גרף המניה מטעה

יש משהו מרגיע בלהביט בגרף מניה. אולי זה משהו בתנועת הגלים האקראית לכאורה, שכאשר מביטים בה מספיק זמן ניתן לדמיין בה דפוסים וצורות. בדיוק כמו בענן או בכתמי דיו.

מחקר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Consumer Research מעיד, כי התחושות הללו עלולות לעיתים להטעות אותנו ולכוון אותנו להחלטות השקעה לא מבוססות.

החוקרים פרייה רגוביר מאוניברסיטת ניו-יורק וסאנג'יב דאס מאוניברסיטת סנטה קלרה טוענים, כי משקיעים מתוחכמים וגם פחות מתוחכמים, נוטים לשפוט מניות גם על-פי גורמים שאין להם שום השפעה על הרווחיות והסיכון.

החוקרים התייחסו למדד בשם Run Length של המניה, כלומר הקצב שבו היא עולה ויורדת. כך למשל, מניה שעולה כל יום ב-10 אגורות ויום לאחר מכן יורדת ב-10 אגורות, נחשבת לבעלת "אורך ריצה" קצר יותר מאשר מניה שעולה ב-10 אגורות במשך שבועיים, ויורדת ב-10 אגורות בשבועיים שלאחר מכן, וחוזר חלילה.

מדד זה שונה ממדד התנודתיות, שכן מניה תנודתית יותר מבקרת בנקודות גבוהות ונמוכות יותר ממניה פחות תנודתית, ואילו ההתייחסות במחקר זה הייתה למניות שנעות באותו טווח מחירים, אבל אחת עולה ויורדת בקצב מהיר יותר.

מתברר, שמשקיעים רואים את המניה עם קצב הריצה הקצר יותר (עולה ויורדת מהר) כמסוכנת יותר, אף שהדבר אינו כך. כל עוד ימשיכו המניות הללו בשלהן, יתנו שתי המניות בדיוק את אותו ההחזר בטווח הקצר והארוך, ואין גם נתונים המעידים כי תנועה כזו מנבאת צניחה חדה בשלב עתידי כלשהו.

באופן מפתיע נמצא, כי דווקא משקיעים משכילים יותר ובמיוחד משקיעים שיש להם ניסיון רב יותר בבורסה, נופלים בפח הזה יותר מאשר אנשים מן הישוב, נטולי השכלה בורסאית או השכלה בכלל.

ההסבר הוא כנראה באופן שבו המוח מעבד את הנתונים ברמה הגרפית. נקודות קיצון בולטות לעין מושכות תשומת לב רבה יותר. גרף מלא בעליות ובירידות הוא גם מלא ב"שפיצים" שמושכים תשומת לב לאותן נקודות, ולכן נותן תחושה כללית מסוכנת יותר. בגרף שעולה במתינות, הנקודות הגבוהות והנמוכות פחות בולטות, והן גם מעטות יותר.

החוקרים טוענים כי לתופעה זו השלכות בתמחור המניות, שאינן עובדות דווקא לטובת המשקיעים. הם מציעים במאמרם להפיץ בציבור את הבשורה על האפקט המיותר, ואולי אף לחוקק חוקים חדשים שיגדירו בדיוק כיצד יש להציג גרפים לציבור, כדי למנוע הטיות.