אני מפקפק בנאמנות מנהלי הקרנות

החוק צריך לחייב אותם ואת הסוחרים להחזיק את הונם הפרטי בקרן שהם מנהלים

הרבה נכתב נאמר ועדיין לא נגמר בנושא ההשקעות הפזיזות של המוסדיים באפריקה-ישראל ואין בדעתי לנסות לחבוט בשק הזה בפעם האלף בחודש החולף. אותי מעסיקה שאלה אחרת האם האנשים שאמונים על קרנות הנאמנות, על הכספים שלי ושלכם, אכן ראויים לאמון?

תעשיית שוק ההון היא ביזנס ולכן כמו בכל ביזנס יש בה בה מערכת יחסים ברורה בין לקוח לספק. אם ינסו למכור לכם את הקשר הזה כנאמנות אל תאמינו, השאירו את הנאמנות למשפחה וליחס של הכלב שלכם אליכם. אין שום סיבה שתאמינו לדברי מנהל קרנות יותר מאשר לפוליטיקאי המוכר את מעשיו כאידיאולוגיה לשירות הציבור. שניהם מנסים לעשות לביתם בלבד ואתם - אזרחים ולקוחות - רק בסוף הרשימה, אחרי הכלב המשפחתי, אם בכלל.

לכאורה הפתרון להעדר נאמנות אמור להיות מאוד פשוט: אם אינכם מרוצים מכך שמנהל הקרנות שלכם קנה עבורכם ובכספכם את אפריקה ישראל בשיא הטיפשות של כל הזמנים בתולדות שוק ההון תעברו לקרן מתחרה, או שתפקידו את כספכם בבנק. אבל זה לא תמיד מאד פשוט, בייחוד אם קרנות הנאמנות הללו מרכיבות את קרן הפנסיה או ההשתלמות שלכם.

צריך להעביר את פתרון הבעיה לידי המחוקק ואני הגיתי הצעת חוק אשר לדעתי תפתור בפשטות את "משבר הנאמנות" הזה.

מנהגי הבנקים בצרפת

אני מציע שמנהלי הקרנות, האנליסטים והסוחרים, יהיו חייבים להחזיק את הונם הפרטי בקרן שאותה הם מנהלים. נראה אותם מהמרים בכסף שלהם על אג"ח של אפריקה ישראל בלי לטוס ולו גם פעם אחת לרוסיה בשביל לבדוק את מצב הנכסים!

חושבים שזה רעיון שאוב מארגז ההזיות שלי? אז זהו שלא. יש לי סיפור בשבילכם: לפני מספר שנים נפגשתי עם מנהל קרן של בנק צרפתי ידוע AXA Bank שמו, והופתעתי לגלות כי השיטה פעילה וקיימת בבנק. מנהלי הקרנות, האנליסטים והסוחרים העובדים בבנק חויבו להפקיד מכספם הפרטי בסכומים משמעותיים בקרן שאותה הם מנהלים.

לא זו אף זו: באותה תקופה חשקה נפשו של ידידי מנהל הקרן ברכב חדש, והוא הגיש בקשה מיוחדת בכדי לקבל את אישור הבנק לפירעון חלק מכספיו הפרטיים המופקדים בקרן למטרה זו.

הוא, אגב, נענה בסירוב צרפתי מנומס.

שימו את הכסף שלכם עם הכסף של הלקוחות

בחברת המסחר שלי, מחוייב כל אנליסט שמעלה רעיון השקעה, לרכוש את הנכס שאותו הוא מנתח, יחד עם לקוחותיו. הוא ירוויח אם הם ירוויחו או יפסיד איתם, בהתאם לכשרונותיו. האינטרסים המשותפים חייבים להתנהל בגילוי מלא. מטבע הדברים הוא יהיה זהיר יותר בבחירת מניה מסוכנת, כי כספו שלו מושקע בה, יחד עם כספי לקוחותיו.

כדי שתבינו עד כמה נדרש גילוי בתעשיית שוק ההון הישראלי, אספר עוד סיפור שהגיע לאוזני ממקור שאני סומך עליו: קרה המקרה ואחת החברות הגדולות בישראל הנפיקה אג"ח בסכומי כסף נכבדים.

בעל השליטה, אדם מוכר וידוע בישראל שאם אזכיר כאן את שמו, אצטרך למכור את הוילה שלי בקיסריה בשביל לממן את תביעת הדיבה, הרים טלפון למנכ"ל גוף פיננסי ישראלי מוביל, שאם אזכיר כאן את שמו, גם הוילה בקיסריה לא תספיק לי, ביקש בסחבקיות ישראלית על גבול הציווי ממנכ"ל הבנק עזרה בגיוס עוד כמה עשרות מיליונים.

נחשו מה הייתה ההוראה שקיבלו יועצי ההשקעות בבנק?

רבותיי, אנחנו בישראל, כולנו אכלנו מאותו המסטינג. הכל אישי.

בקיצור, אני קורא למנהלי הקרנות: שימו את הכסף שלכם במקום שבו נמצא הפה שלכם, כן כן, את הכסף הפרטי שלכם! אם תעשו זאת, אנחנו מוכנים להבטיח מראש שבפעם הבאה שתעשו מעשה שטות אנו לא נכעס. לכל היותר נקרא לכם אידיוטים, אבל אני מבטיח שלא נכעס.

  1. מאיר ברק, יו"ר טריידנט קפיטל מרקטס בע"מ, ביה"ס למסחר יומי במניות.
  2. www.tradenet.co.il