המשרד להגנת הסביבה בהובלת השר, גלעד ארדן, הציג היום (ג') את דו"ח חברת הייעוץ מקינזי, שממפה לראשונה בישראל את פוטנציאל הפחתת הפליטות של גזי החממה. הדו"ח מספק בסיס נתונים עבור הממשלה כדי שתוכל לקבוע יעדים להפחתת פליטות ולהתאים את ישראל להיערכות העולמית למאבק בשינויי האקלים.
מהדו"ח עולה למעשה כי המשרד ינסה להוביל מהפכה. ינסה, כי ממשלות באות והולכות, וגם הממשלה הזאת עדיין לא נרתמה במלואה ליוזמות שארדן מנסה להוביל.
ובכל אופן, לעצם התוכנית שהמשרד מקדם, הרי שהכותרת שלה היא צעדים להפחתת הפליטות של ישראל עד שנת 2030. היעד 2030 משותף לכל המדינות המתקדמות ויידון בוועידת קופנהגן הבינלאומית לשינויי האקלים שתתקיים בחודש הבא, ושתנסה לקבוע יעדים מוסכמים להפחתת פליטות במדינות השונות.
האוכלוסייה הפלשתינית בחישוב
באחרונה הושמעו טענות נגד התוכנית של המשרד ולפיה ישראל אינה מתכוונת לעמוד ביעדי הפליטות של מדינות אירופה, כפי שיגובשו בוועידת קופנהגן. על כך השיב ארדן, כי בעוד שהפליטות באירופה אמורות לצמוח עד 2030 ב-10% לעומת 2005 (שנת ההתייחסות שמקובלת בעולם), אצלנו הן אמורות לצמוח ב-100%. זאת, בשל הצמיחה החדה באוכלוסיה, שנובעת גם מקצב הגידול החד באוכלוסיה הפלשתינאית הנכללת בחישוב. באוכלוסייה הפלשתינית צפוי גידול של פי 4 עד 2030. משום ההבדל הבסיסי בין ישראל לבין מדינות אירופה בהיבט הזה, אין לדברי ארדן מקום לגזור גזירה שווה בינינו לבינן.
עם זאת, הדגיש ארדן, כי היעדים שהוא ינסה להוביל בממשלה הם שאפתניים, ובראשם חתירה לכך ש-25% ממשק האנרגיה ינבע ב-2030 ממקורות מתחדשים (אנרגיה נקייה). "25% מסך ייצור האנרגיה יהיה ממקורות נקיים תוך ניצול אנרגיית השמש שישראל מבורכת בו, מעבר לבנייה ירוקה, שימוש בתחבורה ציבורית וברכבים חסכוניים, גידול בהיקפי המיחזור והשבת הפסולת, הפיכת התעשייה לנקייה ופיתוח של טכנולוגיות ירוקות", אמר.
נזכיר, כי היעד המקורי של הממשלה היה להגיע לנתח של 10% אנרגיה נקייה מתוך משק החשמל, וגם על היעד הזה אומרים גורמים בתעשייה כי בתרחיש של עסקים כרגיל אין סיכוי שהוא יושג. כעת כאמור מנסה ארדן להוביל ליעד הרבה יותר שאפתני.
לדבריו, לעומת היעדים שהוא ינסה להוביל במדינה, במדינות שונות באירופה לעומת זאת ובארצות-הברית בפרט, חלק מהותי מהפחתת הפליטות מתוכנן להיות מושג באמצעות רכישת מכסות פליטה. כלומר, המדינות ישלמו למדינות או לגופים שיצליחו להפחית את הפליטות מתחת למכסה שנקבעה מראש, עבור ה"פער" שנוצר, כך שייזקף לזכותן. לכן, לטענתו, המאמץ שישראל תעשה למען הפחתת הפליטות יהיה מהותי יותר.
גלעד מאירסון מחברת מקינזי ציין עוד כי באירופה יש סוגי אנרגיה נקייה שאין בארץ, כמו אנרגיה הידרואלקטרית, אנרגיית גוח (שבארץ הפוטנציאל שלה נמוך לעומת השמש), ביומסה ואנרגיה גיאותרמית.
בלימת הצמיחה
מדבריו של ארדן בעצם מתברר כי כשהמשרד להגנת הסביבה מדבר על תוכנית להפחתת פליטות, הוא למעשה מדבר על צמצום של 64% בצמיחה הצפויה בפליטות עד 2030, כך שתירשם צמיחה של 36% "בלבד" בפליטות הפחמן. כך, מרמת פליטות של 1 מיליון טון פחמן בשנה היום, תירשם עד 2030 צמיחה לרמה של 97 מיליון טון פחמן בשנה, במקום לרמה של 142 מיליון טון פחמן בשנה, בתרחיש של "עסקים כרגיל". פליטתם של 45 מיליון טון פחם תיחסך בכל שנה.
עדיין, למרות שמדובר למעשה במיתון הצמיחה של הפליטות ולא בהפחתתן (לעומת 2005) מדובר ביעד שאפתני, כי הוא דורש השקעות עצומות בתשתיות לאנרגיה נקייה ולייעול רשת החשמל, בבנייה ירוקה, במיחזור - בקשת רחבה של נושאים. ההשקעות הללו להבנת אנשי מקינזי והמשרד להגנת הסביבה יחזירו עצמן במלואן עד 2030. השאלה הגדולה היא האם ניתן לסמוך על הכוונות הטובות של המשרד להגנת הסביבה שאכן התוכנית תקרום עור וגידים.
"ללא הירתמות של ראש הממשלה והממשלה כולה, התוכנית הזאת לא תוכל להתממש", הבהיר ארדן. "בכוונתי לבנות מנגנון שיחייב את הממשלה, כך שהנושא לא יהיה נתון לאופנות ולממשלות משתנות", אמר. שוב, יעד שאפתני, ועל כך תגובתו היא: "זה יהיה המבחן שלי ותוכלו לשפוט אותי בתוך כמה שנים". כחלק מהמהלך בכוונת ארדן לפעול לשינוי מבנה המשרד להגנת הסביבה ולהרחיב את סמכויותיו.
לדבריו, בתרחישים האופטימיים לא תידרש הקמת תחנות פחמיות נוספות עד 2030, כולל תחנת המריבה באשקלון שצפויה לקום בעתיד הנראה לעין.
עם הפנים לקופנהגן
אז איפה אנחנו ביחס לקופנהגן? לא יוטלו עלינו יעדי הפחתה בדומה לאלה שיוטלו על הארצות המתקדמות, אבל "יוטלו עלינו יעדים מחייבים, מה שלא קרה עד היום, והם יהיו יעדים שאפתניים", אומר ארדן. לדבריו, ממילא עדיין לא ידוע אילו יעדים יוטלו על המדינות, והתקווה היא שאכן בקופנהגן או בחודשים שלאחר הוועידה, ייעשו החלטות על יעדי הפחתה מחייבים לכל המדינות המעוניינות לקחת חלק, במאמץ הגלובלי למלחמה על שלום כדור הארץ.
קואליצית ארגוני הסביבה "דרכים לקיימות" אומרים הערב בתגובה לדו"ח מקנזי: המצב קשה, נחוצים אמצעים דרמטיים. בעקבות פרסום דו"ח מקנזי מברכים ארגוני הסביבה החברים בקואליציית "דרכים לקיימות" על תחילת הדרך לבניית מדיניות אקלים לישראל.
לדברי נאור ירושלמי, מנכ"ל חיים וסביבה "יש חשיבות רבה בכך שישראל תכיר בחובתה לקחת חלק במאמץ העולמי להפחתת פליטות גזי חממה בכדי למנוע את הנזקים החמורים של משבר האקלים". יחד עם זאת, בעוד מדינות רבות בעולם מתקדמות בצעדים משמעותיים להפחתת פליטות גזי החממה שלהן באחוזים ניכרים, ישראל צפויה דווקא להגדיל את הפליטות שלה בעשרות אחוזים, וזאת גם על פי התרחיש האופטימי ביותר של דו"ח מקינזי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
