"לא נשארו לי שנות יצירה רבות"

גם בגיל 80 נתן זך לא חוסך שבטו מהאמנים של הדור הצעיר -"'שמוקרים' שמחפשים להגדיל תיגמולים". לרגל הוצאת אלבום משותף עם נורית גלרון, מסבירים השניים כמה קשה היום להוציא לאור יצירה בעלת תוכן משמעותי ולמה הם תמיד חוזרים אחד אל חיק השנייה ראיון זוגי

"רוב השירים הנכתבים בארץ בשנים האחרונות מזעזעים בעיניי, גם המנגינות אך בעיקר המילים", טוען המשורר נתן זך שחגג החודש את יום הולדתו ה-80, ונראה כי הגיל לא ריכך את חרצובות לשונו. להפך. "אני ממעט לשמוע מוזיקה חדשה", הוא מודה, "בביתי, להנאתי, אני מאזין למתי כספי או לשנסונים צרפתיים.

"אני לא מוצא בקרב בני הדור החדש של מוזיקאים מלחינים בסדר הגודל של סשה ארגוב, משה וילנסקי, מרדכי זעירא, מתי כספי או שלום חנוך. רק באחרונה שאלו אותי האם אני מכיר את הזמר קובי פרץ. אני מודה שמעולם לא שמעתי עליו. אני אמור להכיר אותו? מה הוא שר בדיוק?

"המציאות של השנים האחרונות, ואולי גם התאווה ליותר תגמולים, מניעה זמרים שכוחם הגדול בביצוע לשלוח ידם גם ביצירה, גם אם יש להם יכולות מאוד מפוקפקות. בעיקר רוקרים למיניהם, אותם אני מכנה לפעמים 'שמוקרים'".

זך לא בחר בעיתוי מקרי להשתלח בזמר העברי העכשווי. בחודש הבא ייצא הדיסק "ואז בא לנו", בו מבצעת נורית גלרון 11 שירים פרי עטו. מדובר במעין ממשיך דרך ל"שירים באמצע הלילה" המיתולוגי משנת 81', בו חברו לראשונה גלרון - שהייתה אז תגלית מבטיחה בתחילת דרכה, וזך - שכבר היה משורר מיתולוגי, ליצירת אלבום שלם. התוצאה הפכה לנכס צאן ברזל. שירים כמו "האדם עץ השדה", "כשצלצלת רעד קולך" ו"כולנו זקוקים לחסד" נכנסו לפנתיאון הזמר העברי, וגלרון סומנה כמבצעת שתו איכות צמוד לכל יצירה שלה.

נתן זך, נורית גלרון / צלם תמר מצפי
"הוא מוזיקלי בצורה לא רגילה". זך וגלרון

עולם ומלואו במשפט אחד

כל זה הפך את יציאתו הצפויה של האלבום, שכמה שירים מתוכו נחשפו השבוע לראשונה בהופעת פרזנטציה לתקשורת במועדון "שבלול" בנמל תל-אביב, לחוויה מרגשת עבור כל חובב מוזיקה בכלל ושירה בפרט. ב"ואז בא לנו" אף חוזרת גלרון לשתף פעולה עם אילן וירצברג (שהפיק מוזיקלית את רב-המכר שלה "משהו בלבבה" והלחין רבים משיריה הידועים), הפעם כמלחין כמה מהשירים (על ההפקה מופקד לני בן בסט).

שאר הטקסטים הולחנו בידי בן ארצי, ערן וייץ, שילה פרבר ואיה כורם. עובדה שלא משנה את חזונו הקודר של זך בנוגע לעתיד היצירה המקומית.

"אני לא יכול לבקר בדעה צלולה שירים שאני כתבתי", הוא מודה, "אבל אני בהחלט רואה בנורית גלרון מבצעת יוצאת מהכלל שלהם. על 'שירים באמצע הלילה' זכיתי לראשונה באלבום זהב, כך שאני מקווה שגם הפעם שיתוף-הפעולה יעזור למאזינים חדשים להתחבר לשיריי ואולי להבין טוב יותר את ערכה של המילה הכתובה".

"כבר לפני שלוש שנים התגבש אצלי הרעיון להקליט שוב אלבום שכולו משירי נתן זך", מאשרת גלרון, "מאז 'שירים באמצע הלילה' לא נפרדתי מספרי השירה שלו. כמעט לכל אלבום חדש שלי הולחן שיר אחד לפחות. גם ברמה האישית נשמר הקשר. לא ברמות של לצאת לבלות יחד בלילה, אבל הייתי נוהגת להתקשר אליו מדי פעם ולדרוש בשלומו או לברך אותו בכל פעם שקיבל פרס על פעלו".

* למה דווקא עכשיו?

"אולי בגלל שלא מצאתי אצל אחרים טקסטים ברמות כאלה. יש לנתן שורות בודדות, משפטים קצרים בהם הוא מעביר עולם ומלואו. המילים שלו נוגעות בי בעומק הנשמה. בשלב מסוים הבנתי שאני צריכה להתרכז ביצירתו של האיש האחד הזה וללכת איתה עד הסוף. החלטה שלא הייתה בהכרח קלה.

"זה לא סוד ששוק המוזיקה פועל כיום לפי כללים שונים לחלוטין מהתקופה שבה עבדנו על 'שירים באמצע הלילה'. כל הרעיון של אלבום קונספט נגוז לחלוטין. התפיסה השלטת היא שאין למאזינים כוח להתרכז באלבום שלם אלא רק בסינגלים בודדים. את 'ואז בא לנו' צריכים לשמוע מההתחלה ועד לסוף, ולמילים יש חלק מכריע.

"זה אלבום הדורש התמסרות, ולא ידענו איך הקהל יקבל את זה. לכן החלטנו להוציא לרדיו, כבר לפני שנה, את השיר 'עייפתי' כסוג של בלון ניסוי. השיר הזה קיבל חיבוק כל-כך חם ומפרגן, שזה נתן לנו את הכוחות להמשיך".

* את האלבום הקודם הקלטתם כזמרת לא מאוד מוכרת ומשורר עטור תהילה. כיום את אמן מבוסס ומכובד בזכות עצמו. הדינמיקה ביניכם השתנתה?

"לא ממש, כי כבר ב-81' לא עבדנו מהמקום של חשש שלי מנתן. הוא פשוט איש שלא מאפשר לך להרגיש כך בנוכחותו, כי הוא כל-כך אמיתי ונעים הליכות ונטול אגו. נתן הוא גם מוזיקלי בצורה לא רגילה, כך שההתדיינות מולו היא ממקום של קולגה לכל דבר. אשר ביטנסקי, שהיה המנהל הראשון שלי, העלה את הרעיון להקליט אלבום שלם משירי נתן זך. זה קרה אחרי שביצעתי שיר שלו במופע הוקרה ליצירתו. אני מודה שזה אושר גדול לגלות ששיתוף הפעולה הזה נמשך".

זך עצמו מוסיף: "אני מכיר את נורית יותר שנים מבעלה. זה אומר משהו. כאשר נפגשנו לראשונה נורית גרה בדירת חדר שכורה על גג בשדרות נורדאו בת"א. הבית הנוכחי שלה קצת יותר גדול. כבר אז המנעד הקולי שלה הרשים אותי מאוד, בעיקר היכולות לעבור במהירות מהטונים הכי נמוכים לגבוהים.

"את השירים בחרנו ביחד, ואני מודה שהיא הצליחה להשתלט על מילים שלא חשבתי שניתן יהיה להלחין. אני מדבר גם ממקום של איש מוזיקה, כי הרי למדתי מוזיקה בצעירותי. אולי הייתי הופך אפילו לפסנתרן מפורסם לולא בא היטלר ואמר לי ולשכמותי: 'בשביל מה לכם? תעלו לפלשתינה במקום'.

"לומר שיכולתי לנבא מראש את הצלחתו של החיבור ביני ובין נורית? משורר לעולם לא יכול לדעת מה יעלה בגורל המילים שכתב אחרי שהן יוצאות מהמגירה לאוויר העולם. ראה דוגמת 'האדם עץ השדה', שבעל כורחו הפך לשיר לוויות. כיום, כאשר אני שומע אותו ברדיו, מיד אני שואל מי מת".

* מה דעתך על שירי "ואז בא לנו"?

"באלבום הקודם הקפדתי להיות נוכח באולפן, והשגחתי על כל שלב בתהליך. הפעם לא היו לי הכוחות להגיע. כמאמר אחד השירים החדשים 'עייפתי'. בטחתי בנורית שתעשה מלאכה נאמנה, האזנתי בעיקר לסקיצות, אבל המוצר המוגמר יהיה הפתעה גם עבורי. זו זכות שהיא רכשה בשנים הרבות שבהן היא שרה את שיריי בארץ ובעולם, ואחת הסיבות להחלטתי לכתוב לה כמה שירים חדשים במיוחד לאלבום. משהו שלא עשיתי מעולם. תמיד בחרנו שירים קיימים מתוך ספרים שכבר פורסמו".

מעיין היצירה לא יבש

* רוב השירים הולחנו בידי מוזיקאים צעירים.

גלרון: "לכל אורך הקריירה שלי אני מקפידה לשמור על קשר עם בני הדור החדש ולמצוא מתוכם יוצרים שאני מתחברת אליהם. במקרה 'ואז בא לנו' היה רצון הדדי לחבור יחד כי 'שירים באמצע הלילה' הפך, לשמחתי, לסוג של מותג איכות שהם רצו אולי להתחבר אליו ולהפוך לחלק ממנו. יוצא הדופן הוא כמובן אילן וירצברג, איתו חזרתי לעבוד אחרי שנים רבות וגיליתי שמעיין היצירה שלו לא יבש".

* יהיה אלבום משותף שלישי?

"הלוואי. יש לי במגרות המון שירים של נתן שעדיין לא הולחנו, ואני מאוהבת בהם".

זך: "אין לדעת. הגיל הרי עושה את שלו, ולא נשארו לי שנות יצירה רבות. חגגתי לאחרונה יום הולדת 80, ובית העלמין בקריית שאול מתקרב אלי צעד אחר צעד".

האלבום "ואז בא לנו", ממנו יצא בימים אלה לרדיו השיר "אהבה של שני אנשים", מיועד להגיע לחנויות ב-20 בינואר. במוצאי שבת הקרובה (26 בדצמבר) תופיע גלרון במועדון זאפה בהרצלייה ותארח את קורין אלאל. הופעת השקה חגיגית של האלבום החדש תתקיים במועדון זאפה ברמת-החי"ל ב-5 בפברואר 2010. *