קטיף הדובדבנים של בבילון

השקעות אלו, בהנחה שהכוונה לגביהן היא עדיין לאחזקה העולה על שנה, מוצגות במסגרת הנכסים הלא שוטפים, ואילו כשמדובר על אחזקות שהחלו אמנם כהשקעות לזמן ממושך, אך נכון ליום המאזן יש כוונה לממשן בטווח של שנה, יוצגו בקבוצת הנכסים השוטפים. ומכאן, שבבילון מתכוונת לממש חלק מהשקעתה - כ-2.3 מיליון שקל - שבמקור הייתה לזמן ממושך. ההשקעות בנכסים פיננסיים לטווח העולה על שנה מסתכמות ב-2.1 מיליון שקל.

ההצגה של הנכסים הפיננסיים תחת נכסים זמינים למכירה משרתת במקרים רבים את החברות. ההפסדים מירידת ערך לא בהכרח מוצגים בדו"ח רווח והפסד, ולחברה יש יכולת לשלוט על שורת הרווח או ההפסד מניירות ערך.

הטיפול החשבונאי הזה מאפשר לחברות לא להציג הפסדים מניירות ערך בדו"ח רווח והפסד בטענה שלא מדובר בירידת ערך קבועה.

אם חברה מעוניינת למשל להציג רווחים ברבעון מסוים, היא יכולה לממש ניירות ערך זמינים למכירה שגלום בהם רווח. רק בעת המימוש הרווח הזה מתבטא בדו"ח רווח והפסד. אם לחברה יש תיק של ניירות ערך, אז היכולת שלה לקבוע את רווחי המימון בדו"חות הינה גבוהה. החברה בעצם בוחרת את הניירות למימוש בהתאם לתמונה שהיא רוצה להציג. לשיטה הזו קוראים "קטיף דובדבנים", החברה קוטפת (מממשת) את הרווחים שהיא רוצה להציג.

תיק הנכסים הזמינים למכירה מתכווץ

בדו"ח של בבילון לא ברור אם יש "קטיף דובדבנים", ובכל מקרה זה די זניח ביחס לפעילות התפעולית המשתפרת שלה. אבל מניתוח יתרות הנכסים הזמינים למכירה בתחילת השנה לעומת סוף הרבעון הראשון, מתברר שהחברה מימשה חלק מהותי מהיקף הנכסים הפיננסיים שלה ורשמה על המימוש הזה רווח נאה. אם היא הייתה נשארת עם ההשקעות האלו, היא לא הייתה יכולה להציג הכנסות מימון (שכוללות בתוכן גם את הרווחים מנכסים פיננסיים זמינים למכירה), אלא רק גידול בהון העצמי (דרך הדו"ח על השינויים בהון העצמי).

בסוף שנת 2008 החזיקה בבילון נכסים זמינים למכירה במסגרת הרכוש השוטף בסך של כ-3.2 מיליון שקל, ונכסים זמינים למכירה במסגרת הרכוש שאינו שוטף בסך של כ-5.1 מיליון שקל. במאזן הרבעון הראשון הנכסים הזמינים למכירה תחת הרכוש השוטף הסתכמו כאמור ב-2.3 מיליון שקל, והנכסים הזמינים למכירה בטווח הארוך הסתכמו כאמור ב-2.1 מיליון שקל.

במילים אחרות, תיק הנכסים הזמינים למכירה ירד מ-8.3 מיליון שקל ל-4.4 מיליון שקל. הירידה הזו, במקביל לעליות בשווקים, מבטאת בעיקר את המימושים, כשבהתאמה החברה דיווחה בדו"ח הרווח והפסד על רווחי מימון של 1.4 מיליון שקל, מנגד היא דיווחה על הוצאות מימון של 400 אלף שקל, ומכאן על 1 מיליון שקל רווח מימוני נטו. בתקופה המקבילה ב-2008 ההפסד המימוני הסתכם ב-570 אלף שקל, וההפסד המימוני בכל שנת 2008 הסתכם בכ-1 מיליון שקל.

ובכן, הרמזים בדו"חות מבשרים על מימושים ברווח, אבל החברה מדווחת גם על רווחי מימון שלא דרך מימושים. רווחים כאלו יכולים להיווצר בדו"ח רווח והפסד אם מדובר על ניירות ערך למסחר. ניירות ערך כאלו נרשמים על פי שוויים ההוגן, כאשר השינויים השוטפים בהם נזקפים לדו"ח רווח והפסד.

אבל עיון במאזנים של בבילון מבטל את ההשערה הזו. לחברה אין ניירות ערך למסחר, כאלו שמראש הוגדרו כאחזקה שוטפת (בדומה להשקעה שוטפת על פי התקינה המקומית), וזה משאיר אותנו עם רווחי מימון שנזקפו לדו"ח רווח והפסד המגיעים מניירות ערך זמינים למכירה. אם מדובר במניות / קרנות / תעודות סל וכדומה, אז לא ניתן לרשום בשום אופן את עליית הערך בדו"ח רווח והפסד.

הצגתי בשבוע שעבר את כל אפשרויות עליית הערך, וגם אם מדובר בעליית ערך אחרי ירידת ערך הרי שנקבעת עלות חדשה, שממנה אי אפשר להעלות במסגרת דו"ח רווח והפסד אלא רק במסגרת הדו"ח על השינויים בהון העצמי. במילים אחרות, מדובר בניירות ערך זמינים למכירה אבל לא ממניות (או קרנות או תעודות סל).

יצור כלאיים של אג"ח לפדיון ואג"ח למסחר

זה משאיר אפשרות אחת ויחידה, איגרות חוב. הטיפול באיגרות חוב מעט מורכב יותר מהטיפול במניות. התקינה הבינלאומית מגדירה שלוש קבוצות של איגרות חוב: איגרות חוב לפדיון שהחברה רושמת בגינן את הריבית השוטפת בכל תקופה עד לפדיון; איגרות חוב למסחר, שבדומה לניירות ערך אחרים שמוחזקים למסחר, השערוך שלהן נזקף באופן שוטף לדו"ח רווח והפסד (ואין כאמור ניירות ערך למסחר מכל סוג שהוא בדו"חות בבילון); ואיגרות חוב זמינות למכירה שמוצגות במסגרת נכסים פיננסיים זמינים למכירה.

איגרות החוב האלו, בשונה מניירות ערך אחרים זמינים למכירה, יכולות לגרום לרישום הכנסת מימון בדו"חות. ראשית, מדובר בייצור כלאיים של איגרות חוב לפדיון ואיגרות חוב למסחר, שחשבונאית גורר ריבית שוטפת שנרשמת בדו"ח רווח והפסד. אבל מעבר לריבית, מדובר בנכס שבעת ירידת ערך קבועה יש לרשום את ההפסד בדו"ח רווח והפסד (בדומה לניירות ערך זמינים אחרים), ואילו בעת עליית ערך (לאחר שהייתה ירידת ערך קבועה) ניתן להעלות את ערך הנכס עד לעלות. וזה בשונה מהטיפול החשבונאי בניירות ערך אחרים זמינים למכירה, בהם לא ניתן להעלות את העלות ויש לרשום את הרווחים רק במסגרת הדו"ח על השינויים בהון העצמי.

בדו"ח הרבעון הראשון הכירה בבילון ברווח של 315 אלף שקל כתוצאה מעליית ערך של נכס - אג"ח - שערכו ירד בעבר. הסכום הזה לא מתבטא בדו"ח על השינויים בהון העצמי אלא בדו"ח רווח והפסד, ומכאן שמדובר בעצם בתיקון לירידה היסטורית. בנוסף, ניתן לראות בדו"ח על השינויים בהון העצמי, כי לחברה יש בדו"ח השנתי במסגרת קרן הון בחובה (מעין בהפסד) 290 אלף שקל, ואילו בסוף הרבעון הראשון היתרה הזו מסתכמת ב-28 אלף שקל. ההפרש הזה הוא רווח שלא עבר דרך דו"ח הרווח והפסד אלא רק דרך הדו"ח על השינויים בהון העצמי.

בסך הכול הרוויחה החברה בגין נכסים פיננסיים זמינים למכירה כ-633 אלף שקל: כ-318 אלף שקל עליית ערך שלא נרשמה בדו"ח רווח והפסד, וסכום של כ-315 אלף שקל נכלל בהכנסות המימון שהסתכמו בכ-1.4 מיליון שקל (היתר רווח ממימושים).

אבל הסיפור של בבילון הוא רק קצת הכנסות והוצאות מימון והרבה פעילות, על כך בהזדמנות קרובה. *