היכונו לרגולטור חזק יותר ותקיף יותר: ב"פסגת שוק ההון" ידונו בהסדרה הפיננסית בעקבות החלטות לונדון

האם הרגולטור הוא שיקבע את גובה הבונוסים לבכירי המוסדות הפיננסיים? שאלה זו, שתמיד מצליחה לעורר יצרים עזים, היא רק אחת השאלות הכלולות בסקירת עדכון של "גלובס מחקרים" המתייחסת לשינויים הצפויים ברגולציה הפיננסית בישראל, סוגיה שתידון במסגרת "פסגת שוק ההון" - הוועידה השנתית לנושאי בנקאות ושוק ההון.

בראשית אפריל התכנסו בלונדון ראשי עשרים המשקים הגדולים בעולם, פורום ה-G20, והחליטו לאשר שורה של מהלכים מרחיקי לכת, אשר אמורים למנוע את המשבר הפיננסי הבא. במרכז מהלכים אלו ניצבת ההחלטה להעניק סמכויות נרחבות לרגולטורים, כולל הסמכה לפעול מול מועצות המנהלים של הגופים השונים, ולאכוף מדיניות של בונוסים אשר לא תסכן את היציבות והאיתנות של המוסדות הפיננסיים.

פסגת לונדון גם החליטה להעניק סמכויות נרחבות לרגולטורים, לבצר את הלימות ההון, ולהחיל פיקוח על גופים אשר עד עתה לא היו נתונים למרות ההסדרה הפיננסית, כמו קרנות גידור וקרנות השקעה פרטית. גם סוכנויות הדירוג החלו השנה להיות כפופות לפיקוח רשויות ניירות ערך.

החלטות לונדון עתידות להשפיע על כל מדינה בעולם, שכן כל רגולטור יאמץ במדינתו את ההמלצות שהתקבלו בכינוס. לכן, ישראל צפויה לעבור, כבר בעתיד הקרוב, מהפכה של ממש בתחום ההסדרה הפיננסית. גוף בינלאומי חדש, מועצת היציבות הפיננסית, אמור לקבוע תקנים של רגולציה, והם שישמשו את אנשי הפיקוח על הבנקים ושוק ההון בכל מקום ומקום, כולל בישראל.

בעקבות שינויים אלו עתידים אנשי הפיקוח להיות חזקים הרבה יותר, ויידרשו להפעיל את עוצמתם מול מועצות המנהלים כמעט בכל תחומי הפעילות העסקית של הגופים הפיננסיים. הדרישה תהיה שבכל פעילות עסקית של פירמה תיבחן גם הזווית של ניהול הסיכונים. מועצת היציבות הפיננסית אמנם לא תהיה גוף אכיפה, אבל הממשלות בכל מקום אמורות לספק לרגולטורים את הכלים שיאפשרו להחזיר לתלם כל מי שיסטה מהתוואי שיוכתב על ידי הרצון להקטין את הסיכון לכל תאגיד ותאגיד.