצטיינים, אך סירב ללחוץ את ידו של הרמטכ"ל, דן חלוץ, במחאה על תוכנית ההתנתקות. בעקבות זאת כתב לפיד מאמר לגלגני תחת הכותרת "החייל האמיץ חננאל".

דיין תבע וטען שהמאמר משמיץ מתחילתו ועד סופו. השופט עודד שחם קבע שרוב ההתבטאויות אינן לשון הרע. "סף הסיבולת האמור לא נחצה במקרה שבפניי. אין מדובר באחד המקרים הנדירים, הברורים והקיצוניים, בהם יש הצדקה להטלת אחריות על התבטאות שעניינה דמות ציבורית, במסגרת של דיון ציבורי".

עם זאת נפסק, שביטויים אחרים, קביעות עובדתיות וקביעות המשלבות דעה ועובדה היוו לשון הרע. השופט דחה את הסבריו של לפיד לכך שלא פנה לדיין בבקשה לתגובה. "לפיד טען שהוא אף פעם לא מדבר עם אנשים לפני כתבה. תשובה זו לא אוכל לקבל". אולם נקבע שבמאמר שעניינו הבעת דעה נחלשת החובה לפנות לקבלת תגובה, ומאחר שנמצא בסיס לעיקרי העובדות הנטענות במאמר, ובפני לפיד היו חומרים המלמדים על עמדתו של דיין בסוגיות שבמחלוקת, אין בהיעדר הפנייה משום חוסר תום-לב.

רק על אמירה אחת שלפיד ייחס לדיין והובאה כציטוט מפיו ("שכינה דיברה דרכו") נקבע שאין לעיתון כל הגנה בלשון הרע. הציטוט ייחס למעשה לדיין תכונות של מגלומניה, ואולי גם מידה של ניתוק מהמציאות. השופט סירב לראות בכך פרט לוואי ביחס לפרסום כולו. (ת.א. 6062/07)