זה לא הכלכלה טמבל! זה השיווק

הקצב של מה שקורה באינטרנט הוא כמו זה של מה שקורה מחוץ לאינטרנט בהילוך מהיר פי 7

לרדיו לקח 38 שנים לצבור 50 מליון מאזינים, לטלוויזיה לקח 13, לאינטרנט 4, לפייסבוק פחות משלוש. לסוזן בויל ביוטיוב לקח שבוע בלבד להגיע לחמישים מליון צופים. שבוע.
הקצב של מה שקורה באינטרנט הוא כמו זה של מה שקורה מחוץ לאינטרנט בהילוך מהיר פי 7.

הסיבה לכך היא שהאינטרנט הוא לא מדיה כמו כל מדיה שהכרנו. הוא מדיה חברתית. הוא אמצעי לתקשורת ולא רק לתוכן.

אחד המודלים הנלמדים ביותר בשיווק הוא מודל בס המתאר את תהליך החדירה של מוצר חדש כאינטראקציה בין אנשים שמתמשים במוצר (מאמצים מוקדמים) לבין משתמשים פוטנציאלים. ככל שיש יותר אינטראקציה בין שתי הקבוצות יש סיכוי טוב יותר לכך שהמאמצים המוקדמים ישפיעו על המשתמשים הפוטנציאלים לרכוש את המוצר ולסייע בחדירתו לשוק.

האינטראקציה הזו מתרחשת באמצעות תקשורת בין אנשים. פעם זה היה בשיחות פנים אל פנים ושיחות טלפון.

היום, האינטרנט, כמדיה חברתית, הוסיף אמצעי תקשורת רבים כמו מייל, רשתות חברתיות, פורומים, בלוגים, צ'טים, טוקבקים וכו'. כל אלו האיצו את התקשורת בין הקבוצות ובכך האיצו את התהליכים של חדירת מותגים חדשים כמו פייסבוק, טוויטר וגם סוזן בויל וברק אובאמה.
תהליך ההאצה שיוצרת המדיה החברתית נכון גם לגבי הצלחה של סרטים חדשים, מחשבים, צימרים או מסטיקים.

זה קורה מכיוון שיש ביקוש משני הצדדים. מצד אחד ישנו רצון לשתף במידע מחקר נרחב שהתקיים לאחרונה בעשרים מדינות מצא ש- 28% מהבלוגרים מעלים לבלוג את דעותיהם על מוצרים ומותגים. לרוב בעקבות חוויה אישית טובה מהמוצר.

מצד שני יש רצון ומוכנות לקבל את המידע.

על פי אותו המחקר, המקור העיקרי לאינפורמציה שעליו אנחנו סומכים בבואינו לרכוש מוצר חדש הוא הדעות של חברינו. זה לא השתנה בזכות האינטרנט אבל זה התעצם בגלל שהתקשורת שלנו עם החברים הפכה קלה, זמינה ורציפה יותר.

המקור השני הוא המלצה אישית של "מומחה" כגון בלוגר המתמחה בטלפונים סלולרים או ברזי המטבח הצרפתי או מנהלת פורום הנקה. במקום העשירי בדירוג המקורות שעליהם אנחנו סומכים - מאמר בעיתון. במקום האחרון המלצה של ידוען.

כלומר רובנו סומכים על דעותיהם של אנשים זרים יותר מאשר על כתבה בעיתון. בעיקר אם הדעות וההמלצות ניתנו בסביבה נטרלית (לא באתר הרשמי של המותג המדובר אלא באתר בלוגים או פורומים או רשת חברתית כזו או אחרת) ואם אותם זרים נתפסים כמובילי דיעה.

במחקר שקיימו פרו' ברק ליבאי, פרו' איתן מולר ופרו' רננה פרס מאונ' תל אביב, באוקטובר 2008 נמצא כי פעילות שיווקית של פה לאוזן כלפי מובילי דיעה (השתמשו בהם כנסיינים) מאיצה את הבעבוע של המסר ומגדילה את המכירות ב- 11%-44%.

פעילות דומה כלפי אנשים שנבחרו באקראי תגדיל את המכירות גם כן אולם בשיעור נמוך בהרבה.

בשנים הקרובות נראה תהליכים מואצים של חדירת מוצרים ומותגים חדשים. מחזור חיי המוצר יעבור מהר יותר. האינטרנט הוא ההזדמנות שלכם, אנשי השיווק, להשאיר חותם מהר יותר וחזק יותר. האינטרנט הזה לא הביא איתו כלכלה חדשה כמו שאמרו בתחילת המאה. הוא כן הביא שיווק חדש.

הכותב הוא מנכ"ל תפוז אנשים