הראשונה בווגנר

זמרת הסופרן הגרמנייה ולטרוד מאייר (Meier) נחשבת, ובצדק גמור, לזמרת וגנר מספר אחת בעולם. היא זכתה לפירסום עולמי ב-1983, לאחר הופעה מסחררת בתפקיד קונדרי מ"פרסיפל" בפסטיבל ביירויית'. מאז היא שרה תפקידים דרמטיים באופרות של מלחינים רבים, אבל הזיהוי שלה עם וגנר הולך אחריה תמיד.

אותי היא המיסה לראשונה בתפקיד איזולדה (Isolde) ב"טריסטאן ואיזולדה", לטעמי האופרה הגדולה מכולן. הפקת הדי.וי.די משנת 1999, שבה שרה מאייר את התפקיד בניצוח זובין מהטה, היא הקלטת מופת שמצליחה לרגש כל פעם מחדש.

שותפה פעילה בכל מרכיבי הבמה

מרגשת. מאייר

על דמותה של ולטרוד מאייר וחייה כזמרת אפשר ללמוד בדי.וי.די חדש ומומלץ של חברת "מדיצ'י ארטס", שמורכב משני חלקים. הראשון כולל סרט דוקומנטרי ארוך ומרתק, שנקרא "אני הולכת אחרי קול בתוכי". מאייר מספרת בו על אמנותה, ומצולמת בשלבים שונים של תהליך העבודה על אופרות שונות. המסר של הסרט ברור: היא אמנם מזוהה עם וגנר, אבל יודעת לשיר גם עוד הרבה דברים אחרים.

אפשר לראות אותה שם עובדת על תפקידים כמו דידו מ"הטרויאנים" של ברליוז, לאונורה מ"פידליו" של בטהובן, אמנריס מ"אאידה" של ורדי ועוד. ובכל זאת, עיקר הסרט מוקדש לעבודתה על אופרות של וגנר, כמו אורטרוד מ"לוהנגרין", זיגלינדה מ"הוולקירות", ונוס מ"טנהויזר", וכמובן קונדרי ואיזולדה.

מה יש בוולטרוד מאייר שמצליח לרגש כל-כך? צפייה בסרט מגלה שלא מדובר בצירוף מקרים, אלא בשילוב של כישרון, אינטואיציה והרבה עבודה. "80% מיכולת של זמר זו הטכניקה", היא אומרת בסרט. "10% זה הצבע והאופי של הקול, שזו המתנה שקיבלת מאלוהים. עוד 10% זה הסגנון והפרשנות. ויש גם את האחוז המאה ואחד, שזהו הניצוץ".

הסרט מדגים היטב את כל 101 האחוזים. מאייר מראה רגישות עצומה לכל מרכיבי ההופעה: הבמה, ההעמדות, זוויות התאורה ועוד ועוד. היא שותפה פעילה בכל המרכיבים, ממש לא מהסוג של הזמרות שנותנות לבמאי לעשות מה שבא לו ואומרות אחריו "אמן".

והכי חשוב: יש לה יכולת מופלאה להביע עולם ומלואו דרך הבעות הפנים שלה, ולהעביר בצורה מדהימה רגשות של אקסטזה, התרגשות, התעלות, צער ומה לא. היא זמרת שפשוט שואבת את המאזין מבחינה ריגשית לתוך המוזיקה, וזה באמת יוצא דופן.

תשוקה להמבורגר

הסרט חושף קצת גם את עולמה האישי של מאייר, ומסתבר שגם לאחת מהזמרות הכי גדולות בעולם יש מדי פעם תשוקה להמבורגר וגם לה יש פחד מהזדקנות. עולם השירה הוא תובעני, ובגיל 53 היא כבר צריכה לחשוב על העתיד. למרבה השמחה, בינתיים היא עוד בכושר.

בנוסף לסרט הדוקומנטרי יש באלבום גם הקלטה מלאה של "השיר על הארץ", מחזור השירים המרגש של מהלר שאותו שרים לסירוגין טנור ואלט בליווי תזמורת. זוהי הקלטה של התזמורת הסימפונית של קלן משנת 2001, בניצוח סמיון ביצ'קוב. זמר הטנור הוא טורסטן קרל (Kerl) שהוא לכל היותר סביר, ועל ביצ'קוב לא הכי נעים להסתכל.

אבל ברגע שמאייר פותחת את הפה כל זה נשכח. היא שרה ברגישות ובמוזיקליות יוצאות דופן, שמגיעות לשיא של רגש בשיר המסיים קורע הלב, "הפרידה". מאייר כבר הקליטה את היצירה בהקלטת אודיו מצוינת (עם לורין מאזל), אבל בדי.וי.די אפשר גם לראות את הבעות הפנים שלה ולהבין עד כמה היא חיה את המוזיקה. זמרת נפלאה, ומתנה נפלאה לכל אוהבי השירה האמנותית. *