גידור אנטי דולרי

לאחר צלילת מחיר חדה ותיקון ברוח "היציאה מהמשבר", חוזר הנפט לשולחן הדיונים

כשמנסים לשער מה יקרה בעתיד בתחום כלשהו בכלל, וכמובן שגם בעולם הפיננסי, יש לנסות לאסוף כמה שיותר נתונים ודעות עליו. לאחר גיבוש הדעה הפונדמנטלית, עלינו לנסות לתזמן את הכניסה ואת היציאה, בעזרת הכלים העומדים לרשותנו.

אני, זה די ידוע, דוגל בניתוח טכני לצורך זה, אבל כל שיטה אחרת שהוכיחה את עצמה, טובה בהחלט באותה מידה.

היום ננסה לעשות זאת על נכס המייצג באופן הטוב ביותר את מה שמכנים "קומפלקס האנרגיה" והוא - הנפט.

זה זמן מה מתקיים דיון, שבאנגלית כותרתו Peak-Oil, לגבי מצב הרזרבות של המשאב באדמה, וההשלכות לגבי הצריכה האנושית ממנו, המחיר שנצטרך לשלם בעתיד, וכדאיות ההשקעה בתחליפים ובמקורות אנרגיה אחרים.

המצדדים ב-Peak Oil טוענים שכמות הנפט אוזלת והולכת ושבעתיד הקרוב יחסית (שנים בודדות) נגיע לשיא ביכולת הייצור העולמי, לעומת הגידול בצריכה. עיקר טענותיהם מסתכמות בנקודות הבאות:

  1. זמן רב לא נתגלו בארות גדולים חדשים, כמו אלו שבים הצפוני, סעודיה, ודומים להם
  2. חלק גדול מהבארות נמצא בירידה מתמדת בתפוקה (Depletion), כמו במקסיקו, הים הצפוני, ודומים להם.
  3. מה שבכל זאת מתגלה, נמצא באזורים שקשה למצות מהם את הנפט, של מזג אוויר או עומק המאגר, ולכן עלותם גבוהה. לפעמים הטכנולוגיה לביצוע עדיין אינה קיימת כלל.
  4. בעיות גאו-פוליטיות מונעות, או יימנעו, ניצול או גילוי של מקורות שאיבה קלים נוספים.

  5. מדינות מתפתחות כמו סין, הודו וברזיל יגדילו את הצריכה הרבה יותר מכל אופטימיזציה או חסכון שייעשה בעולם המפותח.

 

המתנגדים מביאים את הטיעונים הבאים:

  1. שנים רבות נסחר הנפט במחיר שלא הצדיק חיפושים אינטנסיביים ואילו עכשיו מחירו מצדיקם.

  2. הטכנולוגיה תיתן פתרונות לגבי מיצוי משאבי טבע, כמו הנפט, וזאת בעלויות נמוכות בהרבה מן הנראה לעין עכשיו.

  3. אזורים שלמים כמו אפריקה, אסיה הקטבים וכו... לא נחקרו מספיק, ואפילו במדינות מפותחות נגיע למצב שאנשי ה"סביבה" יצטרכו לוותר, ולתת לנצל מקורות כמו בחופי קליפורניה.
  4. טכנולוגיות כמו מכוניות חשמליות, תעשייה מתוחכמת ובכלל אופטימיזציה של צריכה, ייגרמו לניצול טוב יותר של מקורות האנרגיה, ולכן Peak-Oil יכול להידחות להרבה זמן.

 

למתעניינים אפנה לשני אנשים המייצגים באופן מובהק את שני הצדדים בוויכוח:

  1. מט סימונס בעד Peak-Oil
  2. רובין מילס - מתנגד
  3. סביב הדיון הוקם אפילו אתר ישראלי, ואני ממליץ לקרא בו את מאמרו של אמיר כרמל, בדבר סיבה אפשרית לחידוש המשבר הכלכלי עקב בעיות הקשורות לצריכה ולמחסור בנפט.

 

מבט טכני

כדי להבין איפה הנכס נמצא מבחינה זו נתבונן בגרף שבועי של החוזה המתמשך של הנפט מסוג WTI.

משה שלום, נפט
 משה שלום, נפט

 

  1. לאחר בניית תחתית כפולה באזור ה-32 דולר, הוא עלה עלייה בשיעור דומה לנכסים המייצגים את ה"יציאה" מהמשבר כולם. העלייה עברה בקלות את 23.6% פיבונצ"י (שהם59.7 דולר) ורמה זו התבררה ואושרה כנקודת תמיכה, לאחר שנבדקה מלמעלה ביוני.

 

  1. מאז, המחיר התייצב ונע בין 65 ל-73 דולר. מחיר 76.3 מהווה את נקודת התיקון 38.2% Fibonacci ויש לנפט קושי גדול לעבור אותה.

 

  1. מתנד RSI נע באופן קונסיסטנטי מעל 50 מאז יוני, וה-STOC נע כלפי מעלה, לאחר קביעה של תחתית גבוהה יותר.

 

שורה תחתונה ודעה

אני נמנה עם המצדדים במועד קרוב יחסית של Peak Oil. האם הגענו לזה עכשיו? עדיין לא אבל כל מי שמתעניין באמת בתחום, ייווכח שיידרשו תמורות כמעט בלתי אפשריות בתחום הטכנולוגיה, החיסכון, ניצול החלופות וגילויים חדשים כדי לתת מענה לצריכה שתגיע ממקומות כמו סין, הודו ואף מן המערב, שייצא מתישהו מן המשבר.

היות והנפט הוא אפיק לגידור דולרי, זה הופך אותו לאטרקטיבי להשקעה, בנוסף לגורמים הגיאולוגים וגיאופוליטיים שציינתי.

גם במישור הטכני, קיימים אלמנטים חיוביים לטווח הבינוני והרחוק: מתנד RSI הנע מעל ה-50, ה-STOC העולה, והמחיר הנמצא בדשדוש, לאחר עלייה. כל אלו מהווים גורמים לסבירות די גבוהה למחירים גבוהים יותר, ואילו שבירת רמת התמיכה ב-59.7 תבטל הנחה זו.


 

  1. ניתן ליצור קשר במייל Moshe.Shalom@gmail.com
  2. משה שלום הוא מנתח טכני בכיר ועשוי להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.