הנקראות ביותר

דו"ח מומחה: ה"ינשוף" של משטרת התנועה מזהה משקאות קלים כאלכוהול

עפ"י הדו"ח: מיץ ענבים "תירוש" מוסיף לתוצאה 36% אלכוהול; "לימונענע" של ספרינג או משקה ענבים של פריגת - 16%; נקטר חמוציות של "תפוזינה" - 32% ■ אגף התנועה בתגובה: "הממצאים חסרי תוקף משפטי"

בדיקת מעבדה מקצועית ראשונה שנערכה בישראל למכשיר ה"ינשוף", המשמש את המשטרה למדידת רמת האלכוהול בדמם של נהגים, מעלה חשש כי רבים הורשעו על לא עוול בכפם. מדו"ח הבודק שהוגש לבית המשפט לתעבורה עולה כי ה"ינשוף" מזהה כאלכוהול גם משקאות קלים ומיץ ענבים שאינם מכילים כל אלכוהול.

מזה שנים שמשטרת ישראל משתמשת ב"ינשוף" ומרשיעה בעזרתו אלפי נהגים בשנה. מאז 2005 קובעת פקודת התעבורה כי נהג מחוייב להיענות לבקשת שוטר לתת לו דגימת אוויר מפיו כדי למדוד את רמת האלכוהול בדמו. זאת, גם אם אין לשוטר סיבה לחשוד כי הוא שיכור. נהג שיסרב - ייחשב לשיכור.

הפקודה העבירה את נטל הראייה אל הנבדק, להוכיח כי המכשיר הופעל בניגוד להוראות הפעלתו או שהוא מראה תוצאה לא נכונה. הדרך היחידה לעשות כן (כפי שנעשה עם מדי המהירות המשטרתיים) היא להביא דו"ח בדיקה חיצוני של מומחה.

בינואר השנה הורה שופט התעבורה הירושלמי, ד"ר אבי טננבוים, למשטרה להעביר לידי נאשם בנהיגה בשכרות את מכשיר הינשוף לבדיקה. זאת, לבקשת סניגורו, עו"ד ערן בן-עמי. המשטרה הגישה ערר על ההחלטה וניסתה לסכלה בכל מחיר, אך השופט המחוזי משה רביד דחה את הערר, וקבע כי המכשיר נחשב ל"חומר חקירה" שיש להעבירו לנאשם.

רביד ציין כי מאחר שזו הבדיקה הראשונה שתיערך למכשיר והיא עשויה להשפיע על תיקי תעבורה רבים, יש חשיבות לקיומה גם במחיר של אי-בדיקת נהגים בתקופה שהמכשיר יימצא בבדיקה.

את הבדיקה ערך ד"ר יגאל בר-אילן, ראש המחלקה לכימיה אנליטית במכון המחקר מיג"ל ומרצה במכללת תל-חי. הבדיקה נערכה במשך שבועיים בתנאי מעבדה, ובחלק מהזמן נכחו בבדיקה 3 קציני משטרה וצלם משטרתי.

מהבדיקה התברר כי מיץ ענבים "תירוש" של כרמל מזרחי, למשל, מוסיף לתוצאה 36% אלכוהול. משקה "לימונענע" של ספרינג או משקה ענבים של פריגת מוסיפים 16%. נקטר חמוציות ופירות יער של "תפוזינה" מוסיף 32% אלכוהול למדד האמיתי.

חמור מכך, כותב ד"ר בר-אילן, "בהימצאות חלק מהחומרים עלתה תוצאת הבדיקה הסופית מהערך הצפוי. המשמעות היא שהתוצאות בפועל גבוהות משמעותית מהתוצאות שהיו צפויות להתקבל. מצב זה עלול להוביל לכך שבשטח התוצאה עלולה להיות גבוהה משמעותית מהערך האמיתי, באופן שיחרוץ דינו של אדם לשכרות - גם אם לא היה שיכור".

במאות הבדיקות שבוצעו התגלו סטיות מדידה משמעותיות ומובהקות בין הנושפים. אלה קשורות לזמן ולנפח הנשיפה, ואולי אף למין הנושף (גבר או אישה).

בר-אילן אינו ממליץ אם לאשר או לפסול את המכשיר, ובכך ידון בית המשפט. מסקנתו היא שיש להתחשב בכל הסטיות המדידתיות והליניאריות שנמצאו בבדיקות. הוא ממליץ למשטרה להמשיך בביצוע בדיקות שונות של המכשיר, בטמפרטורות סביבתיות שונות וכן בנוגע לאספקטים מסוימים. כך, למשל, התברר כי חומר האצטון המצוי בכמויות זעירות בדם ובשתן (בעיקר במצב של רעב או סכרת), עשוי להשפיע על תוצאות הבדיקה במכשיר.

דובר אגף התנועה, רפ"ק יגאל הבשור, מסר בתגובה: "מכשיר הינשוף של חברת 'דרגר' העולמית הינו אמין ובשירות כלל המשטרות בעולם, וכך גם נקבע על-ידי מיטב המומחים בארץ מטעם בתי המשפט. מדובר בפרסום מעוות, המציג לכאורה ממצאים 'מרעישים', בשעה שאינם רלוונטיים לאופן הפעלת המכשיר והופקו באופן מעוות שאינו דומה ולו במקצת לתכליתו וייעודו של המכשיר. ממצאי הבדיקה חסרי תוקף משפטי או השלכה על אכיפת הנהיגה בשכרות, ואנו נמשיך ונפעל להורדת הנהגים השיכורים מהכביש לשם הצלת חיים".