מבחן האמינות של פישר

בטור השבוע שעבר תיארתי את ניסיונה המוצלח של קרן גידור לפעול בשוק המט"ח המקומי, וכמו שאומרים, עם האוכל בא התיאבון. השוק התייצב סביב רמות 4.16 שקלים לדולר, האופוריה בשוקי המניות נמשכה, האירו הראה סימני כח ומספר גורמים החליטו שזה הזמן לחזור לשגרת 2007-8.

בחדרי עסקות של בנקים זרים "הודלפה" הידיעה כי בעת הפרסום החודשי של בנק ישראל לגבי יתרות המט"ח של המדינה, יודיע הבנק על צמצום או הפסקת הרכישות. הספין עבר מפה לאוזן ונתן את האות להסתערות מחודשת על השקל. המהלך זכה לרוח גבית מכיוון שוקי המניות והתחזקות האירו בסוף השבוע.

הקרנות שבות לפעולה

האם אנו מצויים בפתחה של תקופה חדשה? אופי הפעילות בשבוע שעבר מצביע בבירור על שובן של הקרנות לפעולה, והפעם תוך הצטרפות מהירה של גופים מקומיים למשחק. בפעילות הריאלית לא נרשם כל שינוי דרמטי. נהפוך הוא: היצואנים מכרו פחות, בנק ישראל ממשיך להיות שחקן ראשי בשוק וכמו שקרה בעבר במדינות אחרות בהן התערב הבנק המרכזי במסחר, זה היה רק עניין של זמן עד שיקומו השחקנים ויבקשו לבחון את גבולות המשחק. עד מתי ישמור בנק ישראל על הכללים הקיימים, ומה יגרום להרגיש שהגבולות נפרצו ודרושים צעדים נוספים על מנת לשמור על הישגיו ולהגיע ליעדיו.

אני חייב להודות שהופתעתי מאומץ ליבם של הפעילים שהחליטו על המהלך. יש הבדלים כה רבים בין הסביבה העסקית בה סחרנו לפני שנה ושנתיים לבין הסביבה העסקית היום.

לפני שנה ושנתיים פער הריביות בין הדולר והשקל היה גדול יותר, הייצוא פרח, גופים זרים רכשו רכישות רבות, בנק ישראל לא התערב במסחר. כל אלו אינם קיימים היום. סל המטבעות נחלש ביחס לשקל אך ורק כתוצאה מהימור פעילים כנגד בנק ישראל ומדיניותו. תירוץ היחלשות הדולר בעולם ושובם של המשקיעים לאזורי הסיכון, קלוש וכבר אינו משכנע.

בין גלים

בנק ישראל נקט לאורך כל התקופה הנוכחית במדיניות עקבית ולא התרגש מגלי מימוש גם כשהיו גבוהים במיוחד. כל עוד לא השתנתה המגמה הכללית - פיחות השקל, נתן בנק ישראל חופש פעולה לשוק שאמנם תיקן והעליות בו נמשכו.

גם לפני זמן קצר גאה גל מימושים שהחזיר את הדולר לסביבת 4 שקלים. אני סבור שיש הבדל בין הגל הקודם לנוכחי. הגל הנוכחי מהווה איתות ברור שיהיה כאן ניסיון למתוח את החבל, אולי אף עד כדי ירידה מתחת ל-4 השקלים.

פישר חייב להחליט אם הוא מניח לשוק לפעול בעצמו או שהוא מעמיק עוד את מעורבתו בשוק, בנוסף להורדות הריבית ורכישות המט"ח.

העצירה הזמנית בפיחות השקל והתחזקותו יכולה אולי לשרת את מטרות בנק ישראל, שהן המשך שליטה בשוק, מניעת פאניקת רכישות ותיקון ברמת האינפלציה שעלתה, לפי מדדי מרץ ואפריל.

אבל, סיכונים רבים טמונים בהשארת השווקים לפעול בעצמם: הצטרפות גורמים ספקולנטיים לזירת המסחר שידרדרו את ערך הדולר לשפל שהבנק מעונין בו ואינו בריא למשק ישראל. זאת ועוד, גל הפיטורים והצמצומים בחברות המייצאות שנבלם בשל הפיחות, עלול להתחדש ולהתעצם ככל שהשקל יתחזק. את זה בנק ישראל לא יכול להרשות לעצמו.

כאן מבחן האמינות שלו ואני מניח שהוא יזכה לשיתוף פעולה הדוק מצד ביבי, עופר עיני ושרגא ברוש. אם לא יעשה זאת הוא יחטוף מכיוונם קיתונות ביקורת נוקבת.

מתכוון להמשיך לקנות

בשבוע שעבר הבהיר פישר מעל לכל ספק כי בכוונתו להמשיך לרכוש דולרים וכי המטרה היא לסייע ליצוא. אמירה מפורשת זו אינה מאפשרת לו להיכנע והיות וידוע כי בשוק המט"ח שם המשחק הוא תזמון, בנק ישראל לא יוכל לעמוד מהצד ולהביט פעם נוספת בהתחזקות חסרת פרופורציות של השקל.

על כן אני מרשה לעצמי להמר כי תיקון זה, אלים ככל שיהיה, זמני בלבד ואינו מאותת על שינוי מגמה. זאת מבלי להיכנס כלל לויכוח אם העליות בשוקי המניות רציונאליות או מוגזמות והאם יש בסיס להתחזקות היורו במיוחד לאור הנתונים הטובים יחסית בארה"ב לעומת הנתונים העגומים בגוש היורו.

על בנק ישראל לדאוג והוא ידאג להחזיר את השקל למסלול ההיחלשות.

יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס. אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי.

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו.