מותר הבן-דב מן האריסון

שובל הקדושה שהותירה אחריה הרכבת האווירית ששבה מהשתטחות על קברו של ה"פלא יועץ", הרב אליעזר יצחק פאפו עליו השלום, בסילסטרה, בולגריה, עדיין מרחף מעלינו בזכות - או שמא באשמת מוספי סוף השבוע.

בכירי הכתבים שהוזמנו ללוות את הרב המקובל יאשיהו פינטו, שעמד בראש המשלחת, וגם את אילן בן-דב, ג'קי בן-זקן, דיווויד גולדפרב (לב לבייב החמיץ את האירוע בשל בעיות טכניות) ושאר אנשי עסקים נוצצים פחות אספו בחיל, רעדה, ורק לעיתים רחוקות בקורטוב עדין של סרקאזם, שחלילה לא תבוא רעה על ביתם, לאספסוף שנשאר בציון רסיסים מהחוויה הרוחנית שחוו ברי המזל.

בן-דב, המכונה בפי הרב פינטו "הרב אילן", ובן-זקן, המכונה סתם "ג'קי", הלכו יד ביד עם הרב, משל שרתה עליהם השכינה בכבודה ובעצמה, ושמעו בצמא את דברי הקדושה החכמים שאמר וגם את דברי החנופה שלו, המתוחכמים לא פחות, והתחברו אל עולמות עליונים.

באופן תמוה לא נשמעה בתקשורת ולו מילה אחת של ביקורת על "קולות", על "עבודת אלילים", או על "השתבשות הדעת" - ביטויים שהופיעו בכותרות העיתונים ועיטרו מאמרי מערכת של העיתונות הכלכלית לפני כמה חודשים, כשאחת, שרי אריסון, פרשה את משנתה הרוחנית בפני העם הנבחר והפכה לבדיחה של המדינה.

מעשה האיפה ואיפה הזה מעלה כמה תהיות עמוקות. המותר הדב מהשרי? מדוע מותר לבן-דב, הזורבה הבודהיסטי שחזר בתשובה, לשמוע בעצת קולות יד שנייה שבאים מפיו של פינטו - ולאריסון אסור? כי הקולות או החזיונות של פינטו חובשים כיפה יהודית כשרה?

למה העיתונאים לא קופצים על ה"רב אילן" ובאים אליו בטענות שהוא מהתל בציבור? שהחברה שקנה לפני רגע בסכומי-עתק ובמינוף גבוה עלולה להתרסק בגלל החלטות שגויות ולא ריאליות, כמו שטענו נגד אריסון? ומדוע לבייב, שלזכותו ייאמר שהוא איש מאמין בלי שום קשר לפינטו, לא חוטף ממחזיקי האג"ח שלו בגין "עיסוק בכשפים"?

ואם כבר התחלנו, אז למה בכל פעם שמתקיימת הילולה אצל הרב הרנטגן איפרגן, ומזמנת אליה את נוחי דנקנר, בכירי אי.די.בי, ורשימה אינסופית של טייקונים, תתי-טייקונים וסתם בעלים חברות גדולות - נוטפת המדיה דבש וממלאה את טורי הרכילות בתמונות בלעדיות מההילולה השנתית בנתיבות, כאילו מדובר באוסקר?

שרי אריסון בחיים לא תזכה לכזה כבוד. היא לא רב, היא לא רבנית, היא סתם אישה.