הכבש בן 30

לכבוד העלאתו המחודשת של "הכבש ה-16" במסגרת פסטיבל ישראל, מספרים יוני רכטר, שהלחין את רוב השירים המופלאים של יהונתן גפן, ומיקי גורביץ', שעיבד אותם לבמה, על תהליך היצירה סביב תקליט הילדים הטוב ביותר שנוצר כאן אי-פעם, ושחוגג היום 30 שנה

מעטות הן היצירות שבכל גלגול שלהן הן שומרות על איכותן ומצליחות להגיע לקהל רחב. במקרה של "הכבש ה-16" זה קרה. גם הספר, גם התקליט וגם ההצגה הצליחו ב-30 השנים האחרונות לכבוש קהלים רחבים של הורים וילדים.

שירי הכבש ה-16 שכתב יהונתן גפן, ושאת רבים מהם הלחין יוני רכטר, הפכו לפלדת אל-חלד בתרבות הישראלית. אין ישראלי שלא יידע לצטט את "זה לא כל-כך נעים לראות גן סגור", או את "הילדה הכי יפה בגן", את "איך שיר נולד? כמו תינוק, בהתחלה זה כואב, אחר-כך יוצא החוצה וכולם שמחים, ופתאום איזה יופי, הוא הולך לבד!", שלא לדבר על "אני אוהב שוקולד" ו"רעמים וברקים".

וכעת עולה "הכבש ה-16 2009" - הפקה חדשה של מדיטק חולון בשיתוף עם התיאטרון הארצי לילדים ולנוער. מיקי גורביץ' אמון על העיבוד הבימתי ומשה קפטן על הבימוי.

שירים שלא מתיישנים

את ספר השירים שלו "הכבש ה-16" כתב יהונתן גפן בפריז, באמצע שנות ה-70, בזמן שחי שם, בעיר הקרואסון והשאנסון. בשנת 1978 החליט דודו אלהרר להפיק תקליט לפי שירי הספר. הוא עשה את זה עם חבורה מנצחת, שבה היו בין היתר שניים מיוצאי להקת "כוורת" (יוני רכטר וגידי גוב) ושני זמרים צעירים מאוד, בתחילת דרכם (דייויד ברוזה ויהודית רביץ).

ההצלחה הייתה מוחצת ומיידית. האלבום "הכבש ה-16" זכה לתהודה אדירה גם במכירות וגם במצעדי הפזמונים של התקופה.

המחזה הועלה בעבר בהפקות של התיאטרון הקאמרי והתיאטרון הלאומי הבימה, ועיבוד זה שיעלה בפסטיבל ישראל הוא גרסה שלישית וחדשה.

"זה התחיל בתיאטרון הקאמרי ב-1991", מספר מיקי גורביץ', "כשפנו ליוני רכטר וליהונתן גפן וביקשו להפוך את הכבש ה-16 להצגה. חשבתי על ערב שירים עם שחקנים ופתאום התחלתי לכתוב מחזה, לפי השירים. לקחתי נושא מסיפור של יהונתן גפן, על הילד שמתחבא על העץ, עברתי בין שירי התקליט ורקמתי את העלילה עפ"י השירים. כך נכתב המחזה. השירים נהדרים ולא מתיישנים וכל דור חדש של ילדים יכול לגלות את הקסם שבזה".

מאוחר יותר עלה המחזה גם בתיאטרון הבימה בבימויה של דניאלה מיכאלי. "יהונתן גפן הוא משורר אמיתי של ילדים", מפרגן גורביץ', "הוא משורר נפלא במובן הזה שהוא רואה את הדברים מגובה עיניהם. אתה עובר ליד מקום שאתה מכיר אותו כשוקק חיים, ופתאום הוא שקט לגמרי וריק. זו תפיסה של משורר. זה בדיוק מה שמשורר רואה ומסב את תשומת הלב אליו. אלה בדיוק השירים של הכבש ה-16. שירים שכתב משורר ילדים מעולה, ושיוני רכטר כתב להם מוזיקה גאונית".

"ברגע שהנחתי את הטקסטים של יהונתן על הפסנתר, הלחנים פשוט יצאו בטבעיות", משחזר רכטר. "'הכבש השישה עשר' נכתב עבור ילדים, ואפשר היה להרגיש את זה בכל מילה ומילה. מילות השירים והסיפורים שהם מתארים משקפים את נקודת הראות ואת מחשבותיהם של ילדים. יהונתן גפן הצליח להיכנס לראש שלהם. להבין איך פועל ראש של ילד ומה מעסיק אותו בעולם שמסביב. השירים התבססו על הספר, אבל חלקם קצת עודכנו בידי יהונתן, כדי שהלחן יישב עליהם יותר טוב, או כדי לספק חווית האזנה לילדים".

*כמו למשל?

"בשיר 'איך שיר נולד?' לדוגמה, יהונתן הוסיף כמה שורות שמקבלות את פני הילדים ומספקות מתכון ל'יצירת שיר' ובשיר 'מי שמביט בי מאחור', יש את השורה שסוגרת את הצד הראשון 'עכשיו תיקחו את התקליט ותהפכו לצד שני' כדי להסביר לילדים שהתקליט לא הסתיים, ויש לו עוד צד".

דודו אלהרר בתפקיד השדכן

גורביץ' ורכטר הם חברים ותיקים וטובים. שיתוף הפעולה ביניהם התרחש כבר בעבר. אבל המעניין הוא לגלות כיצד נוצר 'הכבש ה-16', התקליט, שנוצר בסוף שנות ה-70 וגם כיום הוא לבטח תקליט הילדים הטוב ביותר שנוצר כאן אי פעם. רכטר, יליד נובמבר 1951, היה בן 26 בלבד כשהגיע אליו דודו אלהרר עם ספרו של גפן והציע לו הצעה שקשה לסרב לה. "דודו אלהרר היה השדכן", מספר רכטר. "הוא היה הסוכן שלי ושל גידי גוב, אחרי שיצאנו מלהקת 'כוורת', והוא היה גם הסוכן של יהודית רביץ, שהיתה בת 21, בתחילת דרכה. דודו קיבל את הספר מיהונתן גפן ושידך בין שנינו".

*שני שירים באלבום הלחינו אחרים.

רכטר: "כן. חלק מהמדיניות שלי היה לפנות לעוד אנשים שילחינו. יכולתי לעשות את הכל לבד, אבל לא רציתי. ביקשתי עוד צבעים. ולכן באתי ליצחק קלפטר ונתתי לו את 'אני אוהב' ונתתי לשפי ישי את 'ריבים קטנים'. רציתי שיהיו עוד לחנים של אחרים, אבל בסוף יצא שאני הלחנתי את רובו המכריע של האלבום".

*ידעתם שאתם עובדים על הצלחה גדולה?

רכטר: "מה פתאום?! לא היה לנו מושג, ואולי טוב שכך. 'הכבש ה-16' נעשה בתום לב, בלב טהור, של כל הנוגעים בדבר. יהונתן גפן, אני, הזמרים. אף אחד לא חשב שזה יצליח. פשוט עבדנו יום-יום. הרי אם היינו יודעים מראש, זה היה משתק אותנו. זה נעשה בצורה לא מודעת. אנשים נפגשו וזה היה מפגש מרגש, כולם על סף הבגרות, לא עזבו עדיין את עולם התום, לפני שכולם הלכו לטיפולים פסיכולוגיים והרגע הזה לא חזר. פתאום שם, נפגשנו. הטקסטים של יהונתן, הרגישויות שלו, השמחה וגם העצב, אבא חזר מאילת, לא לקח אותי לשם, זה המון בדידות. הכל יחד יצר יופי טהור. זה מה שקהל מחפש. שמחת חיים, תעוזה, תנופה, יצר".

*יש שיר שאתה אוהב במיוחד ב'הכבש ה-16'?

"כן. את 'אבא חזר מאילת', שיר שאני מנגן בו את כל הכלים. לא הספקתי לעבוד עם הנגנים, וניגנתי על הכל והעולם הצלילי הקסים אותי. עשיתי אפקטים, שלא היו מקובלים. זה נתן משהו חדש, יצירתי. עד היום אני נהנה להאזין לו".

*יש לך מושג כמה עותקים נמכרו מהתקליט?

"ממש לא. הוא נוצר ב'הד ארצי', ואז עברו הזכויות ל'אן.אם.סי' ואיש לא נתן לי נתונים מדוייקים. אני מאמין שהוא נמכר בעשרות אלפי עותקים, ויותר, אבל אין לי מספרים". *