הזדמנות למפעילי סלולר חדשים

יש מי שסבורים שהעובדה שרווחי החברות הסלולריות ממשיכים לנסוק, מעידה על היעדר תחרות מספקת בתחום, על אף שהדו"ח המקצועי שיש בידי משרד התקשורת מוכיח ההפך - שרמת התחרות בשוק טובה, המחירים בשוק תחרותיים בהשוואה לעולם, ושגם רווחיות החברות אינה גבוהה מדי בהשוואה למפעילים אחרים בעולם.

בתחילה, נראה היה כי משרד התקשורת מתקשה לקבל את מסקנות הדו"ח המקצועי שהכינה עבורו חברת הייעוץ הבינלאומית NERA, שכבל את המשרד לכיוון שהיה מנוגד לרוח הכללית בקרב הציבור ולערפל שהמשרד דאג לפזר על היעדר תחרות בשוק הסלולרי. אך במשך הזמן מאז פורסם הדו"ח ב-2007 המשרד התעשת ואף הפעיל בעקבותיו מספר רפורמות בתחום.

עכשיו, לקראת הכנת התקציב החדש ופרסום טיוטת חוק ההסדרים, מתגלה המשרד שוב במערומיו, ומשרד האוצר שוב גונב את ההצגה כשהוא מחליט לקחת לידיו את המושכות במעורבות בהחלטות החשובות הנדרשות לענף.

אין בכך משום הבעת תמיכה במסלול של חוק ההסדרים לתיקון תחלואים, להפך. אבל תחת הנהגה חדשה במשרד התקשורת, צריכים היו המשרדים לעבוד יחד כדי לקדם את הרפורמות שמנסה האוצר להוביל בתחום.

הדבר הנכון הוא להשתמש בחוק ההסדרים באופן מושכל על מנת לקדם רפורמות שבמתכונת הביורוקרטית הרגילה קשה לקדם. לכן, באופן פרדוקסלי, קשה להבין מדוע משרד התקשורת לא מנסה להוביל בעצמו את הרפורמות המופיעות בטיוטת החוק, ושוב נמצא בעמדת נחיתות מול משרד האוצר שמאפיל עליו ביוזמות שלו.

בליעת צפרדעים

בשנים האחרונות התנהל דו-קרב בין משרד התקשורת לאוצר בעיקר סביב הכנסת מפעילי סלולר נוספים במודל של MVNO (מפעיל סלולרי וירטואלי).

משרד התקשורת לא היה מוכן שהאוצר יתערב בעבודה, אבל בלע את הצפרדע בחוק ההסדרים, והתוצאה הייתה שה-MVNO מטופל היום במסגרת שימוע.

טיוטת החוק החדשה באה להאיץ במידה משמעותית את הטיפול בסוגיית כניסתו של מפעיל סלולרי חדש. אם יש בשורה בחוק ההסדרים החדש היא באופן התקיף בו מעוניין האוצר בקידום כניסתו של מפעיל סלולרי חדש. מצער לראות איך משרד התקשורת לא דחף עד עכשיו המלצה זו ועד כמה בולטת חוסר הרלבנטיות שלו.

במקום זה, הוא התעסק 4 שנים בפרסום שימוע בנושא ה-WiMAX, שהיה ברור שהסיכוי שייצא ממנו משהו הוא נמוך ואת התוצאות רואים היום - אין WiMAX וכנראה שגם לא יהיה.

למשרד התקשורת יש תדרים פנויים, שלא נעשה בהם שימוש, וכעת הוא רוצה לשחררם לטובת מפעילים חדשים או לטובת מירס.

אלה תדרי UMTS בתחום ה-1.9 גה"ץ ו-2.1 גה"ץ, שיוקצו במכרז ולשם כך תוקם ועדת מכרזים, בראשות מנכ"ל המשרד או נציגו, וחבריה יהיו נציג נוסף מהמשרד ונציג מהאוצר שימנה שר האוצר.

קשיים בהקמה

לדברי האוצר, רוב ההכנסות בשוק התקשורת בישראל נובעות מהסלולר. מחזור הפעילות של הענף ב-2008 עמד על כ-18.5 מיליארד שקל, שמהווים כ-56% מסך הפעילות בשוק התקשורת וכ-2.6% מהתמ"ג בישראל. נכון לסוף 2008 קיימים בישראל כ-9.1 מיליון מנויי סלולר וההוצאה השנתית הממוצעת לנפש באותה שנה עמדה על כ-2,600 שקל.

בענף הסלולר פועלים, בין השאר, שלושה בעלי רישיון, שמספר המנויים שלהם ביחד מהווה כ-95% מסך המנויים בענף. נתון זה, כמו גם נתחי השוק הסטטיים של שלוש החברות הגדולות, רמת הרווחיות הגבוהה שלהן ומגמת המחירים העולה בשוק - למרות השיפורים הטכנולוגיים, מעידים על רמת הריכוזיות הגבוהה בענף, אשר מגבילה את רמת התחרות בו וגורמת לפגיעה ברווחת הצרכן בתחום.

מצב זה נובע, בין היתר, מהעובדה שענף הסלולר מתאפיין בחסמי כניסה גבוהים כמו עלות גבוהה בהקמת רשת סלולרית, דרישות הרגולציה להיקף פרישת הרשת וקשיים סטטוטוריים בהקמת התשתית.

לדברי האוצר, להגברת התחרות בענף באמצעות עידוד כניסת מתחרים יש חשיבות רבה. הגברת התחרות עשויה להגדיל את חופש הבחירה של הצרכן, להפחית את אפשרויות העלאת תעריפים ולשפר את עבודת הגופים הפועלים בענף.

בהתאם לכך מוצע להקצות תדרים למפעילים חדשים שאינם מהותיים בענף, תוך מתן תמריצים בשנים הראשונות לפעולתם. המעניין הוא אילו - תמריצים וכאן מפתיע האוצר בגדול.

בראש ובראשונה, האוצר אוסר על החברות הסלולריות להתמודד במכרז על התדרים וזה ברור וצפוי. התמריץ השני שמציע האוצר הוא החזר תשלום אגרת התדרים ודמי רישיון בהתאם לגידול בנתח השוק של הזוכה במגזר הלקוחות הפרטיים. מנגנון זה יקל על הזוכה במכרז, כי חלק מדמי הרישיון ואגרת התדרים יוחזרו אליו.

התנאי השלישי הוא מחויבות לפריסת רשת בתוך כמה שנים, מתוך היכרות עם הקושי בהקמת אנטנות. כדי לסייע להתגבר על הבעיה הוכנס הסעיף הרביעי של שימוש בתשתיות של מפעילים אחרים. ככל הנראה, מתכוון המשרד למודלים של שימוש באתרים קיימים לצורך הצבת אנטנות חדשות או נדידה על הרשתות הקיימות.

הסעיף החמישי עניינו פטור מתשלום תמלוגים לתקופה מוגבלת כהגנת ינוקא לזוכה. הסעיף השישי מטפל בכשל המבני של התעריפים הקיים במודל של קישורי גומלין. משרד התקשורת מציע שהשחקן החדש ישלם קישור גומלין במודל של עלות בתוספת רווח סביר. במלים אחרות, משרד האוצר אומר שהתשלום היום גבוה מדי ולכן ייערך תחשיב שיקבע מהו הסכום הריאלי עבור מפעיל חדש.

הסעיף האחרון הוא אחד המעניינים בפרק התמריצים. משרד האוצר מציע שרק למפעיל החדש ייקבע מסלול בוועדות התכנון של תשתית לאומית, כדי להקל על הקמת הרשת לתקופה מוגבלת. כאן המדינה מגמישה חוקים כדי לקדם תחרות בסלולר. זה מהלך יוצא דופן שמעיד עד כמה חברי אגף התקציבים אינם שבעי רצון ממה שקורה בשוק הסלולרי ועל מה שלא נעשה במשרד התקשורת בשנים האחרונות.

למרות הרצון של משרד האוצר לסייע להקמת רשת סלולרית חדשה, קשה לראות שחקן חדש שייכנס להרפתקה, בעיקר היום. אבל, אלו תמריצים טובים ביותר כדי לסייע ליזמים חדשים. אם היו עושים זאת קודם, היה סיכוי טוב יותר למימוש, אבל עדיף מאוחר מאשר לעולם לא. *