המדריך השלם לקרנות השתלמות

מבחינות רבות, קרן השתלמות היא כנראה אמצעי החיסכון המשתלם ביותר שקיים במשק הישראלי. מדובר בתוכנית חיסכון לטווח בינוני המיועדת לכל מטרה שהיא, וזוכה להטבות מס ניכרות.

למעשה, על כל שקל שאתם מפקידים בקרן השתלמות אתם זוכים לכמה שקלים נוספים מהמעביד ומהמדינה. אין פלא, אם כן, שמדובר בהטבה סוציאלית נחשבת מאוד בשוק העבודה. הטבה שיותר מ-60% מהשכירים בישראל אינם מקבלים.

מי שמנהלים את קרנות ההשתלמות הם גופים שקיבלו רישיון לניהול קופות גמל ממשרד האוצר.

המאפיינים של קרן השתלמות:

1. קרנות ההשתלמות הן המכשיר ההוני הטהור האחרון שזוכה להטבות מס מהמדינה. זאת, מכיוון בעקבות תיקון 3 לחוק קופות הגמל שנכנס לתוקף בראשית 2008, כל אפיקי החיסכון הפנסיונים האחרים, הזכאים להטבות מס, הפכו לקצבתיים ונוסף לכך הם אינם ניתנים למשיכה לפני גיל הפרישה.

למעשה, קרנות ההשתלמות הן גם מוצר חיסכון פיננסי רגיל, וגם מוצר חיסכון פנסיוני, ואפשר לשמור אותן ולהשתמש בכסף לתקופת הפרישה.

2. את הטבות המס ניתן למשוך ולנצל הרבה מעבר לתקופת שש השנים שבסופן הופכת קרן ההשתלמות לנזילה. קרנות ההשתלמות נהנות גם מכך שהצבירה פטורה ממס רווחי הון בעת משיכה שנעשית לאחר שהקרן הפכה לנזילה. על הפקדות משנת 2003 ואילך ינוכה מס רווחי הון על הפקדות מעבר לגובה התקרה השנתית.

3. ניתן להעביר את כספי החיסכון שנצברו בקרן השתלמות אחת לאחרת ללא התניות ותשלומים מיוחדים, תוך שמירה על הוותק ועל הזכות להטבות מס.

4. בניגוד לאפיקי חיסכון טהורים אחרים - כגון השקעה פרטית בקרנות נאמנות - החיסכון בקרן ההשתלמות נושא בחובו "תשואה חיובית" לחוסך עוד בטרם החל לרשום את האחוז הראשון של התשואה על ההשקעה - בזכות הטבות המס.

בסופו של דבר, הכספים שמקבל החוסך הם ההפקדות שלו, התשואה הנצברת בגינן בשוקי ההון (או לחילופין הפסדים משוק ההון כשהתשואה שלילית), ובניכוי דמי הניהול. החיסכון בקרנות ההשתלמות הינו אישי ונעשה בחשבונות נפרדים בתוך הקרן עבור כל אחד מהעמיתים.

הקרנות הקיימות

ישנם שני סוגים עיקריים של קרנות השתלמות - לשכירים ולעצמאים. קרנות ההשתלמות הפתוחות לכלל הציבור נמצאות בבעלות חברות הביטוח ובתי ההשקעות.

נוסף להן, ישנן כמה קרנות השתלמות סקטוריאליות, המיועדות לעובדים בסקטור או במפעל מסוים ואינן פתוחות לכלל הציבור, וישנן קרנות לאוכלוסיות מיוחדות, שהתנאים לגביהן שונים מהותית ביחס לקרנות ההשתלמות הרגילות. מדובר בקרנות השתלמות לרופאים, למורים (אצלם, למשל, מותרת הפקדה מקסימלית של 4.2% מצד המורה והפקדה של עד 8.4% מצד המעביד תחת התקרה של הרגילה לשכיר, אך לא מותרת העברה בין גופים של קרנות המורים) ועוד.

הקרנות לשכירים מהוות את עיקר השוק. קרן ההשתלמות לשכירים מתאפיינת בהפקדות משותפות של העובד ושל המעביד בכל חודש, ביחס של לפחות 1 ל-3. כלומר, על כל 3% שהמעביד מפריש (כנגזרת של השכר שבגינו ניתנת ההטבה) העובד מחויב להפריש לפחות 1% משכרו. שיעור ההפרשות הנהוג במשק - שהוא גם תקרת הפקדה המותרת של 10% מתקרת השכר - הוא זה שבו המעביד מפריש 7.5% מהשכר והעובד מפריש 2.5% נוספים.

הטבות המס לחוסכים

בדומה לקופות הגמל, הטבות המס בקרנות ההשתלמות ניתנות הן בשלב ההפקדה, הן בשלב החיסכון, הן בשלב המשיכה. על הפקדות מעבר לתקרות שיפורטו מיד חלים שני סוגים של תשלומי מס: בעת ההפקדה (אז ההפקדה העודפת, מעבר לתקרת הפטור, חייבת במס כהכנסת עבודה); ובעת משיכת הכספים (אז החלק הצבור בגין ההפקדות העודפות חייב במס רווחי הון).

בקרן השתלמות לשכירים:

למעביד: ההפרשה לקרן ההשתלמות עבור העובד מהווה הוצאה מוכרת למס.

לעובד: עד לתקרה (עבור שכר של 15,712 שקל לחודש כיום, או הפרשות בסך כולל של כ-19 אלף שקל בשנה) הפרשת המעביד אינה חייבת בתשלום מס כשכר (כלומר מס הכנסה, מס בריאות וביטוח לאומי). הפרשה מעבר לתקרה האמורה תיחשב כהכנסה חייבת במס מבחינת העובד. השכיר עצמו אינו זכאי להטבות מס בגין הפקדותיו ואינו יכול להפקיד במעמד "עמית עצמאי".

לבעל שליטה בחברה: תקרת ההטבה לעניין זקיפת מס של בעל השליטה והפטור ממס הון היא כמו אצל שכיר - עבור שכר של 15,712 שקל לחודש, עם שיעורי הפרשות דומים של 7.5% למעסיק ו-2.5% לעובד. עם זאת, יש הבדל בין בעל שליטה בחברה לבין שכיר רגיל והוא שבמקרה של בעל שליטה בחברה, רק 4.5% מההפרשות של החברה מוכרים כהוצאה ועל שיעור הפרשות מעביד מעבר לכך ישולם מס.

קרנות השתלמות לעצמאים

בקרנות אלה ניתן להפקיד עד 7% מההכנסה, עד לתקרת הכנסה קובעת שעומדת כיום על כ-234 אלף שקל לשנה (19.5 אלף שקל לחודש). תקרת ההפקדה לעצמאי הינה 7% מההכנסה המזכה, אולם עצמאי שמפריש לקרן השתלמות עד 7% מהכנסתו זכאי לניכוי (שמשמעותו הינה הקטנת ההכנסה החייבת במס) שאינו עולה על 4.5% מהכנסתו.

כלומר, מבחינת העצמאים, ההפרשות של ה-2.5% הראשונים (בדומה לחלק העובד בהפרשה של עובד שכיר) אינן מוכרות לניכוי מס ולצורך הטבת הניכוי יוכר רק ההפרש בין גובה ההפקדה בפועל (עד תקרה של 7%) לבין ה-2.5% שאינם מוכרים. לדוגמה, אם עצמאי מפריש 6% מהכנסתו המותרת לקרן השתלמות, הוא ייהנה מהוצאה מותרת בניכוי לצרכי מס של 3.5%.

מתי ניתן לקבל את הכסף?

1. בתום שש שנים: את כספי החיסכון בקרן ההשתלמות, תוך שמירה על הטבות המס ולכל מטרה שהיא, ניתן לקבל בכל עת מרגע שהסתיימו שש שנים ממועד ההפקדה הראשונה לקרן. כלומר, לאחר שש שנים קרן השתלמות הופכת לנזילה.

2. בתום שלוש שנים: ניתן למשוך את הכסף כעבור שלוש שנים מתחילת ההפקדות לקרן, אם המשיכה נעשית למטרת השתלמות מקצועית. ההשתלמות יכולה להתבצע בישראל או בחו"ל, והיא כוללת קורסים או לימודים לסיווג מקצועי, קורסים מקצועיים בתחום עיסוקו של העובד, סיורים מקצועיים או ועידות מחוץ לישראל, אבל לא לימודים אקדמיים.

3. קיצור טווח לפורש: עמית בקרן השתלמות שהגיע לגיל פרישה (67 לגברים או 64 לנשים) יכול למשוך את כספו מקרן ההשתלמות החל מתום שלוש שנים ממועד התשלום הראשון לקרן.

4. מיידית: בפטירת העמית. מוטבים של חוסך שנפטר (וצוינו על-ידו כמוטבים אצל החברה המנהלת של קרן ההשתלמות שלו) רשאים למשוך את הכסף שנצבר לזכותו בלי קשר לזמן שחלף מתחילת החברות בקרן, ובהיעדר מוטבים - יורשיו של החוסך שנפטר.

בכל מקרה אחר משיכת הכספים תהיה חייבת במס.

חוסך שאינו פעיל, כלומר מי שהפסיק להפקיד לקרן ההשתלמות, רשאי למשוך את הכסף מהקרן בהתאם לתנאים החלים על חוסכים פעילים.

איך מושכים רק חלק מהכסף:

משיכה של חלק מהכספים הצבורים בקרן ההשתלמות מותרת החל מתום שש שנות החיסכון הראשונות ואילך (או שלוש שנים לצרכי השתלמות). ניתן להשאיר את יתרת הכסף בקרן.

עם זאת, אם משכתם חלק מהכסף הצבור בקרן ההשתלמות, לא תוכלו יותר להפקיד כסף בחשבון הרלבנטי, ותצטרכו לפתוח חשבון חדש עבור הפקדות חדשות. מכאן שלעתים יש יתרון נזילות בפתיחת קרנות השתלמות בפערים של שנה, למשל, ביניהן. עוד נציין כי ניתן לאחד חשבונות שונים של קרנות השתלמות רק במקרה שבו החוסך זכאי למשוך את הכספים בפטור ממס בכל אחד מהחשבונות שאוחדו - כלומר לאחר שאלו הפכו לנזילים. *