הרגולציה האיצה באלוביץ'

בסוף השבוע שעבר נרשמה התפתחות מרכזית בעולם האינטרנט בעקבות החלטת רשות התקשורת האמריקנית (ה-FCC) לאמץ כללים ברורים בנוגע לשמירה על נייטרליות הרשת.

ההחלטה יוצאת לשימוע ציבורי שמעורר עניין רב בארה"ב וזוכה לסיקור נרגש בכלי התקשורת. המטרה היא לעצב כללים לפיהם כל התוכן באינטרנט יהיה נגיש בצורה שווה לכל המשתמשים, וחברות התקשורת לא יוכלו לתעדף תוכן אחד על פני אחר.

לנושא הזה חשיבות גדולה גם עבורנו, וזו הסיבה שאנו חוזרים אליו שוב. הממשלה בישראל לא העלתה את הדיון על סדר-יומה, והוא נותר ברמת המפעילות ומשרד התקשורת בלבד, אבל אין ספק כי קרב היום שבו גם בישראל לא יהיה מנוס מלדון בנושא ברמה הלאומית, כדי להבטיח את מה שבארה"ב הבינו כקריטי להתפתחות הכלכלה.

החלטת FCC מעוררת בארה"ב תגובות קשות בקרב המפעילות, שמתגייסות למאבק חסר פשרות בהחלטה. בכירים בתעשייה האמריקנית טוענים כי משמעות ההחלטה היא שחלק מהגולשים יצטרכו לסבסד גולשים אחרים שמורידים קבצים כבדים, סרטים ומוזיקה, גם באופן בלתי חוקי.

שאלה נוספת שמעלות המפעילות בארה"ב היא החשש מפגיעה בתמריץ לבצע השקעות ברשתות. אם הרשתות פתוחות באופן שה-FCC רוצה - למה להן להשקיע בשדרוג המהירויות כאשר לכל שחקן מתחרה מותר לעשות שימוש חופשי ברשת שהן משדרגות ומשקיעות בה מיליארדים, הן שואלות.

"כל חוק שנאמץ חייב לשמור על החופש להתחבר, לתקשר, וליצור - זה המשמעות של אינטרנט פתוח", אמר יו"ר ה-FCC, ג'וליוס גנצ'ובסקי, בעקבות ההחלטה לצאת לשימוע. "כל גולש באינטרנט חייב שתהיה לו גישה חופשית לשוק עולמי של רעיונות ומסחר אונליין", סיכם.

מילים כדורבנות. האם יש מישהו היום במשרד התקשורת בישראל שמסוגל לדבר כך ולהביע חשש אמיתי מפני אי שמירה על נייטרליות הרשת?

2. להישאר במשחק

עסקת השנה בישראל לפיה שאול אלוביץ' רוכש את השליטה בבזק תמורת 6.5 מיליארד שקל הציפה את אחת הדילמות הקשות של אלוביץ' ושל 012 סמייל בדרך להחלטה לרכוש את בזק.

כפי שפורסם אתמול ב"גלובס", הטריגר של אלוביץ' לרכוש את בזק נבעה מכך שגם הוא וגם אייפקס-סבן הבינו כי עסקה ביניהם היא הדבר הטוב ביותר, כיוון שאלוביץ' הוא רוכש פוטנציאלי שיושב על הגדר כבר זמן רב, והם מעוניינים לממש רכישה. אם אלוביץ' היה בוחר במירס, המשמעות היתה שהוא יורד מבזק.

אבל יש סיבה נוספת שאלוביץ' וסטלה הנדלר, מנכ"לית 012 סמייל, דחפו לעסקה - והיא הייאוש מהרגולציה וההחלטות שעומדות להתקבל במשרד התקשורת בנושא הרחבת התחרות בשוק הסלולרי באמצעות MVNO.

זה לא סוד ש-012 סמייל רגישה לרגולציה בהיותה חברת תקשורת ללא קשר לגורם בעל תשתית. 012 סמייל נתונה לחסדי הרגולציה באופן תמידי, וההצלחה שלה תהיה תלויה במה שיחליט הרגולטור.

כך, למשל, אם מתירים לחברות הסלולריות להיות שחקניות בשוק השיחות הבינלאומיות - היא תמצא את עצמה בנחיתות מול מתחרותיה 013 נטוויז'ן ובזק בינלאומי, שלכל אחת הורים אמידים כמו סלקום ובזק. המצב הזה נמאס לו ולה.

אלא שמסתבר כי היה שם עוד דבר: ההחלטה הצפויה של משרד התקשורת בנושא ה-MVNO.

כפי שנחשף ב"גלובס", קיים ויכוח רציני במשרד התקשורת בנוגע למדיניות הרחבת השוק הסלולרי והאם יינתנו היתרים לחברות הסלולריות ולחברות אחרות להיכנס לשוק זה.

מסתבר כי בשימוע המקורי שפרסם המשרד הוא אסר על החברות הסלולריות להיכנס ולהיות MVNO באופן ישיר אלא באמצעות חברות-בנות בלבד. מישהו שם חשב שזו הדרך הנכונה, וכך גם לא הטילו על החברות-הבנות שלהן הגבלות.

עם חלוף הזמן הבינו במשרד התקשורת כי נעשתה שגיאה חמורה וכי כניסת חברות סלולריות לשוק ה-MVNO היא טעות. אף גורם חיצוני לא ייכנס לשוק כאשר חברה סלולרית או חברה הקשורה אליה תהיה שחקן MVNO. בתנאים כאלה מה הסיכוי ש-012 סמייל תרצה להיכנס לשוק?

במשרד התקשורת התעשתו והחליטו למנוע מהחברות הסלולריות להיכנס לשוק ה-MVNO, אבל בד-בבד השאירו פתח לחברות הקשורות - הן יוכלו להיכנס בתנאים מקלים.

הנדלר, שנלחמת כבר 3 שנים ברגולציה כדי להיות MVNO, לא ציפתה למכה כזו. כששמעה על כוונת משרד התקשורת, ביקשה לדון עימו בדחיפות בעניין, כדי לנסות ולמנוע את ההחלטה האומללה. הנדלר רצתה לרכוש את מירס ובמקביל לקבל רישיון ל-MVNO כדי לנסות להקים רשת סלולרית חדשה.

אלא שבלי מדיניות ל-MVNO, בלי גיבוש כללים שיאכפו זאת, הסיכוי של מפעיל MVNO להצליח הוא קלוש. גם ככה מדובר במשימה בלתי אפשרית כמעט - לחדור ולשנות את מפת השוק הסלולרי, אבל בלי עזרה תקיפה מצד הרגולטור - המשימה קשה שבעתיים.