תנו להם לגנוב

שמעון כהן ממכולת שמעון מצא פטנט. באמצע שנות ה-70 הציב הסוחר הממולח עגלה קטנה ועליה מבחר לא מרשים של ירקות העונה, בין מדפי הטואלטיקה למדף השימורים.

ב-30 השנים שעברו מאז, מדווח שמעון לרשויות המס שמקור מחצית מהכנסותיו הוא הירקות המבוישים בפינה זנוחה. מקל של מטאטא נרשם כחציל וגבינת קוטג' כראש רענן של סלרי. רשימותיו הכוזבות המאפשרות לו להימנע מתשלומי מע"מ חודשיים במאות ואף אלפי שקלים.

למשרד האוצר נמאס. בפנים חמורי סבר מכנים שם את הפטנט של שמעון "גניבה" ומבקשים לסגור את הפרצה במערכת המיסוי ובכך לתקן את העוול. אלא שדווקא בתקופה משברית עשוי הפטנט של שמעון להבדיל בין שגשוג לקריסה, פיטורין או תעסוקה; תנו להם "לגנוב" צועק ההיגיון הכלכלי - זהו לא הזמן להיות צודקים, זה הזמן להיות חכמים.

צדק לעומת כלכלה

הח"כים המתנגדים לביטול טוענים שהוא ייפגע "בחלשים" שחלק ניכר מהכנסתם יוצא על ירקות ופירות. מנגד טוען משרד האוצר, שה"גנבים" (כדוגמת שמעון שלנו מהמכולת), יכניסו יותר מ-300 מיליון שקלים לקופת המדינה.

"עצירת הגנבים" של האוצר היא הטלת מיסוי ממוקד על עסקים קטנים. ואני שואל, האם, דווקא לנוכח המשבר, חכם (לא צודק) להכביד את המיסוי דווקא על עסקים קטנים. בכדי לענות על השאלה יש לחזור ולהיזכר כיצד נוצר משבר:

עסקים קטנים ומשבר גדול

השוק הוא למעשה סדרת ניסיונות אינסופית של משקיעים ויזמים להשתמש בהון ובעבודה בצורה היעילה ביותר. במציאות דינמית זו מושקעים פעמים רבות הון ועבודה במיזם שאין לו ביקוש וחברה פושטת את הרגל.

קורה והטיה לא מושכלת של משאבים מתרכזת לא בחברה אחת, אלא במגזר שלם ואף בכלכלה כולה, וכשמציאות זו נחשפת אנו מוצאים את עצמנו במשבר כלכלי.

כך התקררו הציפיות לרווחי עתק מהאינטרנט והובילו לקריסתה המפורסמת של הבועה בשנת אלפיים; מהנדסים, מתכנתים וחברות ששאבו את פרנסתם מהרשת נאלצו להתאים את ציפיותיהם, הכנסותיהם ועיסוקם למציאות החדשה שנחשפה. חלקם פשטו רגל, חלקם החליפו תחום עיסוק וחלקם המציאו את עצמם מחדש.

יתרון העסק הקטן

התחדשות, יצירה והמצאה הם תנאי הכרחי ליציאה ממשבר כלכלי ולהתחלת צמיחה.
בלבה של התחדשות עומד העסק הקטן - הוא יחידת הבניין הדינמית ביותר בחיים הכלכליים.

בעוד שכיסים עמוקים, המאפיינים עסקים גדולים, עוזרים להם לצלוח את המשבר, לעסק הקטן יש יתרונות יחסיים אחרים: הוא קשוב לכל שינוי קל שבקלים בתנאי השוק; דרוך לקראת הזדמנות; מוכן ומסוגל להגדיל ואף לקצץ את מצבת כוח האדם שלו בעשרות אחוזים כהרף עין ולהתקין ליבת פעילות חדשה.

הגמישות והדינמיות של העסק הקטן היא חרב פיפיות שצדה האחר הוא רגישותו ושבריריותו הכלכלית והפיננסית. תפקיד הממשלה במשבר כלכלי הוא להקל במידת האפשר על העסקים הקטנים; ליצור סביבה שתסייע להם ולנו - לישראל - לשגשג ולשמור על מקומות העבודה.

מקל המטאטא והחציל

מיסוי הפירות והירקות בשם "החוק" הוא טיל טורפדו המופנה לעברם של עסקים קטנים וזעירים. בזמנים רגילים היינו מציינים בנחת שזהו שכרו הישראבלופי של שמעון הבדאי הממשיך לטעון בתוקף שמקל של מטאטא הוא ירק ממשפחת הסולניים.

אלא שהזמנים אינם רגילים ונדרשת לפיכך חשיבה יצירתית.

מקל של מטאטא הוא בהחלט לא חציל, אבל בעיצומו של משבר כלכלי הוא יכול להיות מקום עבודה של מישהו או מעקה בקטר הצמיחה. תנו להם "לגנוב", צודקים נהיה בפעם אחרת.