האם אפריקה ישראל עושה קאמבק?

היא שיקפה בשיאה שווי של 30 מיליארד שקל, התרסקה ב-90% - אך לאחרונה נהנית מסנטימנט חיובי

בתוך אווירת חול המועד המנומנמת, בולטת בבורסה מניית אפריקה ישראל , שמזנקת בימים האחרונים במחזורי מסחר גבוהים למדי. כאילו המשבר העולמי נגמר, וכאילו אין חששות לגבי יכולת העמידה של החברה בתשלומי החוב.

כך, בעוד מדד המעו"ף לקח היום אתנחתא מהעליות החדות של הימים האחרונים וירד ב-0.3%, המשיכה מניית אפריקה בזינוקים והוסיפה היום לערכה עוד 20%, כשהיא חוצה את רף ה-4 מיליארד שקל בשווי שוק. מתחילת השנה השלימה המניה קפיצה של 143%, כשכאמור גם מחזורי המסחר שהיא מרכזת גבוהים למדי. אם בחודשים האחרונים עמד מחזור המסחר על כ-10 מיליון שקל בלבד, הרי שבימים האחרונים הוא תפח משמעותית והסתכם בעשרות מיליוני שקלים, כשהיום ריכזה אפריקה את מחזור המסחר הגבוה ביותר בשוק - 130 מיליון שקל, שהיווה 14% מתוך סך המסחר במניות.

מה מקור ההתעוררות המשמעותית סביב אפריקה ישראל, שבשליטת לב לבייב, ומנייתה, שהיו כבר כאלה שהספידו אותה? האם השוק מזהה סימני שינוי, או שיש כאן מלכודת דובים אכזרית במיוחד?

אפריקה ישראל, בניהולו של איזי כהן, עברה לא מעט תהפוכות בשנים האחרונות. בשנות הגאות החברה התפתחה במאסיביות והתרחבה למקומות רבים בעולם, ביניהם ארה"ב ורוסיה. היא הציגה רווחים נאים, שלעיתים נבעו משערוכים נדיבים כלפי מעלה של שווי נכסיה, ומנייתה רשמה תשואות פנומנאליות של מאות אחוזים תוך כמה שנים. בשיאה, נסחרה מניית אפריקה לפי שווי חברה של כ-30 מיליארד שקל ובמחזורי מסחר הגבוהים ביותר בשוק, והיו אף שכינו אותה "מניית העם החדשה".

השיא היה בהנפקת אפ"י פיתוח, זרוע הנדל"ן של החברה ברוסיה, בבורסה בלונדון לפי שווי אגדי של 7.3 מיליארד דולר. אך בתוך זמן קצר המגמה התהפכה.

נראה, כי המשבר הכלכלי תפס את החברה לא ממש מוכנה. אפריקה נאלצה למחוק מיליארדי שקלים משווי נכסיה, ואת שנת 2008 סיימה עם הפסד כבד של קרוב ל-5 מיליארד שקל. זאת, בתוספת המינוף הגבוה של החברה, הכולל התחייבויות בהיקף של יותר מ-20 מיליארד שקל, הפחידו את המשקיעים, שמיהרו להיפטר מאחזקותיהם בחברה. מניית אפריקה ישראל התרסקה ב-90% תוך כשנה, וגם איגרות החוב של החברה צנחו בעשרות אחוזים.

בשבועיים האחרונים נראה כי המגמה שוב התהפכה. הטריגר לעליות האחרונות הוא העסקה למכירת קניוני רמת אביב וסביונים לחברת מליסרון של האחים עופר, אשר תייצר לאפריקה תזרים מזומנים של 800 מיליון שקל. המכירה מספקת לאפריקה מרווח נשימה ומסירה את הספק לגבי יכולתה לעמוד לפחות בתשלומי האג"ח הקרובים שלה, ובתוספת הרוח הגבית מצד השווקים, היא תדלקה היטב את מניית החברה שעלתה מתחילת החודש ב-99%.

יצוין עם זאת, כי למרות העליות החדות מניית אפריקה עדיין רחוקה ב-87% משוויה בשיא.

כאמור, הסנטימנט החיובי כלפי אפריקה ישראל מתבטא גם באיגרות החוב שלה. בעוד רוב האג"ח הקונצרניות הגדולות תיקנו את הירידות החדות שרשמו בסוף השנה שעברה, אפריקה נשארה מאחור. תשואות האג"ח שלה עמדו על 30%-60%, כשהן מבטאות את האמון הנמוך של המשקיעים ביכולת החברה לעמוד במלוא תשלומי האג"ח. הזינוקים האחרונים במחיר האג"ח, שהסתכמו מתחילת החודש ב-30%-70%, אמנם מיתנו את התשואות, אך אלו עדיין גבוהות למדי ברמה של 25%-40%.

בשוק ההון מעריכים כי ישנה פעילות רבה של משקיעים מוסדיים וזרים במניית החברה, וכן פעילות של ספקולנטים שמנצלים את התנודתיות הגבוהה במניה לגריפת רווחים מהירים. התנודתיות של אפריקה נחשבת לגבוהה למדי בהתחשב בעובדה שמדובר בחברת מעו"ף. כך לדוגמה, סטיית התקן של המניה עמדה מתחילת השנה על 85%, בזמן שסטיית התקן של מדד המעו"ף היתה 35% בלבד.

העליות החדות במניית אפריקה אף גרמו להערכות כי אחד המשקיעים עשוי להפוך לבעל עניין בחברה. אולם, זה ככל הנראה לא צפוי לקרות, שכן כדי להפוך לבעל עניין באפריקה יש צורך ברכישות בהיקף של כ-180 מיליון שקל.

באופן עקרוני, ניתן להסביר את העליות במניית החברה בסיבות פונדמנטאליות: אפריקה ביצעה לאחרונה מספר מימושים, ביניהם קניון רמת אביב וכמה נכסים בניו יורק, שנעשו במחירים טובים, והיא עשויה עוד למכור נכסים נוספים, כמו חלקה בכביש 6.

בשוק ההון מציינים כי אחת הסיבות להתנפלות על המניה היא ההיקף הנמוך של הסחורה הצפה של החברה (היקף המניות שמוחזקות בידי הציבור) - 950 מיליון שקל בלבד.

"ישנם מוסדיים שבזמן המשבר חיסלו לחלוטין את אחזקותיהם באפריקה, וכעת כאשר הם רואים את התשואה העודפת שמניבה המניה, הם מפחדים שתיק ההשקעות שלהם יפגר אחר המדדים", אומר פעיל בשוק ההון. "בשילוב העובדה שממילא אין הרבה סחורה צפה של המניה בשוק, הם נלחצים עוד יותר, ולכן ממהרים להסתער על המניה".

אך למרות האווירה החיובית וההתלהבות, קשה שלא לתהות האם המשקיעים שוב נסחפים. עדיין מאוד קשה לומר היום מהו השווי האמיתי של אפריקה, כשענן אי-ודאות מרחף מעל חלק גדול מנכסיה, במיוחד ברוסיה ומזרח אירופה, ומקשה על קביעת שווי לחברה.

כן חשוב לזכור, כי למרות שלבייב מבצע בתקופה האחרונה מימושים במחירים יפים, הרי שמדובר בנכסים היותר טובים וחזקים שלו. מעניין יהיה לראות האם כאשר ייגמרו הנכסים החזקים, לבייב ייאלץ לממש גם את הנכסים היותר בעייתיים של החברה, ואם כן - באיזה מחיר יצליח לעשות זאת.

ועדיין, נראה כי כל סימני השאלה הללו לא מטרידים היום את המשקיעים, שהגל החיובי והאפשרות לתשואות גבוהות בזמן קצר קוסמות להם הרבה יותר.