העליון: "אין לעכב ביצוע צו הריסה של בנייה בלתי חוקית"

זאת גם אם יש קושי לקבל היתר בנייה בשל הליכי תכנון איטיים ■ בית המשפט העליון קרא למבקר המדינה לבדוק מדוע הליכי תכנון וביצוע נמשכים שנים כה רבות ■ הפך פסק דין של המחוזי שהורה לא לבצע צו הריסה

בית המשפט העליון קבע, בפסק דין עקרוני, כי אין לעכב ביצוע צווי הריסה של בנייה בלתי חוקית - גם אם יש קושי לקבל היתר בנייה בשל הליכי תכנון איטיים.

"אכן המצב של עצלתיים בביצוען של תוכניות הוא רעה חולה", נפסק, "אך אין מרפאים רעה חולה ברעה חולה לא פחות, בפתיחת פתח להפקרות, ל'איש הישר בעיניו יעשה'".

במקביל קרא העליון למבקר המדינה לשקול לבדוק מדוע הליכי תכנון וביצוע נמשכים שנים כה רבות.

השופטים אליקים רובינשטיין, אדמונד לוי ויורם דנציגר ביטלו פסק דין חברתי של השופטת המחוזית ד"ר מיכל אגמון-גונן, שהורתה שלא לבצע צו הריסה שהוצא לדירה שבנה בניגוד לחוק ערבי תושב "פרדס דכה" ביפו על גג דירת הוריו. זאת, עד שיתאפשר לו להגיש בקשה להיתר בנייה.

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל-אביב אישרה ב-1996 תוכנית פינוי-בינוי לשכונה זו, ולכן אינה דנה מאז בבקשות להיתרי בנייה במקום. אלא שביצוע התוכנית טרם יצא לפועל.

אגמון-גונן קבעה כי מצב תכנוני במהלך הליכי תכנון ניתן להקפיא לזמן סביר בלבד, ואם הרשות חורגת מכך - אין מקום לבצע צווי הריסה. משהחזיקה הרשות "שכונה שלמה כבני-ערובה ואינה מסיימת את הכנת התשתית" - נפגע שלטון החוק מפעולות הרשות, הפועלת בחוסר תום-לב ובהיעדר הגינות, במיוחד כשמדובר באוכלוסיה מוחלשת.

ביקורת נוקבת

באמצעות עו"ד אתי לוי מהוועדה המקומית ועו"ד ציון אילוז מפרקליטות המדינה ביקשה הוועדה רשות ערעור, בטענה כי פסק הדין מנוגד להלכה המשפטית שלפיה "היעדר תכנון אינו מונע מרשויות התכנון הוצאת צווי הריסה מינהליים".

השופט אליקים רובינשטיין גילה הבנה לפסק הדין החברתי ו"שובה הלב" כלשונו של אגמון-גונן, אך מתח עליו ביקורת נוקבת.

לדבריו, משמעות פסק הדין היא ש"בכל מקום - ואין זה המקום היחיד בישראל שבו ישנה איטיות (לעיתים מרגיזה ואף מקוממת) בהליכי בנייה - ניתן לבנות 'זמנית' שלא כדין, ומשתבוא גאולת הליכי התכנון יבוא גם יום 'עשיית סדר' בבנייה הלא חוקית. עד אז ישגשגו המבנים הבלתי חוקיים, גדולים וקטנים. אחריותו של בית המשפט גדולה מזה, ועל כן לא נוכל ליתן יד לכך. האמירה כי הנושא יהא תלוי ועומד עד להסדרה מזמינה עוד ועוד בונים לא חוקיים, והפעם בהכשר בית המשפט, רחמנא ליצלן".

העליון ציין כי אגמון-גונן לא סיפקה מענה לשאלה מה יקרה בשאר המקומות. "אולי נעים היה יותר להתחמם באורה של הגישה שמשקף המחוזי - ליברליזם חברתי העוטה לבוש של עולם הזכויות החוקתיות. אלה קרובים מאוד לליבנו, אך קרוב לליבנו לא פחות כיבוד החוק. חובתנו היא למנוע מצב של 'איש הישר בעיניו יעשה' והשלכות הרוחב הבלתי נמנעות. עם כל אי-הנחת מקצב התנהלותן של הרשויות, אין מנוס מקבלת הערעור".

רובינשטיין ציין כי זהו מקרה נוסף המדגים כיצד בדרך של הליכים בבתי המשפט לדרגותיהם במשך שנים, "תהא הלגיטימיות שלהם אשר תהא, מונצחת בנייה בלתי חוקית". (רע"פ 2885/08).