לפני שנים רבות, כלומר: ב-2006, התכנסו להם כמה אנשי שררה, כלומר: הממשלה, לעוד ישיבה מנומנמת בה הוחלט כי מספר תאונות הדרכים בישראל יהיה מעתה נתון צייתן ונשלט, כלומר: יירד ב-6% מדי שנה.
מה שמביא אותנו לרף עליון של 375 הרוגים בתאונות ב-2009 - ולתשדיר הרדיו המקומם בו נקראים כולנו להשתתף בעמידה לאומית במכסת דמים, כדי שאיזה פקיד יסמן לו וי ואיזה שר ישחרר הודעה זחוחה לעיתונות.
האמת, אין לי בעיה עם הגדרה של ירידה הדרגתית במספר תאונות הדרכים. איכשהו, היא עדיפה ואמינה בעיני משר תחבורה או ראש ממשלה שיבואו אלינו עם מסר שבשנה הבאה צריך לשאוף לאפס הרוגים. ברדיו זה אמנם נשמע נורא (375 זה בסדר, עומד בתקן?) - אבל מה לעשות; עדיף בהרבה, עדיין, מ-600 הרוגים בשנה.
עם זאת, יש משהו שלא מסתדר לי: אוקיי, ממשלה יקרה, קבעתם רף עליון של מספר הרוגים. נניח שזה הרע במיעוטו, נניח שיש איפושהו ביקום קמפיינים סרי טעם מזה. העיקר יש יעד ואליו שואפים. אבל, למה לא פרסמתם מה קורה, חלילה, אם ייהרגו השנה בכבישי ישראל יותר מ-375 אנשים? מי ישלם ואיך?
אז כחובבי רפים עליונים, ודאי תשמחו בהצעת הייעול הצנועה הבאה: בואו נקבע אחריות למקרה של אי עמידה ביעד. מעל 375 הרוגים, שר התחבורה הולך הביתה; מעל 400 הרוגים - כבוד השר לחצי שנה מאסר בפועל. מעל 500 - כבוד השר למאסר ואילו ראש הממשלה משלם מכספו, נאמר, 2 מיליון שקל.
יפוטר? שר התחבורה ישראל כ"ץ ייקנס? ראש הממשלה בנימין נתניהו
יש לי תחושה עמומה שאם רק הייתם מקבלים את הצעתי, לא היו אפילו 300 הרוגים בתאונות דרכים בשנה. הייתם מעיפים את כל הבני-זונות הרצחניים מהכבישים, דוחפים להם עונשים אימתניים בבתי המשפט, משפרים תשתיות ומפעילים את מטה הקסם היחידי שעובד באמת על הנהג הישראלי - האימה מפגיעת פגע-וברח, חסרת כל פרופורציה ואלימה מיסודה, בכיסו ובחשבון הבנק שלו. רק כך לא יימחצו כאן למוות מאות אנשים מדי שנה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
