ביהמ"ש: עיריית ת"א קונסת בצורה סלקטיבית חנויות הפתוחות בשבת

כיוון שהעירייה לא הסבירה מדוע החנות שממול לא נקנסה בגין פתיחה בשבת, נקבע כי אכיפת חוק העזר היתה סלקטיבית באופן שרירותי, וניתן צו האוסר על העירייה לפעול לגביית הקנסות.

משמעות פסק הדין היא שכל החלטות פורום הרישוי בבקשות עסקים להיתר מבוטלות כיוון שניתנו בחוסר סמכות.

סיימון דוקה הוא פליט נוצרי מסודן, שקיבל מעמד של פליט או"ם. בחנותו בתל-אביב, ברחוב נווה-שאנן בתחנה המרכזית הישנה, הוא מוכר לעובדים זרים גרביים ובגדים, חלקם משומשים. הוא ביקש מהעירייה היתר לפתיחת החנות בשבת וסגירתה ביום המנוחה הנוצרי, יום ראשון.

פורום רישוי ואכיפה של העירייה דחה את הבקשה, בנימוק שחוק העזר העירוני מאפשר היתר רק בסביבה בה רוב הדיירים הרשומים אינם יהודים, כששטחים כאלה הוגדרו רק ביפו. דוקה החל לצבור קנסות, אשר הגיעו לכ-60 אלף שקל.

לאחר שיועציה המשפטיים של העירייה דחו בקשות נוספות להיתר, ומנכ"ל העירייה סירב להביא את בקשתו להכרעה במועצת העיר, עתר דוקה באמצעות עו"ד גיא אופיר, נגד העירייה ורון חולדאי.

השופטת שרה גדות קבעה כי לפי חוק העזר, רק מועצת העיר רשאית לתת או לסרב לתת היתר לפתיחת חנויות בשבת, בתנאי שבעל החנות אינו יהודי והוא סוגר את חנותו ביום המנוחה של עדתו. אמנם מועצת העיר הסמיכה את רשות הרישוי (מנהל אגף רישוי עסקים) להוציא היתרים להפעלת עסקים בשבת, אך ההסמכה היא רק ביחס לעסקים ביפו ולא בתל-אביב.

גדות קבעה כי פורום רישוי ואכיפה לא היה מוסמך לדון בבקשת ההיתר, ולכן החלטתו מבוטלת מחוסר סמכות. היא הורתה למועצת העיר לדון בתוך 60 יום בבקשת ההיתר, ולאפשר לדוקה או לפרקליטו לטעון בפניה. היא דחתה את טענת העירייה, לפיה דוקה אינו נקי-כפיים כיוון שהמשיך לפתוח את חנותו בשבת, וציינה כי אין בכך נימוק לסילוק עתירתו על הסף.

כן התקבלה טענתו לאכיפה סלקטיבית. דוקה טען כי החנות הסמוכה המוכרת טלפונים סלולריים אינה מקבלת דו"חות, וכראיה הציג צילומים של פקחי העירייה עומדים בסמוך לה אך נמנעים ממתן דו"חות. מאחר שהעירייה לא הכחישה זאת, נקבע כי אכן המשיבים פעלו באכיפה סלקטיבית, במסגרתה קנסו רק חלק מהחנויות שנפתחו בשבת.

העירייה טענה, באמצעות עו"ד רחל אביד מהשירות המשפטי שלה, כי דוקה לא הוכיח אכיפה סלקטיבית מתוך שרירות או מטרה פסולה, והציג רק דגימה מינימלית של אכיפה שונה. השופטת קבעה כי כשהעירייה אינה מספקת נימוק לאכיפה השונה בין שתי חנויות סמוכות, "זו אכיפה סלקטיבית מתוך שרירות".

גדות הוסיפה כי טענת העירייה שנוכח משאבי האכיפה המוגבלים, נעשית אכיפה בצד אחד של הרחוב ולא בצידו השני, "אינה סבירה ויש בה טעם לפגם". כן נקבע כי התנהלות העירייה - שמסרה לדוקה פירוט קנסות שניתנו לעסקים בשבתות, אך גזרה במספריים את שמות העסקים באופן שהקשה על איתורם - אינה תקינה. אף שדוקה עשה דין לעצמו, נאסר על העירייה לגבות את הקנסות שקיבל. (עת"מ 2111/08).