הפיחות בשקל ממשמש ובא

רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות

תיאורית הציפיות המגשימות את עצמן וניצול השתכללות השווקים לסגירת כשלי שוק, יכולות להסביר את המהירות בה התפשט המשבר הכלכלי הגלובאלי ואת היציאה המהירה והמפתיעה ממנו. ניתן להפיק מכך מספר לקחים לקראת המשבר הבא.

לפי תיאוריית הציפיות המגשימות את עצמן, סוכנים כלכליים, כגון משקי בית וחברות, פועלים בהתאם לתסריטים עתידיים שנראים כסבירים ביותר להתגשם - ובעצם מעשיהם מקדימים את התגשמותם ולמעשה מבטיחים את התגשמותם.

בישראל זה קרה בשתי גזרות:

גזרה ראשונה - משקי הבית אשר חששו שהפחתת הריבית המהירה והגידול חסר התקדים בכמות הכסף, יביאו לעלייה בקצב האינפלציה ולכן הקדימו את קניותיהם.

הגזרה השנייה היא גזרת היצואנים אשר חששו שההפרש בין הריביות בארץ ובחו"ל וביצועים טובים יחסית של המשק הישראלי בהשוואה למתחריו בחו"ל יגרמו לנהירת משקיעים זרים ויחזקו את השקל, ולכן הזדרזו למכור מט"ח בחסר.

הצרכן הבודד אינו מאמין שיש בכוחו להשפיע על רמת המחירים, כשם שהיצואן הבודד לא סבור ששער החליפין יושפע מפעולותיו. אולם, משום שכל הצרכנים מקדימים קניות בו זמנית נוצר בכל זאת לחץ על המחירים. באותו אופן, יצואנים רבים מכרו מט"ח בחסר והשקל התחזק. כך, האינפלציה בארץ נהפכה לגבוהה יותר מאשר בחו"ל והשקל התחזק בשלבים הראשונים של המשבר. במקרה של השקל, הצטרפו ספקולנטים לקלחת והאיצו את המגמה הקיימת.

בעקבות הציפיות הללו, שליבו והחישו את המשבר, החלו לפעול כוחות כלכליים אחרים, שזיהו את כשלי השוק ולהערכתי יזרזו את סגירתם. אדגים זאת ע"י כללים המכונים כללי ארביטראז':

הגלובליזציה והטכנולוגיה מאפשרות לצרכן להזמין כמעט כל מוצר, בכל מקום ומכל מקום ולמשקיע להשקיע בכל נייר ערך כמעט בכול בורסה. במשבר הוזלו מוצרים רבים בחו"ל יחסית למחירם בארץ והצרכנים המקומיים החלו לייבאם לכאן. גם השווקים הפיננסיים בארץ עלו יותר משווקים רבים בחו"ל ומשקיעים ישראלים החלו להגדיל השקעות בני"ע זרים. לצורך כך הומרו שקלים רבים במט"ח.

להערכתי ככל שתגדל התופעה, ילך השקל וייחלש בהדרגה (והמחיר בחו"ל, במונחי המטבע המקומי, ילך ויתייקר, עד שהפער ייסגר). אז עשויים הספקולנטים לעלות על הרכבת שתיסע הפעם בכיוון ההפוך, ולהאיץ את היחלשות השקל.

הציפיות הביאו תחילה לעלייה בקצב האינפלציה ובשער השקל, וכשלי השוק שנוצרו מתוקנים כעת ע"י כללי הארביטראז' שהדגמתי ויוליכו לרגיעה באינפלציה (שכבר מורגשת) ולפיחות בשקל (שממשמש ובא).

העושר וזמינות המידע, הגלובליזציה והחדשנות הטכנולוגית גרמו תחילה להחשת המשבר, וכעת הם מזרזים את פתרונו. מסיבה זו, אגב, דבקתי חודשים ארוכים בהערכה שדווקא מהירות התפשטות המשבר תגרום לכך שהוא ייבלם מוקדם יותר.

בשוליים אני מבקש להוסיף שאם משקי הבית, או היצואנים, היו מתנהגים אחרת, לא מן הנמנע שהתופעות מהן חששו לא היו מתגשמות, או שעוצמתן הייתה נמוכה יותר.