ואם אובמה טועה?

אני עומד למתוח קו מקביל בין הנשיא הכי היי-טקי בעולם, ברק אובמה, למנכ"ל של סטארט-אפ בהיי-טק. לא, איני מציע לנשיא אובמה להתמנות למנכ"ל של חברת היי-טק, ובהחלט איני חושב שכל מנכ"ל חברת היי-טק יכול להיות נשיא ארה"ב. אבל יש מספר הקבלות מעניינות, שהחתן הטרי של פרס נובל לשלום יכול ללמוד מהן.

ישנם מספר מאפיינים למנכ"ל בלתי מנוסה, בתחילת דרכו כמנהל חברת סטארט-אפ, במיוחד לאחר זכייה בפרס זה או אחר. לפעמים הוא חושב שבזכות הטכנולוגיה שברשותו, יש לו כוח בלתי מוגבל. לעתים הוא טועה בהערכת העוצמה של הכסף שעומד לרשותו. מנכ"לים צעירים מסתערים על השוק ומנסים לכבוש את העולם בהתלהבותם הרבה ובקסמם האישי. פעמים רבות השוק מריע להם והלקוחות עומדים נפעמים. זה גורם לעוד בלבול ומאמצים בלתי ממוקדים.

לפעמים, כשמתפכחים מהחלום, כבר מאוחר מדי לבצע תפנית. לעתים, בעזרת תמיכה מסיבית של משקיעים ובעלי מניות, ועם הרבה מזל, מצליחים להתאושש מהטעות. אבל פעמים רבות המנכ"ל משלם בראשו על טעויות העבר ומחליפו הוא זה שמוציא את העגלה מהבוץ.

אובמה מנהל מערכת הרבה יותר מורכבת מחברת סטארט-אפ. אבל, במובנים רבים הוא מזכיר בהתנהלותו את המנכ"ל הצעיר שלנו. הוא מסתער על הרבה מטרות, כל אחת מהן משמעותית והרת גורל.

הוא מטיל אל תוך המערכה את יוקרתו האישית, את המרץ והאנרגיה הסוחפים שלו, את שלל אנשי המקצוע שלו, שהם מהטובים בעולם ובנוסף - אינסוף כסף, וכמובן את כל המערכות האדירות שבונות את העוצמה האמריקנית.

ובכל אלה הוא משתמש כדי ליצור דיאלוג חדש עם רוסיה ועם העולם הערבי, כדי להציע תוכנית ביטוח בריאות מהפכנית לאזרחי ארצו, כדי להידבר עם האיראנים, להילחם באפגניסטאן, לטפל בצפון קוריאה, לתקן את הכישלון בעיראק, לאושש את הכלכלה האמריקנית ועוד ועוד.

הקמפיין האולימפי כדוגמה

והדוגמה האחרונה - הניסיון האומלל לשכנע את הוועד האולימפי הבינלאומי לקיים את המשחקים האולימפיים של שנת 2016 בשיקגו. אם לנסות להקביל את הנסיעה המיותרת של אובמה לקופנהאגן, אל מנכ"ל חברת ההיי-טק שלנו, דמיינו לכם את תגובת הדירקטוריון של חברה המייצרת מוצרי תקשורת כלשהם, אילו היה מנכ"ל החברה מקדיש זמן ומשאבים על מנת לשכנע את איגוד מגדלי הפרחים הבינלאומי לקיים את התערוכה הענקית הבאה שלו בישראל.

דווקא הדוגמה של הכישלון האולימפי, בהיותה וחסרת משמעות אסטרטגית, יכולה אולי להצביע על מאפיין מרכזי לתפישתו של נשיא ארה"ב: הוא חושב שהוא כל יכול, הוא מתיימר לדעת יותר מאחרים, הוא מציע פתרונות דרמטיים, מקוריים ושונים לבעיות קשות וסבוכות והוא לוקח סיכונים שרק ההיסטוריה תוכל לשפוט את משמעותם האמיתית.

הייתי מצדיע למנכ"ל סטארט-אפ, שהיה מעז כל-כך הרבה ומוכן להקריב את ראשו ויוקרתו על מזבח התעוזה והיוזמה. גם במקרה של נשיא ארה"ב אני מלא הערכה וכבוד.

אבל, מידי פעם מתגנבים לליבי חששות: מנכ"ל הסטארט-אפ, אם יטעה - יילך הביתה ומשקיעיו יקוננו על כמה מיליוני דולרים שירדו לטמיון. אבל נשיא ארה"ב, מה יקרה אם הוא טועה? *