מהם "נכסים רעילים" - ואיך הפכו לגורם המרכזי של המשבר שהניקוי שלו עולה טריליון דולר?

למה ניתנו הלוואות למי שלא מסוגל להחזיר? ■ מה עומד מאחורי הרעיון ה'גאוני' להפוך את ההלוואות לנייר ערך שאפשר למכור הלאה, ואיך יכלו לחשוב שניתן להרוויח עליו?

שמעתי על התוכנית של אובמה לטיפול ב"נכסים רעילים". מה זאת אומרת?

כדי לפשט את הדימוי, נסביר שבמילה "נכסים" הכוונה היא לנכסים פיננסיים, איגרות חוב בדרך כלל. מה שהפך את הנכסים האלה לרעילים הוא המבנה שלהם והעובדה שאף אחד לא רוצה לקנות אותם. בעניין המבנה, אפשר לומר שהנכסים האלה הורכבו על בסיס של הלוואות שונות, רובן משכנתאות שניתנו ללווים בעלי יכולת החזר בעייתית.

למה ניתנו הלוואות למי שלא מסוגל להחזיר?

כששוק הדיור האמריקני היה בשיאו, חשבו המוחות המבריקים בבנקים שם שמכיוון שהמחירים רק עולים, כדאי לתת גם הלוואות בסיכון גבוה יותר, מתוך הנחה שאפשר יהיה לפרוס את ההלוואות מחדש במקרה הצורך, או לעקל את הבית במקרה הכי גרוע. ההתלהבות שלהם הגיעה עד למתן מימון של 100% מערכו של הבית, ללווים בעייתיים.

איך הם תכננו להתמודד עם הסיכון?

במקום לרשום את ההלוואות האלה במאזנים שלהם, מה שהיה גורם להם להפסדים, או לפחות לפגיעה ביציבות של ההון שלהם, הם החליטו לאג"ח את המשכנתאות הללו.

לאג"ח?

כן, הם יצרו איגרות חוב בעלות מבנה מורכב, שאפילו כלכלנים מומחים בקושי יצליחו להבין, שבהן עורבבו הלוואות שונות, שהפכו לנייר ערך שאפשר למכור הלאה, ואפילו להרוויח עליו. פעולת האיגוח נועדה לאפשר לבנקים להתחמק מההשפעה השלילית האפשרית של ההלוואות המסוכנות.

יום אחד מחירי הדירות צנחו, והלווים הפסיקו להחזיר את הכסף, הבתים עוקלו וניירות הערך האלה הפכו לחסרי ערך. אף אחד לא רצה לקנות אותם, והמחירים שלהם התרסקו.

אין שום פיקוח על הדברים האלה?

אפשר לומר שהפיקוח נכשל כאן בגדול. כל הדברים האלה התרחשו בתקופה של צמיחה גדולה, ומשום כך, גם הרשויות לא הקפידו לבדוק את הנכסים האלה.

אז איך הנכסים האלה נכנסו למאזנים בסוף?

אחרי הקריסה שתיארנו, הממשל ורשויות הפיקוח התעוררו וחייבו את הבנקים לתמחר את הנכסים המורכבים, ולרשום אותם בתוך המאזן. ומכיוון שאותם נכסים הפכו לחשודים מראש, כל השוק שבו הם נסחרו שותק לחלוטין. כשהם לא נסחרו, היה קשה לתמחר אותם, וההפסדים של הבנקים גדלו, כי הם נאלצו לרשום רבים מהנכסים בטור ההפסד.

ועכשיו מנקים את הבלגן?

בשוק בריא, הבנקים אמורים להיות זהירים מאוד במתן הלוואות, ולא להמר על נכסים מסוכנים מדי. העובדה שהיו המון כאלה, גרמה לאובדן אמון במערכת הבנקאית כולה. הניקוי שמדברים עליו עכשיו נועד להשיב את האמון לבנקים, משום שבלי מערכת בנקאית מתפקדת אי אפשר.

אז הממשל סופג את הרעל שהבנקים יצרו?

כן. אמנם הממשל לא משלם לבנקים סתם, אלא מנסה להפריד את הרעל מהחלקים המתפקדים, אבל כן, מישהו פה סופג המון רעל, והמחיר של הניקוי הזה מגיע, כמו ששמענו השבוע, לסכום אגדי של טריליון דולר.