קחו דוגמה מסילבן שלום

למה הוזמן העיתונאי השבדי דונלד ביסטרום להשתתף בכנס דימונה לתקשורת? כי הוא כתב בעיתונו כי ישראל סוחרת באברים שנלקחו מפלסטינים. זאת הסיבה. אין, ולא יכולה, להיות סיבה אחרת.

ביסטרום לא עשה בחייו המקצועיים שום דבר המצדיק את הזמנתו לכנס תקשורת כלשהו. הוא נחשב עיתונאי מאוד בינוני, שעובד בעיתון מאוד נפוץ אבל מאוד מאוד צהוב. בסך-הכל עיתונאי קטן, שהוא יותר פקיד עיתונות מאשר עיתונאי. שום דבר שמצדיק לתת לו במה להתבטא מעליה על המקצוע.

אבל, כאמור, ביסטרום כתב שאנחנו סוחרים באיברי פלסטינים, ובעיני ראש עיריית דימונה מאיר כהן ואנשיו, זה הפך את העיתונאי הבלתי-נחשב לעיתונאי נחשק.

האם פרסום כזה צריך למנוע הזמנתו של המפרסם? באופן עקרוני, לא. כלומר - אם הפרסום מוכח כנכון, אז בהחלט לגיטימי לתת לעיתונאי כזה במה. אבל ביסטרום עצמו אומר שאין לו הוכחות לדברים שפרסם. הכל, לדבריו, שמועות ועדויות של פלסטינים - עדויות שאמיתותן לא נבדקה. ההזמנה היחידה הראויה לעיתונאי כזה היא לבית המשפט, כדי להשיב שם על תביעת דיבה.

מטעם המארגנים נאמר כי אין כוונה לתת לביסטרום במה להשמעת שקריו, אלא להציג לו שאלות קשות. איזה הבלים. האיש הזה כבר מסתובב בעולם חודשים רבים עם הסחורה שלו, מתראיין בלי סוף - אין כבר שאלה שהוא לא מכיר ושאין לו תשובה מוכנה עליה. הוא ייצא לא טוב? ממש מעניין אותו.

את מה שביסטרום רצה הוא כבר קיבל: לגיטימציה ישראלית שהפרסום שלו ראוי לשמש נושא לדיון בכנס תקשורתי בישראל, המאורגן על-ידי עירייה ונתמך על-ידי מוסדות מכובדים כמו הרשות השנייה לרדיו וטלוויזיה ואוניברסיטת באר-שבע. הלגיטימציה הזאת תעניק להשמצותיו של ביסטרום אמינות שעד היום לא היתה לו ושהוא בוודאי לא חלם לקבלה - ועוד בישראל.

מי רצה בבואו של ביסטרום? נמסר לי כי הרעיון היה של החברה המפיקה את הכנס, שרוצה כמה שיותר פרסום לאירוע. אבל המחליט הוא ראש העירייה, שגם הוא לא שונא פרסומת אישית - גם כאשר היא גורמת נזק להסברה של המדינה.

סילבן שלום, הממונה על המשרד לפיתוח הנגב, הודיע היום (א') כי הוא מבטל את ההקצבה של הרשות לפיתוח הנגב, וכי הוא עצמו מבטל את השתתפותו בכנס.

הכנס אמור להתקיים מחר (ב'). עוד לא מאוחר שאחרים הקשורים לכנס ייקחו מסילבן שלום דוגמה.