גדולה, לא רק ביפן

*מה הפיתרון?

"להגיע להופעה, ואז לראות את האולם מלא באנשים מחייכים שהגיעו במיוחד כדי לשמוע אותי. האנרגיות חוזרות אלי, ואני נזכרת למה אני כל-כך אוהבת לעשות מוזיקה".

השיחה עם הירומי אוהארה מתקיימת לקראת בואה הצפוי לישראל להופעה חד-פעמית (שלישית בארץ), שתתקיים במוצאי שבת באולם האנגר 11 בנמל תל-אביב. לפני ארבע שנים הגיעה אלינו לראשונה, כאורחת פסטיבל הג'אז באילת, וכבשה בסערה את הקהל המקומי במה שכבר הפך עבורה בעשור האחרון ריטואל קבוע בכל מדינה חדשה שבה היא מבקרת.

אוהבת במיוחד את הקהל הישראלי. אוהארה

אוהארה, 30, נחשבת חוד חנית בדור החדש של מוזיקאים המזרימים דם חדש ורענן בעורקי הז'אנר הוותיק, מצליחים לכבוש קהלים חדשים, ובו זמנית לשמר מסורת ולתת את הכבוד הראוי לדור הוותיק. במקרה של הירומי אוהארה, נציגי אותו דור גם אחראים ישירות להצלחתה הגדולה.

צ'יק קוריאה היה הראשון לגלות אותה, כשהזמין אותה להתארח בהופעה ביפן כשהייתה תלמידה מצטיינת בת 17 בבית הספר ימאהה, והפסנתרן אחמד ג'מאל הפיק את אלבום הבכורה פורץ הדרך שלה "Another Mind" משנת 2003.

עדיין, בראיון שהעניקה לפני כמה שנים טענה כי ההגדרה "מוזיקאית ג'אז" מקוממת אותה.

"אם הבינו מזה שיש לי רתיעה מהג'אז כמוזיקה, זו ממש לא הייתה הכוונה", היא מבהירה. "התכוונתי לומר שהנטייה לתחום מוזיקה בהגדרות קבועות היא טעות בעיני. ברגע שאומרים על המוזיקה שלי: 'זה ג'אז', באופן אוטומטי מרחיקים אותי מקהל יעד גדול המאמין שזה לא סגנון שהוא יכול להתחבר אליו.

"למה שזה יעבוד ככה? מה אם אותם אנשים יאזינו לאלבומים שלי, ויגלו פתאום שזה כן עושה להם את זה? בהופעות בשנים האחרונות, ואת זה אני יודעת בוודאות, נוכח קהל צעיר ומבוגר שמעולם בעבר לא הגיעו למופעי ג'אז ועדיין איתי הם עברו חוויה מדהימה. זו לפחות הטענה שלהם".

גאה במורשת

הירומי אוהארה נולדה וגדלה ביפן, התחילה ללמוד פסנתר בגיל שש, להופיע בגיל 12, ובגיל 14 כבר נחשבה ילדת פלא שהפליאה בנגינתה בקונצרטים נחשבים ברחבי העולם. בגיל 20 הגיעה לניו-יורק ללמוד באוניברסיטת ברקלי, ומשם הדרך לחתימת חוזה הקלטות בחברת TELARC כבר הייתה קצרה.

עד היום הוציאה חמישה אלבומי סולו, לצד אינספור הקלטות לצד מיטב האמנים בז'אנר (בהם, כאמור, המנטור שלה צ'יק קוריאה). היא מלחינה בעצמה את רוב יצירותיה, ומשלבת השפעות של מוזיקה קלאסית, נשמה ורוק ואפילו מוזיקה יפנית מסורתית, תוך שהיא שוברת לא פעם את הכללים המקובלים ומנגנת בסולמות ובמקצבים שאינם מאפיינים את הג'אז המסורתי. מה שרק תורם להצלחתה, ולהגדרתה בפי האמנים שכבר נגנו לצידה כגאון בהתהוות.

"אני אדם פתוח מאד, ואוהבת הרבה סוגי מוזיקה", היא אומרת. "מעולם לא חשבתי לפסול עקרונית יצירה של מישהו אחר, ויש לי רשימה ארוכה של מוזיקאים שהייתי שמחה לשתף איתם פעולה למרות שאני לא יכולה להעלות שם אחד מעל כולם. אני יפנית לחלוטין באופיי ובהכשרתי, למרות שאני חיה כבר עשר שנים בארצות-הברית. אני גאה במורשת שלי, ואם החינוך שקבלתי כשרק התחלתי לנגן תרם לייחוד שלי כמבצעת זה מסב לי אושר גדול.

"ברור שאני לא ממש אובייקטיבית לגבי היצירה שלי, אבל אני כן נמשכת לאנרגיה מתפרצת ולאנשים ספונטאניים ולא צפויים. אני לא מסוגלת לדרוך במקום. מחפשת כל הזמן את האתגר הבא".

*זה ביקור שלישי שלך בישראל. נראה שיש לך סימפטיה מיוחדת אלינו.

"חד משמעית. הקהל הישראלי הוא אחד הטובים שמולו הזדמן לי לנגן. אם מדברים על אנרגיות, הרגשתי בהופעות אצלכם את האנרגיות הסוערות ביותר שקהל הרעיף עלי מזה הרבה זמן. אתם יושבים על נקודה גיאוגרפית ייחודית על פני כדור הארץ.

"קהל המורכב ממהגרים שהתקבצו ממדינות רבות, ואני מאמינה שכאשר זה מתחבר אלי כמוזיקאית יפנית, בתוספת הלהקה שלי שגם הם במקור ממדינות שונות, המפגש חייב להיות מיוחד במינו. ההופעה הנוכחית תהיה, כמובן, שונה. גם בגלל שהוצאתי שני אלבומים מאז הביקור הקודם, ויהיו הרבה קטעים שטרם שמעתם בעבר, וגם הרכב הנגנים השתנה. אני מחכה בקוצר רוח לביקור הזה".

*סצנת הג'אז פורחת בישראל בשנים האחרונות. את מכירה מוזיקאי ג'אז ישראלים?

"כן. עם אבישי כהן אפילו ניגנתי בעבר. פגשתי גם לא מעט סטודנטים ישראלים בתקופת הלימודים בברקלי, והם תמיד בלטו בתשוקה וביכולות שלהם. זה אחד הזיכרונות הבולטים שלי מתקופת הלימודים, הסשנים של הנגנים הישראלים". *

הירומי אוהארה תופיע באולם האנגר 11 בנמל תל-אביב במוצאי שבת הקרובה, ה-14 בחודש. מחירי כרטיסים: בין 200 ל-320 שקלים