עוד על חיסכון פנסיוני: המדריך לפוליסות מבטיחות תשואה

שפת השוק - המדריך לכסף שלכם

פוליסות הביטוח מבטיחות התשואה הן ביטוח מנהלים וחיסכון פנסיוני ליום הפרישה מעבודה. כלומר, מדובר בחיסכון המבוסס על תגמולים המופרשים על ידי העובד והמעביד, ומזכה את החוסך בהטבות מס. פוליסות אלו כללו גם כיסויים ביטוחיים נלווים למקרי מוות או נכות ואובדן כושר עבודה.

אילו פוליסות נמכרו:

פוליסות ביטוח מבטיחות תשואה שווקו גם לשכירים וגם לעמיתים עצמאים. היו שני סוגים של פוליסות כאלה:

א. פוליסות "מעורב": היו נפוצות עד 1983 ונכללו יחד עם ביטוחי הגמלה במה שמכונה "ביטוח מנהלים מסורתי". בפוליסות אלה שולב החיסכון יחד עם הכיסויים הביטוחיים למקרי מוות ואובדן כושר עבודה, ועם מרכיב ההוצאות. המבוטח הפקיד את הכסף כמקשה אחת, ללא הפרדה בין הרכיבים השונים.

ב. פוליסות מסוג "עדיף": נמכרו מ-1983 עד סוף 2003. בפוליסות אלה, חלק מסוים מהפרמיה יועד לחיסכון (לרוב 80%), והיתרה (במקרה זה 20% מההפקדות) הועברה לרכישת ביטוח חיים ("ריסק") וביטוח אובדן כושר עבודה, וכן כדמי ניהול מהפרמיה ששימשו למימון ההוצאות על מכירת הפוליסה. גם בפוליסות אלו לא ניתן היה להפריד בין שיעור ההוצאות לעלות רכישת הכיסויים הביטוחיים.

איך מקבלים את הכסף:

סכום הביטוח, או הגמלה החודשית, שולמו באחת מכמה דרכים. העיקרון הוא שסכום הגמלה משתנה לפי בחירת המבוטח ביחס למספר הגמלאות שישולמו למוטבים שלו. כלומר, ככל שהתחייבות החברה למספר הגמלאות גדולה, לרוב זה גורר ויתור על זכויות אחרות של המבוטח.

אלה האפשרויות:

גמלה יסודית: משולמת למבוטח מפרישתו לכל ימי חייו, והיא צמודת מדד ונושאת תשואה. במקרה שהמבוטח מת לאחר תחילת תשלומי הגמלה ולפני ששולמו לו 120 גמלאות חודשיות (כלומר 10 שנים של תשלום גמלה חודשית), יימשכו תשלומי הגמלה למוטב עד תום 120 תשלומים חודשיים.

מינימום של 5 שנים: למבוטח תשולם לכל החיים גמלה חודשית צמודת מדד ונושאת תשואה. 60 גמלאות מובטחות במקרה פטירה מוקדם של המבוטח.

ללא מינימום: גמלה כאמור תשולם עד מותו של המבוטח, ללא חובת תשלום מספר מינימום של גמלאות.

תשלום חד פעמי: גמלה כאמור תשולם למבוטח לכל חייו, ובמקרה פטירה תשלם חברת הביטוח סכום חד פעמי בהיקף 25 גמלאות.

גמלה לכל החיים: גמלה כאמור תשולם למבוטח לכל חייו, וגם תשולם למוטב למשך כל ימי חייו. גובה הגמלה ייקבע מראש כנגזרת של גובה הגמלה למבוטח ושל גיל המוטב.

הגמלה היסודית היא ברירת המחדל. אם בוחרים באחת האפשרויות האחרות יש לוודא שהדבר אינו פוגע בהבטחות האחרות למבוטח - הבטחת התשואה והבטחת תוחלת החיים |.

באיזו תשואה מדובר:

במשך השנים התברר שהתשואה שהשיגו הפוליסות מבטיחות התשואה גבוהה יחסית לזו המושגת, בממוצע, בשוק ההון ובוודאי שאינה נחותה מהותית ביחס אליה (על אחת כמה וכמה בעיצומו של המשבר הכלכלי שאנו חווים בשנה וחצי האחרונות).

מבחינת חברות הביטוח, התשואה באג"ח נעה בטווח שבין 6.2% ל-4% ריאלי (כלומר, צמוד למדד המחירים לצרכן) לשנה.

התשואה שמצטברת אצל החוסכים נעה בין 5% ריאלי לשנה בקרנות א' וב', שנמכרו עד 1976, דרך ריבית שנתית ריאלית של 4.25% בקרנות ג', ד', ה' ו-ו', שנמכרו עד 1989, ועד ריבית שנתית ריאלית למבוטחים בשיעור של 3% עד 3.5% בקרן ז' שנמכרה עד סוף 1990.

כיצד מובטחת התשואה:

רוב תוכניות ביטוח החיים שנמכרו על ידי חברות הביטוח עד 1990 היו הפוליסות מבטיחות התשואה. מרבית הכספים שקיבלו החברות מהפרמיות של התוכניות הללו הושקעו באג"ח מיועדות מסוג ח"ץ (חיים צמוד).

אלה הן איגרות חוב מיוחדות שהמדינה מנפיקה: ובכך היא בעצם מעניקה הבטחה לתשואה צמודה למדד, כדי שהחיסכון לא יאבד מערכו הריאלי במשך השנים הארוכות של החיסכון הפנסיוני.

אג"ח ח"ץ כבר אינן מונפקות היום. בתחילת שנות ה-90 הופסקה הנפקת אג"ח ח"ץ באופן הדרגתי: בתחילה לכ-40% מסך הנכסים בפוליסות אלו ולאחר מכן, ב-1992, פסקה הנפקת האג"ח המיועדות מסוג ח"ץ לחלוטין בכל הנוגע למבוטחים ופוליסות חדשים.

המדינה ממשיכה להנפיק אג"ח מיועדות רק לפוליסות מבטיחות התשואה שנמכרו לציבור על ידי חברות הביטוח לפני הפסקת הנפקת האג"ח המיועדות החדשות ב-1990.

כשהופסקה הנפקת האג"ח המיועדות, הפסיקו חברות הביטוח למכור פוליסות מבטיחות תשואה ללקוחות חדשים. אז החלו חברות הביטוח למכור רק פוליסות משתתפות ברווחים. ב-2004 הופסק גם שיווק פוליסות אלו וחברות הביטוח החלו למכור את פוליסות מסלולי ההשקעה.

למבוטחים שרכשו את הפוליסות מבטיחות התשואה שנמכרו בין השנים 1962 ל-1975 (נקראות קרן א'), האג"ח המיועדות היוו 100% מסך ההשקעות שלהם בחברת הביטוח. לגבי יתר הקרנות - עד קרן ז' שנמכרה עד סוף 1990, האג"ח המיועדות מסוג ח"ץ היוו 86% מההשקעות בגין המבוטחים.

בקרן ח' עמד שיעור ההשקעה המקסימלי באג"ח ח"ץ על 50% מהנכסים ובקרן ט' קטן שיעור האג"ח המיועדות לכ-40% מהכנסים. החל מקרן י' (המשתתפת ברווחים) אין יותר אג"ח ח"ץ ללקוחות חדשים.

למה הפוליסות נחשבות יקרות:

בתוכניות מבטיחות תשואה חברת הביטוח זכאית בגין החלק שכנגדו היא רוכשת אג"ח מיועדות למרווח שנע בדרך כלל בין 1% ל-1.2% מהסכום הכולל של איגרות החוב הנרכשות. כלומר, עבור כל 100 שקלים שנרכשים עבור החיסכון של הלקוחות, חברת הביטוח מקבלת שקל אחד בלי שהיא צריכה להשקיע משאבים בניהול השקעות.

בעבר התרוצצה בדיחה שחברת הביטוח מקבלת את הכסף כיוון ש"מנהל ההשקעות שלה נהג אז לעלות באוטובוס פעם אחת בחודש כדי לקנות מהמדינה ח"ץ".

לא זו בלבד, לא כל ההפקדות המועברות לחברת הביטוח בגין המבוטח בכלל הולכות לטובת החיסכון - חלקן מיועד לרכישת כיסויים ביטוחיים, לתשלום עבור הוצאות רכישה ועוד.

נציין, שלא בכל חברות הביטוח מובטח כל החיסכון בפוליסות מבטיחות התשואה מול אג"ח מיועדות מסוג ח"ץ. חלק מהחברות העבירו במשך השנים חלק מהנכסים כנגד פוליסות אלו לשוקי ההון, במטרה להשיג רווח פיננסי גבוה יותר משמספקות להם האג"ח המיועדות.

מה זה אומר מבחינת המבוטח? שום דבר. מבחינת המבוטח אין לכך משמעות, מכיוון שחברות הביטוח שבחרו לפעול כך ממשיכות להיות מחויבות לחוסך לתשואה ריאלית קבועה. אם הן לא עומדות בזה, הן צריכות לרשום הפסד (ולהשלים לחוסך את ההפרש מכספן), מה שקרה, למשל, בשנת 2008.

מה חלקן של הפוליסות בשוק:

משקלם היחסי של הנכסים בגין פוליסות מבטיחות תשואה בתיק הנכסים הכולל של חברות הביטוח בתחום החיסכון בביטוח חיים נמצא במגמת ירידה.

חלקן של הפוליסות מבטיחות התשואה נמצא בראן-אוף |שייארך עוד שנים רבות. נראה שהפוליסות מבטיחות התשואה יישארו ב"מלאי" חברות הביטוח עוד כשני עשורים אך שיעורן ילך ויקטן באופן מהותי, כאמור.

איך בכל זאת אפשר להבטיח תשואה

הבטחת תשואה לחוסכים קיימת בראש ובראשונה באג"ח המיועדות. בכל אפיק חיסכון זה עובד קצת אחרת:

א. בביטוחי מנהלים:

אג"ח מיועדות מסוג ח"ץ. הבטחת התשואה מתייחסת לכל תקופת ההפקדות.

ב. בקרנות פנסיה:

בקרנות הפנסיה הוותיקות הונפקו בעבר אג"ח מיועדות מסוג מירון, שהעניקו תשואה שנתית ריאלית של 5.57%. כיום מונפקות לקרנות הפנסיה רק אג"ח ערד (כרגע לקרנות החדשות, ובעתיד לקרנות הוותיקות, במקום המירון), והן מניבות תשואה ריאלית שנתית של 4.86%. אג"ח אלה מהוות כ-30% מנכסי הקרנות, והיתר מושקע בשוקי ההון. כלומר, האג"ח המיועדות בקרנות הפנסיה הן מיעוט בתיק ההשקעות, כך שמדובר ברשת הגנה בלבד ולא בהבטחת תשואה, מה עוד שהמדינה יכולה לשנות את תנאי אג"ח הערד כרצונה.

ג. בקופות הגמל:

ישנן עדיין כמה קופות גמל מבטיחות תשואה שהפסיקו לקבל חוסכים חדשים בסוף שנות השמונים ומאז נמצאות בראן-אוף | ומהוות חלק מזערי מהשוק הפנסיוני.

מה יעשו החוסכים שמחפשים לעצמם גם כיום הבטחת תשואה כלשהי? קיימות כמה אפשרויות להבטחה חלקית ומסוימת במהלך תקופת ההפקדות - ולא לכל החיים. ישנן גם כמה אופציות להבטחת תשואה או קצבה לאחר תקופת ההפקדות, כלומר בתקופת משיכת הכסף ובהן למשל אנונות (תוכנית המאפשרת למבוטח לקבל מחברת ביטוח קצבה קבועה לכל ימי חייו, בתמורה לסכום חד פעמי המשולם מראש) או מוצרי הגיל השלישי בחברות הביטוח, שמעניקים ביטחון לגבי גובה הקצבה שתתקבל.

מלבד זאת יש עוד אפשרויות (מעטות וחלקיות) שניתן לרכוש אצל חלק מהשחקנים בשוק גם כיום:

1. פוליסות ביטוח:

פוליסת ביטוח המנהלים "מגדל בטוח" של חברת מגדל, מציעה הבטחה חלקית לתשואה. הפוליסה מבטיחה רצפת חיסכון לאלו שחוסכים יותר מ-20 שנה, הכוללת הגנה במונחים ריאליים על ערך החיסכון באמצעות מנגנון להשלמת תשואה במקרה של תשואה נטו (בניכוי דמי ניהול) של פחות מ-3% בממוצע שנתי רטרואקטיבי. הבטחת התשואה מוגבלת ל-1.5%. זהו מוצר פנסיוני, שזוכה להטבות מס.

2. תוכניות חיסכון:

משרד האוצר אמנם אסר להבטיח תשואה בפוליסות החיסכון הטהור, אבל יש מסלול אחד שמבטיח תשואה, שקיבל אישור. בתוכנית "מגוון" של הראל יש מסלול מבטיח תשואה שרלוונטי לעצמאים, וביטוח מנהלים (שכירים) שמספק תשואה ריאלית ידועה מראש שלא תפחת מ-50% מתשואת אג"ח ממשלתיות צמודות מדד, על כל הפקדה חד פעמית למסלול זה למשך 2-15 שנים, בשנים שלמות. זהו אינו מוצר פנסיוני, אלא חיסכון בלבד, כלומר הוא אינו זוכה להטבות מס של חיסכון פנסיוני.

3. פיקדונות בבנקים:

התשואה בהם אמנם ידועה מראש ומוסכמת, אולם הפיקדונות הללו אינם זוכים להטבות המס הניכרות שיש לחיסכון הפנסיוני, כך שאינם אטרקטיביים לחוסכים.

יש אפשרות, שעדיין אינה קיימת, שניתן יהיה להשתמש באמצעותה בהבטחה שבפיקדונות של הבנקים בחיסכון הפנסיוני - בקופת גמל בניהול אישי.

זה זמן רב שבמשרד האוצר מתכננים להחיל בישראל את קופות הגמל בניהול אישי (ה-IRA), שבמסגרתן יוכל החוסך הפנסיוני לנהל באופן אישי את ההשקעות בחיסכון הפנסיוני שלו, ובמסגרת זו גם תותר לו רכישת פיקדונות שיזכו להטבות המס הפנסיוניות. אם וכאשר יתאפשר לנהל קופות גמל בניהול אישי בישראל, יוכלו החוסכים הפנסיוניים לרכוש הבטחה מסוימת לתשואה, באמצעות רכיב הפקדונות שיהיו חלק מהתיק, כמו האג"ח בקרנות הפנסיה, שמהווים כ-30% מתיק הנכסים הכולל.