נוגע בכוכבים

ירון ליכטנשטיין, מנכ"ל לוק

לכבוד יום הולדתו ה-30 של ירון ליכטנשטיין, שחל בינואר השנה, ארגנה לו אשתו הדס מסיבת הפתעה שהפכה למפגן כוח מרשים. ליכטנשטיין, מנכ"ל סוכנות לוק, שנחשב לאחד הכוחות הדומיננטיים בשוק הבידור המקומי, הביא למסעדת קיוטו סלסה את בכירי תעשיית הטלוויזיה הישראלית. היו שם: אבי ניר, מנכ"ל קשת, בהופעה פומבית ראשונה אחרי התקיפה; שירה מרגלית, המשנה למנכ"ל רשת; קרני זיו ויונה ויזנטל, סמנכ"לי התוכן של הוט ושל יס (בהתאמה); ואבי בר, מנכ"ל ערוץ הספורט. את משרדי הפרסום ייצגו אודי פרידן, יורם באומן והמנכ"ל יוסי לובטון, כמו גם אמיר גיא ואורי עיני, המנכ"לים המשותפים של אדלר חומסקי.

ליכטנשטיין, שסוגר החודש ארבע שנים כמנכ"ל לוק, לקח סוכנות דוגמנות בינונית, שהתנהלה בלי הרבה יומרות, ובנה למיוצגים בה אישיות שמוכרת לא רק קמפיין אופנה אלא גם סדרת טלוויזיה, מופע לחנוכה וראיון אטרקטיבי ב"פנאי פלוס".

"זו הייתה רעידת אדמה קטנה, אבל היום כולם בלוק נהנים מזה שהפכנו לקבוצת מדיה שמייצרת חבילות תוכן", משחזר ליכטנשטיין. "אם פעם לוק התמודדה מול סוכנויות דוגמנות כמו יולי וקארין מודלס, היום היא מתמודדת מול בועז בן-ציון וזוהר יעקובסון. לוק יכולה להחזיק עונה שלמה של תוכניות אירוח. אין היום סוכנות עם ארסנל כזה של סטארים שחזקים אצל הדור הצעיר. אני היום היחיד שיכול להגיע לזכיין ולתפור לו חבילה של כותבים, רעיון ושחקנים שמבחינת קבוצות המיקוד תמיד מובילים. אתמול התקשר אליי אחד הלקוחות הגדולים בארץ ואמר, 'אני צריך קמפיין עם הכוכבות הגדולות במדינה, בוא נבנה את זה יחד'; יש לי המאגר הזה בשבילו".

"אני רגיל לדרייב"

על אף שהוא מייצג את השמות החמים בשוק, כמו גלית גוטמן, מירי בוהדנה, אילנית לוי, גל גדות ואנחל בונני, ליכטנשטיין לא מחכה שהטלפון יצלצל. "כשצריכה להתחיל העונה בסדרות, בקמפיינים, אני כבר מוכן עם הפרזנטציה", הוא אומר. "אני יודע שאגם רודברג הולכת לפסטיגל ועושה את 'האלופה' ויש לה עוד סרט על הדרך. אז כבר בתחילת נובמבר אני בפגישות עם משרדי הפרסום, מחפש קמפיין שיתאים לה. אנחנו יודעים לייצר כל הזמן תוכן תקשורתי ושיווקי סביב המיוצגים שלנו, ולא להירדם".

לא מתחשק לך להיות מזוהה יותר עם הפקות איכות מאשר עם טלנובלות ועם מופעים לחנוכה?

"מי מחליט מה איכותי ומה לא? גם את אבי ניר ואת שירה מרגלית לא באמת מעניין מה הברנז'ה והמבקרים אוהבים, אלא מה מביא רייטינג. אני צריך לדעת שהשחקנים שלי עובדים. מי שרוצה לעשות רק 'בטיפול', שישב בבית ויעשה בטיפול. אני מכיר את האמנים האלה - בסוף הם חיים בדירת חדר וחצי ולא עושים כלום. אני מאחל לכל האמנים במדינת ישראל לעשות את מה שטל מוסרי, יון תומרקין ודנה פרידר עושים. אלה אנשים שקונים בתים, שחוסכים כסף, שעושים קריירה שכוללת גם דברים איכותיים כמו סדרה של איתן פוקס על שירי צביקה פיק".

מנין האינטואיציה לדעת מה ילך? אתה אמנם צעיר, אבל לא ילד.

"אני חי את זה, גם אם זה אומר לשבת ולראות כל היום ערוץ הילדים וערוץ דיסני וניקלודיאון כדי ללמוד את המרקט".

אתה מייצג הרבה צעירים. זה בטח יותר נוח לנהל אותם מאשר מבוגרים ממך.

"מסכים איתך. אני לא יכול להתמודד היום עם מוני מושונוב או עם שלמה בראבא, כי הם רגילים לסגנון של ערוץ אחד. אני רגיל לדרייב, למלחמות, לניו מדיה. למשהו הרבה יותר גדול ומהיר מבחינת המחשבה. לוק זה הבית למשה איבגי של עוד עשר שנים.

"הרבה אמנים לקחנו מ-Nowhere; הם באו מלהקות צבאיות ומבתי ספר למשחק, והיום כל אחד הוא סטארט-אפ. אני יודע איפה יון תומרקין יהיה בעוד שנה. זה אומר לחיות את הזכיינים כל הזמן. לשבת עם קרני מהוט ועם יונה מיס, ועם אנשי התוכן של קשת ושל רשת, ולהיות הראשון שיודע מה עולה לאוויר בכל ערוץ".

אלמלא הגב של "ידיעות אחרונות", היו מתייחסים אליך בהתחלה באותה רצינות? היית ילד בן 26 בלי רקע בתעשייה.

"ידיעות הוא מוצר מנצח שתמיד טוב שיהיה לידך. הם בעלי הבית שלי, ולהם אני נותן דין וחשבון, אבל הם לא מתערבים כל עוד העסק מביא תוצאות. חובת ההוכחה הייתה עליי מהרגע הראשון, אבל לא בגלל שהייתי צריך להוכיח משהו לברנז'ה, אלא לעצמי ולמשפחה שלי. אני מסתכל על החבר'ה שלי מבית הספר שנמצאים במקומות טיפה אחרים, אבל זה טבעי לי לשבת עם מנהלים בכירים בני 40 ו-50. זה טוב לי. אני מבין את השפה הזאת. יודע להתמודד איתם, והם איתי".

נוני מוזס כמודל לחיקוי

ליכטנשטיין מעדיף להתמקד במספרים, לא בסנטימנטים. "אני לא מהטיפוסים שנכנסים לדיכאונות ולמשברים. אני קורא לזה להיכנס למחשבות. אם יש בדרך איזה קרייסס שצריך לפתור, תקום על הרגליים ותפתור. אני אומר לאמנים שלי, אל תצפו ממני להיות אבא או פסיכולוג, בשביל זה ישנם הסוכנים שמתחתיי. אני קם בבוקר לייצר עבודה, לא לרחם".

יש לך מודל לחיקוי? מישהו שאתה מתייעץ איתו?

"האדם שאני לומד ממנו הרבה ומעריץ את שיטת העבודה שלו זה נוני (מוזס, חמיו של ליכטנשטיין, ח' ש'). אין מורה יותר טוב ממנו בעולם. הוא לימד אותי להיות ממוקד, מדויק וברור, ולא להתפזר כמו שעושים הרבה צעירים שרוצים לטרוף את העולם ברגע. גם אשתי, שסיימה עכשיו תואר שני במשפטים, יודעת לתת את הטיפים ולחיות את המציאות".

איך אתה מחלק את הזמן בין קריירה למשפחה?

"אין דבר כזה שאני לא מוצא בערב שעה וחצי לאשתי ולילדים. אני יכול לבוא הביתה בשבע, ובשמונה וחצי לצאת שוב לפגישות".

שעה וחצי זה לא הרבה.

"בשביל זה יש חגים, ומשתדלים לצאת לחופשות".

אתה לא נראה כמו אדם שלוקח חופשות.

"את צודקת. החופשה שלי זה עבודה בחו"ל, והדס מצטרפת אליי כשהיא יכולה. הדבר הכי יפה בעולם זה שיש לך אישה מפרגנת שהולכת איתך ומבינה שמגיל 30 עד 40 אתה בונה את הקריירה שלך, כי זה העשור שיש לך בו מספיק ביטחון ליישם את מה שלמדת מ-20 עד 30".

ומה בתכנון?

"ערוץ נוער שיתבסס על תכנים קצרים, כדי להחזיר את הנוער מהאינטרנט לטלוויזיה. אני אוהב להיות אחר. אם כולם אומרים שעכשיו הטרנד הוא אפליקציות באייפון, אני נותן להם שיתעסקו בזה וחושב כבר על הדבר הבא".

איפה תהיה בעוד כמה שנים?

"מאוד רוצה לצאת החוצה - לארצות הברית, לסין, לאירופה. ללמוד את המרקטינג בחוץ, ולמכור את ערוץ הנוער לכל העולם. לוקח זמן ללמוד מה מותר ומה אסור במרקט האמריקאי, ולמדתי מהפדיחות".

תדגים.

"צריך לבוא לפגישה מדויק, לא עם עוד שישה דברים שעל הדרך תעשה קומבינה ותשחיל לשיחה. יצאתי עם ה'הד אופיס' וסגני הנשיא של וורנר ושל יוניברסל, ולא ידעתי שיש קוד כזה, שלא מדברים על עסקים בארוחות ערב, למרות שניסו לרמוז לי. זה לא כמו אצלנו הישראלים, ש-24 שעות מוכנים לדבר עסקים".

ירון ליכטנשטיין / צלם: אסנת קרסננסקי

גיל: 30

אישי: נשוי להדס, בתו של נוני מוזס, ואב לליה ולהראל, תאומים בני 3.5. מתגורר בשכונת תל ברוך צפון, תל אביב

השכלה: למד עיצוב שיער אצל וידאל ששון בלונדון; קורסים בשיווק ובתקשורת בלונדון ובניו יורק

מסלול: אחרי הלימודים שב למספרה המפורסמת של הוריו, ז'קלין ואביגדור ליכטנשטיין, וניסה למתג אותה מחדש עם אינטרנט, עם מחשוב ועם יחסי ציבור אגרסיביים. "היום הם ההורים שלי בלבד, וזה הכי טוב ככה", הוא אומר. לפני ארבע שנים, אחרי תקופת יזמות קצרה בתחום האינטרנט, עבר לנהל עסק משפחתי אחר, הפעם מצד הכלה: סוכנות לוק מבית "ידיעות אחרונות"

בחזרה לפרויקט 40 על 40 - שנת 2009