שונאים את וול סטריט

רק הבנקאי המושחת שכיסיו תפוחים בבונוסים נוטפי שומן, יכול להציל את השוק

מאיר ברק הוא סוחר יומי ומנכ"ל טריידנט קפיטל מרקטס בע"מ, ביה"ס למסחר יומי במניות בורסות ארה"ב

שנאת וול-סטריט היא כעת האופנה. בנקאי ההשקעות בה הנמיכו פרופיל, איכסנו את הלימוזינות ומטוסי הסילון הפרטיים ומדירים רגליהם ממסעדות היוקרה. אובמה, נסחף על גלי אהדת הפרולטריון, ממשיך לצבור נקודות זכות וללבות את השטמה.

ראו לדוגמא את מתקפת הבונוסים הברוטלית על AIG בתחילת החודש וההשתלחות ביצרני הרכב. הקונגרס לא מושך את ידו מהצלחת ומציע שורה של חוקים פופולסטים כגון מס של 90% על בונוסים לעובדי חברות שקיבלו את תמיכת הממשל. זהו רק קצהו של קרחון אי האהדה.

מהלכים רגולטוריים מרחיקי לכת מתבשלים בימים אלו בגבעת הקפיטול ומתוכננים לראות אור בקרוב. דוגמא לכך ניתן היה לשמוע בעדותו שר האוצר טים גייטנר בקונגרס בשבוע שעבר שבה אמר שהשיטה הבנקאית הנוכחית היא "יותר מידי חסרת יציבות וזקוקה לסטנדרטים יציבים, קשיחים, חכמים וקונסרבטיביים יותר".

תגובת השוק לעדות גייטנר לא איחרה לבוא בירידה חדה בסקטור הבנקים לעומת עליה של השוק ושל כל הסקטורים המובילים האחרים באותו היום עצמו. הסיבה לירידה היא החשש המתגבר של המשקיעים מפני גזירות רגולטוריות חדשות. גזירות שמצד אחד יקטינו את הסיכון למשבר בעתיד אולם מאידך יקטינו את מרווח התמרון של הבנקים וירעו את סיכוייהם להציג רווחים נאים.

המפתח: יצירתיות

קל לשנוא את וול סטריט. כאשר המצב קשה, ודווקא כאשר המצב הוא קשה, אנו צריכים לזכור שהשוק קם ונפל בעבר בעיקר כתוצאה מיצירתיות. תאוות הבצע של וול-סטריט היא זו שליבתה תקופות של פריחה כלכלית כמו גם גבתה מחירים יקרים עם התפוצצות בועות ודוגמאות לרוב. למען ההגינות צריך לזכור שבנקאים שלה מעולם לא פעלו לבד. בלי שיתוף הפעולה של הציבור שום דבר לא היה מצליח, והציבור זה כולנו.

בכדי להציל את השוק ממצבו הנוכחי צריך יצירתיות. הסיכוי שהפוליטקאים יגלו יצירתיות ויקחו את הסיכון לפעול למימושה, הוא קלוש. אני טוען שהמפתח להצלה נמצא בידים של וול-סטריט. וול-סטריט הכניסה אותנו למשבר ורק היא יכולה להוציא אותנו ממנו. כן, בנקאי וול-סטריט שוב פעם יעשו מזה טונות של כסף, אבל אין לנו ברירה.

כאשר נתניהו הותקף השבוע על העלות של הקמת ממשלה רחבה ויקרה הוא אמר ובצדק שזהו מחיר יחסית זול לעומת המחיר שתעלה אי יציבות פוליטית לכלכלה הישראלית. גם התעשרות מחודשת של וול סטריט אל מול התוצאה המקווה, היא מחיר נמוך.

אולי השוק יכול לדאוג לעצמו

הראלי בשבועות האחרונים הרים את השוק קרוב ל-25% מעל נקודת השפל, אולם ספק אם הוא עשוי להימשך. השוק עלה בגלל הצורך לתקן ירידות קשות ובגלל ששורטיסטים נלחצו וקנו בכדי לצאת מפוזיציות שורט מפסידות, אבל מכאן לא תבוא הישועה והסיכוי להמשך מגמת העליה בטווח החודשים הקרובים נראה קלוש.

בקרוב, עם פרסום הדו"חות הרבעוניים, אנו צפויים למטח חדשות רעות ואז יגיע המבחן האמיתי של השוק. לאחר עונת הדו"חות הקרובה יאלץ השוק לעמוד במבחנים קשים נוספים עוד לפחות 6-9 חודשים מהיום.

בנתיים גוברת האבטלה, מחירי הבתים אינם עולים, הייצור התעשייתי מצטמק דרמטית והיצוא קטן. בקיצור, המצב בעייתי וקשה לי להאמין ששיפור פונדמנטלי שעשוי להמשך שנים יציל את השוק בטווח הקרוב.

הפוליטיקאים יצילו

מה עושה הממשל בשביל מדינה? הממשל בדרכו ליצור בועה רגולטורית שבתמורה ליציבות עתידית, תעצור בטווח הקצר את היצירתיות הפיננסית, תמנע בונוסים ממנהלים מוכשרים ותשלח את המוחות היצירתיים של וול סטריט לפנסיה.

אני לא אומר את זה מתוך דאגה לעתידם הכלכלי של החבר'ה של וול סטריט. הם עשו מספיק כסף בשביל לפרוש בכבוד ויכולים אם רק ירצו להפליג אל תוך השקיעה עד סוף ימי חייהם.

דימוניזציה של פועלם בעבר בתוספת מנה גדושה של רגולציה תוקפנית, הם מתכון בטוח לגרום לטובים והעשירים שבהם לפרוש בדיוק כאשר הציבור זקוק ליצירתיות שלהם יותר מכל. מי אם לא הם יארוז וימכור את האג"חים העתידיים של הממשל ואת הנגזרים של המשכתנאות העתידיות לסינים, לבנק הפועלים (ראו את הסיבות לתוצאות המאזן שפורסם שבוע שעבר) ולכל בעלי הממון האחרים שקנו מוול-סטריט חתולים בשק בכדי לעזור לממן את חווית הביזבוזים האמריקאית? רגולציה ודמוניזציה של וול-סטריט היא לא יותר מכדור בברך של הכלכלה האמריקאית.

הבועה הבאה

האם רגולציה באמת יכולה למנוע את יצירת ופיצוץ הבועה הבאה? האם אנו באמת מאמינים שאנו חווים כעת את המשבר הפיננסי האחרון של חיינו? תהייה זו נאיביות לחשוב כך.

רגולציה, קשוחה ככל שתהייה, דינה להיכשל. רגולציה היא סם לציבור ופרנסה לפוליטיקאים. רגולציה היא לא יותר מבועה בחסות החוק. מזה שנים רבות הוכח שההתנהגות האנושית מושתתת על ריגושים, תקוות לרווחים בטווח הקצר, הימורים ומפחי נפש בלתי נמנעים. אף רגולטור לא יצליח לשנות את האופי האנושי. בוא תבוא הבועה הבאה, בוא תבוא ההתרסקות הבאה ושוב תחזור הרגולציה הבאה שתנסה לתקן את הקודמת.