יוסוף בעל החלומות

"ישנם שלושה סוגים של אנשים: אלו שהורסים גשרים, אלו שמתקנים אותם, ואלו שממתינים על מנת שיוכלו לחצותם. המוזיקה שלי היא דרך לתקן את ההרס בעולם". כך אומר יוסוף אסלאם, לשעבר קט סטיבנס, בראיון ל"סאן" האנגלי, לרגל אלבומו החדש והיפה "Roadsinger" שיצא אתמול.

האלבום הזה, שני שלו מאז חזר לפעילות בעולם הפופ המערבי לפני שלוש שנים, אמנם נשמע כמו גשר מתוקן ובטוח, אבל העניין תלוי בעמדת המתבונן. ולפחות בישראל, יש לא מעט אנשים הרואים במר אסלאם, אקס-סטיבנס, אויב מסוכן.

במהלך מבצע "עופרת יצוקה" יוסוף אסלאם הקליט שיר צדקה שהכנסותיו יועדו לקרן לילדי עזה של סוכנות האו"ם לטיפול בפליטים, אונר"א. הקונסול הישראלי בלונדון, דיוויד סרנגה, גינה את אסלאם-סטיבנס משום שלא הקדיש את השיר לילדי האזור כולו, כולל ילדי שדרות שחיו תחת אימת הקסאמים.

עוד קודם לכן, בשנת 2000, ישראל סירבה להתיר לסטיבנס להיכנס לתחומיה בטענה שהעביר כספים לחמאס. סטיבנס הכחיש, וטען אז שהוא אמנם מזועזע מ"המצב הנורא שבו חיים בארץ הקודש", אבל שהוא מגנה ארגוני אסלאם קיצוני בכלל וארגוני טרור בפרט.

ארבע שנים אחר-כך, ב-2004, כשנחת בתחומי ארה"ב, עוכב שם לחקירה, גורש חזרה לאנגליה וגרר תקרית דיפלומטית. סטיבנס הסביר אז שהאמריקנים התבלבלו בינו לבין יוסוף אסלאם אחר, ושאסלאם ההוא אכן חשוד בחברות בארגון טרור.

ב-2006 יוסוף כבר נכנס לארה"ב בחופשיות, והקליט שם שיר חצי משועשע בתגובה לגירוש ההוא, "מגפיים וחול", שבו שרו קולות ידידים מוכרים שלו - פול מקרטני, דולי פארטון ואליסון קראוס. השיר מצורף כבונוס גם לאלבום החדש, ואולי כדאי שהאירוע המוזיקלי הנוכחי יחתום את פרק העימותים בין סטיבנס לבין הרשויות במערב. עימותים שהחלו לפני 20 שנה, כ-10 שנים אחרי שהתאסלם.

סדין אדום עבור רבים

ב-1989 הוא נשמע בתוכנית טלוויזיה בריטית מצדיק לכאורה את גזר דין המוות שפסקו האייתוללות באיראן נגד הסופר סלמאן רושדי מחבר "פסוקי השטן". סטיבנס הכחיש וטען לעריכה מסולפת. נדמה שאז, כמו גם היום בחלקים מסוימים של העולם, סטיבנס הוא סדין אדום שנוח להתרתח למולו.

הוא היה מגה-סטאר בעולם הפופ ההיפי שמכר כ-60 מיליון תקליטים, ובשיא ההצלחה עזב הכל והלך לחפש את עצמו בעזרת הקוראן.

סטיבן דמטר גיאורגיו, ממוצא קפריסאי-שוודי, היום בן 60, נשא לאישה כשהיה בן 30 את פאוזיה מובאראק עלי. לבני הזוג חמישה ילדים שחלקם מנגנים עם אביהם באלבומיו החדשים ובהופעות. סטיבנס המתאסלם פרש לגמרי ממוזיקה למרות שלדבריו, חבריו החדשים בעולם האסלאם ביקשו ממנו להמשיך.

בסוף שנות ה-60 סטיבנס התבלט על קו תפר די ייחודי בין היוצרים-מבצעים העמוקים של אותן שנים שהושפעו בעיקר מבוב דילן, לבין אנשי פופ המצעדים. בין להיטיו הידועים והאהובים ביותר.

ב-1977 סטיבנס מכר את כל הגיטרות והציוד המוזיקלי שלו, והשקיע בהקמת רשת בתי ספר לילדים מוסלמים ברבעים שונים של לונדון. היום הוא שב ומזהה את החינוך כבעיה החמורה ביותר במערב כולו: "לפעמים אני חושב שהתפוז המכני ניבא את מצבה של אנגליה כיום. זה נורא, וחלק ניכר מזה מתחיל בהתפוררות התא המשפחתי. האב עוזב את האם, האם עסוקה מדי, הילדים נשארים לבד ואין מי שיטפח אותם".

שר לשלום אחרי ה-11.9

סטיבנס קיבל בשנות האלפיים כמה פרסים בכמה יבשות כהוקרה על פעילותו למען קידום השלום, וארגוני צדקה שלו מטפלים בילדי מצוקה באזורי הקרבות באפריקה, בבלקנים ובעיראק. את השיבה האיטית אל מוזיקת הפופ הוא החל בעקבות מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר 2001. סטיבנס גינה את הפיגועים, השתתף בשידור התרמה לנפגעים בטלוויזיה האמריקנית, ושר שם את "רכבת שלום" שלו.

במהלך העשור החל ראשית בטפטוף של הופעות חיות, בעיקר במופעי צדקה, ואז גם בהקלטות. בשנות ה-90 ניסה, ללא הצלחה, ליצור איזו סינתזה אסלאמו-פופית דתית, אבל בשנים האחרונות נדמה שגילה את האיזון בין חייו ואמונותיו במסגרת האסלאם להשתלבות טבעית בתעשיית המוזיקה של המערב. סטיבנס: "יש רק אלוהים אחד, והוא המורה שאמור ללמד את כלל האנושות. אבל הטרגדיה היום היא שהדתות התרחקו זו מזו".

סטיבנס רואה בעצמו כלי לקירוב בין התרבויות, בדיוק כפי שהאסלאם, לטענתו, סייע לו להתקרב חזרה למוזיקה: "הפסקתי לנגן מיוזמתי כי הרגשתי רווי, למרות שסביבי תמיד הציעו לי לחזור. ומרגע ששבתי ואחזתי בגיטרה היה נדמה לי שהמוזיקה שוב נולדת בתוכי. אפילו המעברים הכי פשוטים בין שני אקורדים נשמעו לי רעננים".

יופי מבוגר

האלבום הראשון שלו כיוסוף של הפופ, "An other cup" מלפני שלוש שנים, חשף יוצר שאולי לא העפיל לשיאי ההלחנה של עצמו מצעירותו, אבל שנשמע בגרסתו המבוגרת אמין, מדויק, צנוע וכן יותר מבעבר. האלבום החדש משכלל עוד יותר את היופי המבוגר הזה.

סטיבנס לא רק מוליד אלבום ולא רק ייצא למסע הופעות בקיץ הנוכחי, הוא גם מצטרף לאופנה הרווחת בתעשיית הבידור הלונדונית של השנים האחרונות, ובקרוב יעלה מחזמר עם מיטב שיריו, שייקרא כשם להיט גדול שלו, "מונשאדו", שיבוסס על מיטב הלהיטים מהעבר ועל ארבעה שירים מהאלבום הטרי.

גיבורו הוא נער בשם סטורמי, שיוצא במסע מהצללים שבנשמה לעבר האור. "הוא המניע מאחורי כל מעשיי המוזיקליים לאחרונה", מעיד סטיבנס על המחזמר, ונראה שאחרי ההתחדשות הרוחנית-דתית צפויה לו בשנים הקרובות גם התחדשות מסחרית.

סטיבנס שב והוחתם בחברת התקליטים איילנד, שהייתה ביתו מנערות, וגם אם לא ממש יתעשר ממכירות הדיסקים בתעשייה הגוססת, הרי שבהסתמך על כוח והרגלי הקנייה של מאזיניו מפעם שבגרו אף הם, נראה שאלו ירכשו בהמוניהם את הכרטיסים למחזמר. *