ההתאחדות לכדורגל לבג"ץ: "מועצת הכבלים מונעת משיקולים פופוליסטיים"

ההתאחדות עתרה לבג"ץ נגד מועצת הכבלים, היו"ר ניצן חן ושר התקשורת כחלון ■ סמנכ"ל ההתאחדות, רותם קמר: "הם אלה שגרמו לכך שקבוצות ישראליות לא שודרו העונה באירופה. המועצה לקחה החלטות שלא בסמכותה"

ההתאחדות לכדורגל הגישה אתמול (ג') עתירה לבג"ץ נגד מועצת הכבלים והלוויין; נגד העומד בראשה, ניצן חן; ונגד שר התקשורת, משה כחלון. על העתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד ברוך כצמן ממשרד הרצוג, פוקס, נאמן ושות', חתומים גם חברת השיווק ספורטפייב ו-32 הקבוצות מליגת העל והליגה הלאומית.

בהתאחדות לכדורגל טוענים כי החלטות מועצת הכבלים והלוויין (מיום 22.10.2009) בעניין הסדרת שידורי הספורט פוגעות באופן אנוש בזכויות הקניין של ההתאחדות לכדורגל. הטענה היא שההתאחדות לא יכולה לממש את זכויות השידור שהיא מחזיקה - מה שמהווה מקור ההכנסה העיקרי שלה - בגלל מגבלות רגולטוריות, דבר שגורם באופן ישיר לירידה בהכנסות ובהקצבות שמועברות לקבוצות. בעתירה נטען גם כי הרגולציה החדשה פוגעת בקבוצות, בעיקר אלה שמשחקות במפעלים האירופיים ואינן יכולות לממש את זכויות השידור שברשותן.

"מעבר לפגיעה הכספית שספגנו", אומר סמנכ"ל ההתאחדות, רותם קמר, "מועצת הכבלים, בעצם הרגולציה החדשה שכפתה, גרמה באופן ישיר לכך שמשחקים של קבוצות ישראליות לא ישודרו העונה. מדובר ב-8 משחקים של הקבוצות הישראליות במפעלים האירופיים (בני יהודה, מכבי נתניה, מכבי חיפה, הפועל תל-אביב - ט.ו) שלא שודרו. יותר מזה, למה הנבחרת הצעירה לא שודרה במשחק האחרון שלה מול בולגריה? בדיוק מהסיבה הזאת. כי מישהו במועצה החליט שנבחרת צעירה במשחקי מוקדמות צריך להכניס לרשימת ה'אירועים המוכרזים' של משחקים שחייבים להיות בערוץ פתוח - דבר שהוא חסר תקדים באירופה".

הכעס העיקרי בהתאחדות הוא בהגדלת מפרט שידורי הכדורגל, שמחוייבים להיות בערוצים פתוחים, בשונה ממה שמקובל בעולם. "להחליט לשדר רבע גמר גביע המדינה בערוץ פתוח, זה דבר שאין לו אח ורע בעולם. איך אפשר לקבוע שקבוצות ישראליות שמשחקות בשלבים מוקדמים של הליגה האירופית או ליגת האלופות, לא ישודרו בערוצים בתשלום? דווקא ההתאחדות לכדורגל היא זו שדאגה לאורך השנים האחרונות שלא תהיה זליגת תכנים לערוצים בתשלום.

"אנחנו מודעים למחוייבות הציבורית שלנו", ממשיך קמר, "וגם בלי רגולציה קבענו תמיד כי המשחק המרכזי ומשחקי הנבחרת תמיד יהיו בערוצים פתוחים. זה האינטרס של ההתאחדות".

התוצאה של החלטת המועצה מבחינה כלכלית התבטאה לפי ההתאחדות במכרז השידורים האחרון. למשל, חבילת השידורים שכללה בין היתר את גביע המדינה, תוכנית הסיכום, גביע הטוטו וליגה לאומית נמכרה לערוץ הספורט עבור 3.1 מיליון דולר - מחיר נמוך ב-35% לעומת המכרז הקודם. הסיבה העיקרית: הרגולציה הפכה את החבילה להרבה פחות אטרקטיבית.

"המדינה נגד הכדורגל"

בהתאחדות גם טוענים כי ההחלטה של המועצה מפלה את הכדורגל ביחס לענפים אחרים. "המועצה קבעה, למשל, כי לערוץ הספורט יש מחוייבות לשדר כדורסל ישראלי כדי לקבל תכנים לערוצי הלייב שלו, אבל היא לא קובעת לו למשל חובה על שידורי כדורגל. התחושה היא שמועצת הכבלים והלוויין מונעת משיקולים פופוליסטיים. בכל מדינה כשקובעים רשימת 'אירועים מוכרזים' מדובר במשהו כבד ומשמעותי, דנים על זה בפרלמנט. אבל כאן המועצה קבעה רשימה וקבעה החלטות על משהו שבכלל אין לה סמכות. לא ניצן חן ולא מועצת הכבלים יכולים להגיד שרבע גמר גביע המדינה הוא אירוע מוכרז".

* למה החלטתם לצאת למאבק הזה רק עכשיו, כשמכרז זכויות השידור של הליגה כבר נסגר?

"קודם כל כי אנחנו בהתאחדות לכדורגל מרגישים היום את הפגיעה הכלכלית הזאת, והיא תלך ותתעצם במכרזים הבאים. אבל התחושה היא שזה לא רק העניין עם המועצה, אלא שהמדינה לא עושה כמעט דבר כדי לסייע לענף הכדורגל, ואחר-כך חברי כנסת רוצים לקיים ישיבות בוועדות הכנסת מדוע הנבחרת לא העפילה למונדיאל. זה התחיל עם דו"ח בורוביץ' שהקטין את ההקצבות לכדורגל לטובת ענפים אחרים, זה נמשך עם השיטור במגרשים שנופל כולו עלינו ועל הקבוצות, עניין שאין בשום מקום באירופה. במקום שהמדינה תעודד את הענף שמכניס הכי הרבה כסף לספורט הישראלי, הם רק פועלים נגד.

"אני אתן עוד דוגמה. ההתאחדות לכדורגל מקימה את בית הנבחרות בשפיים בעלות של 20 מיליון שקל, והמדינה לא נותנת שקל לפיתוח הזה. כל הכסף מגיע מאופ"א, פיפ"א, מקרן המתקנים של הטוטו-ווינר. בשבוע הבא הטרקטורים עולים על השטח, כבר יש הסכמים חתומים, וכל מה עזרה שאנחנו דורשים מגוף ממשלתי נופלת על אזניים ערלות. מה שעצוב עוד יותר זה שבגלל שההתאחדות לכדורגל היא מלכ"ר, אנחנו עוד צריכים לשלם למדינה את המע"מ על כל הפרויקט הזה. נוצר מצב אבסורדי שהתאחדות משלמת למדינה עבור הפרויקט".

ממועצת הכבלים והלוויין נמסר בתגובה כי העתירה טרם נמסרה לידיהם, ובכל מקרה התייחסותם תיעשה במסגרת התשובה לעתירה.