קרנות הנאמנות צמחו ברבעון הראשון ב-10.7 מיליארד שקל

במארס לבדו צמחו נכסי הענף ב-2.6 מיליארד שקל, לסך של 108.8 מיליארד שקל ; הגיוסים הגיעו לכמיליארד שקל, בעיקר לקרנות השקליות וקרנות אג"ח מדינה ; אפיק הקרנות הכספיות התכווץ במארס ב-2.6 מיליארד שקל, וב-1.8 מיליארד שקל ברבעון

הראלי בשווקים מתחילת השנה השתקף היטב בענף קרנות הנאמנות, שנכסיו צמחו ברבעון הראשון ב-10.7 מיליארד שקל, ועמדו בסוף מארס על 108.8 מיליארד שקל. במארס לבדו צמח הענף ב-2.6 מיליארד שקל, והוא חזר לרמתו בספטמבר 2008. מתוך סכום זה, כמיליארד שקל הם גיוסים נטו, והשאר עליית ערך של הנכסים.

על רקע סביבת הריבית הנמוכה ומגמת הנטישה של הקרנות הכספיות, הוסיפו הקרנות השקליות וקרנות אג"ח מדינה ליהנות מצמיחה בחודש החולף. כך, נכסי הקרנות השקליות צמחו ב-1.4 מיליארד שקל במארס לסך של 31.4 מיליארד שקל, ומתחילת השנה ב-4.3 מיליארד שקל, והן כבר מהוות קרוב ל-30% מהענף.

קרנות אג"ח מדינה רשמו גידול של 1.7 מיליארד שקל, לסך של 18.5 מיליארד שקל, וברבעון כולו צמח האפיק ב-3.6 מיליארד שקל.

צמיחה נרשמה גם באפיק קרנות האג"ח הקונצרניות, בשיעור של 1.2 מיליארד שקל במארס, ו-3.4 מיליארד שקל ברבעון. ואולם, מוקדם להסיק מכך על חזרה של המשקיעים לאפיק זה, שכן רוב הצמיחה מיוחס לעליית ערך הנכסים.

כאמור, הקרנות הכספיות כבר אינן כה אטרקטיביות, במיוחד ביחס לאלטרנטיבות סולידיות אחרות, והאפיק התכווץ במארס ב-2.6 מיליארד שקל, וב-1.8 מיליארד שקל ברבעון.

מבין מנהלי הקרנות הגדולים, נציין את פסגות שרשמה צמיחה מרשימה, ומנגד כלל פיננסים ודש שסבלו מקיטון בנכסיהן. בלטה גם כלל פיננסים, שאיבדה את מקומה בטבלה. בין המנהלים הקטנים יותר, ניתן לציין את אקסלנס שצמחה בשיעורים ניכרים, ומצד שני את מרכנתיל שנכסיה התכווצו.

אז איך עבר חודש מארס על מנהלי הקרנות?

1.5 מיליארד שקל, היה היקף הגיוסים של פסגות בקרנות המסורתיות שלה במארס. קרנות פסגות, בניהול רועי ורמוס, אמנם סבלו מפדיונות של 900 מיליון שקל, אך הגיוסים לקרנות המסורתיות חיפו על כך. מתחילת השנה צמחו קרנות פסגות ב-2.6 מיליארד שקל, שהם 10.8%.

קרנות הראל פיננסים, בניהול סמי בבקוב, צמחו בחודש מארס ב-610 מיליון שקל לאחר שגייסו כ-700 מיליון שקל בקרנות המסורתיות, אך ספגו פדיונות של 310 מיליון שקל בכספיות. מתחילת השנה צמחו הקרנות ב-19%, תוספת של 2 מיליארד שקל לנכסיהן.

אל המקום השלישי טיפסו החודש קרנות מגדל שוקי הון, בניהול מנכ"ל החברה רונן טורם, שצמחו בחודש החולף ב-606 מיליון שקל וב-30% מתחילת השנה. קרנות החברה הן בין היחידות שמגייסות בכספיות, שכן החברה אינה גובה בהן דמי ניהול. במקום הרביעי נמצאות קרנות פריזמה, עם היקף נכסים של 9.47 מיליארד שקל, לאחר שקטנו ב-127 מיליון שקל מתחילת השנה.

5 זהו מיקומן בטבלה של קרנות כלל פיננסים, שנכסיהן התכווצו ברבעון ב-1.2 מיליארד שקל לסך של 9.45 מיליארד שקל. במארס לבדו איבדו הקרנות, בניהול גיא חכמי, 480 מיליון שקל.

קיטון נרשם גם בנכסי קרנות דש במארס, אך מתחילת השנה הן צמחו ב-10%, גידול של 607 מיליון שקל. קרנות דש, בניהול אסף אלדר, סבלו במארס מפדיונות של 605 מיליון שקל בקרנות הכספיות, אך בשל גיוס של 242 מיליון שקל בקרנות מסורתיות, השורה התחתונה היא פדיונות של 363 מיליון שקל.

גם קרנות אי.בי.אי סבלו מקיטון בחודש מארס, אך ברבעון כולו צמחו ב-8.4%, המהווים 533 מיליון שקל. במארס סבלו הקרנות מפדיונות של 84 מיליון שקל.

קרנות מנורה, בניהול רונן אביגדור, צמחו במארס ב-138 מיליון שקל לאחר שגייסו 61 מיליון שקל, ומתחילת השנה צמחו ב-460 מיליון שקל - 10.5%.

56.8% הוא שיעור הצמיחה של נכסי קרנות אקסלנס מתחילת השנה. קרנות החברה, בניהול גלעד שמעוני, עלו על גל של גיוסים בחודשים האחרונים, ובמארס לבדו גייסו 375 מיליון שקל. גם אקסלנס אינה גובה דמי ניהול בקרנות כספיות, מה שעזר לה לגייס במארס 186 מיליון שקל בקרנות אלה.

קרנות אלטשולר שחם, בניהול גילעד אלטשולר, צמחו ב-18% מתחילת השנה והוסיפו 315 מיליון שקל לנכסיהן. במארס הן צמחו ב-141 מיליון שקל.

גם קרנות מיטב בניהול רונן זכריה צמחו ברבעון ב-17.7%, ובמארס הוסיפו 102 מיליון שקל. קרנות גאון, צמחו ב-157 מיליון שקל, וב-24.2% מתחילת השנה.

צמיחה של 14.5% מתחילת השנה נרשמה בקרנות אפסילון, בניהול עידן אזולאי, אשר צמחו במארס, ב-97 מיליון שקל.

מבין מנהלי הקרנות הבינוניים בולטות קרנות ישיר בית השקעות, בניהול רפי ניב, בצמיחה של 23% ברבעון. במארס צמחו הקרנות ב-290 מיליון שקל.

קרנות אפריקה וקואטרו בולטות מקרב מנהלי הקרנות הקטנים בצמיחה של 25% ו-51%, בהתאמה, מתחילת השנה. לצידן בולטות גם קרנות איילון, שנכסיהן צמחו ברבעון כמעט פי 3, לסך של 172 מיליון שקל.