ממשלת רוסיה תנפיק אג"ח בינלאומיות כדי לגייס 18 מיליארד דולר

הנפקות אג"ח בינלאומיות ריבוניות של כלכלות מתעוררות עלו ל-50 מיליארד דולר מאז המפנה בשווקים במארס השנה

ממשלת רוסיה עומדת להשיק את האג"ח הבינלאומית הראשונה שלה זה עשר שנים, כדי לתגבר את כספי הציבור שלה ולנצל את הביקוש למכשירי חוב של השווקים מתעוררים. הפעם האחרונה בה הנפיקה רוסיה אג"ח למשקיעים בינלאומיים היתה בשנת 2000.

בשבוע שעבר אותתה ממשלת רוסיה על כוונתה לגייס 18 מיליארד דולר בהנפקת אג"ח דולריות ברבעון הראשון של השנה הבאה, כאשר עלות ההנפקה של חובות ריבוניים בשווקים מתעוררים צנחה באופן תלול.

מרווחי התשואה של אג"ח ריבוניות (ממשלתיות) בכלכלות מתעוררות הצטמצמו ל-0.29% לעומת אג"ח האוצר האמריקני, בהשוואה למרווח של 0.7% במארס השנה. המרווחים של רוסיה התכווצו ל-0.25% מ-0.75% במארס.

הנפקות מתעוררות

הירידה במרווחים באה בעקבות העלייה בביקוש לנכסים מסוכנים יותר, כולל אג"ח של מדינות מתעוררות, מתחילת הראלי במניות לפני שבעה חודשים. לפי נתוני חברת מחקרי השוק דילוג'יק, הנפקות אג"ח בינלאומיות ריבוניות של מדינות מתעוררות עלו ל-50 מיליארד דולר מאז המפנה בשווקים במארס השנה.

בתחילת השנה לא היו כמעט הנפקות. אחרי קריסת ליהמן ברדרס בספטמבר 2008 היתה הנפקה אחת בלבד של מדינה מתעוררת. אפילו מדינות במרכז ומזרח אירופה, כמו הונגריה וליטא, שנחשבו לסיכון גדול בתחילת השנה, בגלל כלכלותיהן החלשות, יכולות כעת לגייס הון בשווקים הבינלאומיים.

לדברי פול ביז'קו, אסטרטג בכיר לשווקים מתעוררים בחברת RBC קפיטל מרקטס, "לרוסיה יש השנה את הגירעון התקציבי הראשון שלה מאז 1999, והיא צריכה לוודא שמצבה הכספי יישאר תקין. הם אומרים שהם רוצים להנפיק בערך 60 מיליארד דולר של אג"ח בינלאומיות בשלוש השנים הבאות, אם כי הם יצטרכו לגייס פחות מזה אם מחירי הנפט יחזיקו מעמד".

האקלים המתאים

בנקאי רוסי אומר בהקשר זה ש"למרות שלרוסיה יש עדיין הרבה יתרות מט"ח, היא צריכה לגייס כספים כדי לשפר את התשתיות שלה. זהו גם האקלים המתאים להנפקת אג"ח בינלאומיות".

לרוסיה יש יתרות מט"ח בסך יותר מ-400 מיליארד דולר, אך היא הוציאה יותר מ-200 מיליארד דולר על תמיכה ברובל מאז אוגוסט 2008 , על רקע בריחת ההון מהמדינה, שנבעה מהמתיחות הצבאית שהיא יזמה בגיאורגיה ומהקריסה במחירי הנפט.

רוסיה צפויה לרשום גירעון תקציבי בשלוש השנים הבאות, עובדה שגורמת לקובעי המדיניות שלה לחשוש משאננות יתר כלפי מצבה הכספי. בממשלה חוששים שהמצב הכלכלי עלול להידרדר אם מחירי הנפט יפלו שוב.