כל החרדים אשמים?

כמה טעויות יסוד מונחות בבסיס התפרעויות החרדים בירושלים, שפרצו בעקבות מעצרה של האם שהרעיבה את בנה בן השלוש. תמונת הזוועה של הילד, שמשקלו שבעה קילוגרם בלבד, מוכיחה שמדובר במקרה שעניינו בזכויות אדם, ולא בזכויות אזרח כמו שטוענים מנהיגי נטורי קרתא. בכל מדינה, היה צריך להוציא לאלתר ילד מרשות אם כזאת - מטעמים הומניים, בלי קשר לנאמנותה למדינה.

לא היה כאן עניין של שיקול דעת אלא פיקוח נפש של ממש. גם מעצרה הראשוני של האם מוצדק ונעשה בגין חשד סביר להזנחה ולהתעללות בחסר ישע. אם יימצא שאינה כשירה נפשית לעמוד לדין, יש לשלוח אותה להסתכלות בבית חולים פסיכיאטרי. אם מצבה שפיר, תשב במעצר עד שבית המשפט יחליט אחרת ולא החברים של בעלה מהישיבה.

ההתפרעויות אינן לגיטימיות ואינן נובעות מ"רדיפת חרדים" על ידי שלטונות מדינת ישראל.

מצד שני, תגובתו של ראש העיר, ניר ברקת, שהפסיק את שירותי העירייה בשכונות המועדות לפורענות בתואנה של "פגיעה בעובדי העירייה", היא בפירוש פגיעה בזכויות אזרח, גם אם תושבי השכונות לא מחשיבים את עצמם כאזרחי מדינת ישראל.

ענישת קולקטיב אינה לגיטימית גם כשמדובר בחרדים. הרי לא כל תושבי מאה שערים יצאו להפגין ברחובות, אלא קומץ מתפרעים. מדוע אלה שישבו בבית ולא לקחו חלק בהפרת החוק צריכים לשלם מחיר? בדמוקרטיה הטיפול בהם חייב להיות פרטני ומי שמשתולל צריך להיעצר מייד.

באופן מתמיה זרוע אכיפת החוק של מדינת ישראל, שיודעת לרסן ביד חזקה ובאלה נטויה מתנחלים חדורי אמונה וערבים מלאי כעס, לא מסוגלת להתמודד עם כמה מאות חרדים שמחריבים את העיר כל שישי שבת.

אולי זה הפחד מאלוקים שבשמיים ששולח אש בצמיגים שהם שורפים, ואולי לא נעים להם להכות יהודים בחלוקי משי שחורים. כך או כך, בשטח, משטרת ישראל על קסדותיה, סוסיה והגז המדמיע שבמיכליה, נוהגת בהם בכפפות של לבד, משל היו האברך זך הנפש שדרס קופאית אתיופית בחניון ויצא זכאי.

קשה להאשים את ניר ברקת בסנקציה המוטעית שהטיל על שכונות שלמות. כשהמדינה והמשטרה לא ממלאות את תפקידן, אין לו ברירה אלא לעשות מעשה דרסטי כדי לשמור על ביטחונם של על אזרחי העיר האחרים. אולי כשתקום, בעזרת השם יתברך, המשטרה העירונית, סוף סוף יהיה למתפרעים מנטורי קרתא מענה הולם. עד אז, הכאוס כנראה ימשיך לשלוט ברחובות ירושלים - אספסוף יתפרע, המשטרה תבהה, וניר ברקת יעניש חפים מפשע.