כלל פיננסים: ירידת מחירי סלע הפוספט תפגע ב-550-600 מיליון דולר ברווח התפעולי של כי"ל

הסלע משמש כחומר גלם לחברות הדשנים, והירידה במחירו מצביעה על עומק החולשה הנוכחית בשוק הדשנים ; ההמלצה נותרת ב"תשואת יתר", במחיר יעד של 40 שקל למניה - גבוה בכ-29% ממחיר הפתיחה של המניה בבורסה בת"א

"ירידת מחירי סלע הפוספט תוביל לפגיעה של 550-600 מיליון דולר ברווח התפעולי של כי"ל השנה לעומת 2008". כך מעריכים היום (ב'), אומנם באיחור של כשבוע, בבית ההשקעות כלל פיננסים, לאחר הודעתה של חברת כריית סלע המינרל זרחה (פוספט) המרוקנית, OPC, כי תחתוך בחדות את המחיר לסלע, המשמש כחומר גלם לחברות הדשנים כדוגמתה של כי"ל.

נזכיר כי בשבוע שעבר, OCP העריכה כי סלע הפוספט יעמוד על טווח מחירים של 120-200 דולר לטון ב-2009, לעומת מחיר קודם של 250 דולר. כן פורסם כי במשא ומתן בין יצרני הסלע הירדנים ללקוחותיהם ההודים על חוזי סלע הפוספט, לא הושגה הסכמה על המחיר - הירדנים הציעו למכור ב-200 דולר לטון, ההודים לא מוכנים לשלם יותר מ-100-120 דולר לטון והדיונים הסתיימו ללא תוצאות.

"הלחץ הכבד על מחירי הסלע מפתיע לאור ההתאוששות המסוימת שנרשמה לאחרונה בשוק הפוספט ויש בו בכדי להצביע על עומק החולשה הנוכחית בשוק הדשנים". מציין האנליסט אבירן רביבו, ומותיר המלצתו על מניית כי"ל ב"תשואת יתר", במחיר יעד של 40 שקל למניה - גבוה בכ-29% ממחיר הפתיחה של המניה בבורסה בת"א.

להערכתו, הדבר פוגע בכי"ל בשלושה רבדים. ראשית - במכירות הישירות של סלע הפוספט, זאת לאחר שבשלושת הרבעונים הראשונים של 2008 כי"ל מכרה 583 אלף טון מהסלע, כפול מרמת המכירות הממוצעת בשנים האחרונות. שנית - צמצום חד במרווח התפעולי במגזר הפוספט: ב-2008 הגיע המרווח התפעולי עד לשיא של 45% ברבעון השני, רבות בזכות הזינוק בסלע. וזאת בהשוואה למרווח של 16.7%ב-2007. הדבר יתבטא גם בצמצום חד במרווח התפעולי של מגזר מוצרי התכלית, מגזר שנהנה אף הוא מזינוק ברווחיות התפעולית השנה בעקבות עליית הסלע. זו הגיעה ל-22% ברבעון השלישי לעומת 8.2% בלבד ב-2007.

בכלל מעוניינים להשליך כמה מסקנות משוק הפוספט, לגבי הצפוי בשוק האשלג. גם מונופול נאלץ להתאים את מחיר המכירה לביקוש בשוק. אין די בקיצוץ חד בתפוקה בכדי לווסת המחירים. בדומה לשוק האשלג, "כשהמחיר מנופח וחסר הגיון כלכלי, זה פשוט לא מספיק". אומר רביבו. מחיר המוצר הסופי יקבע את עלויות היצור. זה נכון גם לגבי האשלג.

ובינתיים, בכלל חוזים הרעה נוספת בסביבה הכלכלית של מגזר הדשנים והחקלאות. הודו תתקשה לעמוד בשנה נוספת של מחירי אשלג גבוהים. הסובסידיות על הדשנים, ובייחוד האשלג, הגיעו ב-2008 ללא פחות מ-2% מהתמ"ג של הודו. דומה כי צפוי לחץ משמעותי על יצרניות האשלג מכיוון זה להורדת מחירים במשא ומתן הקרוב, בייחוד לאור העובדה כי הודו נהנית ממלאי אשלג גבוה יחסית.

[להמלצות אנליסטים]