קינת אנליסטים

מנהלת המחקר קוננה על "אופטימיות המשקיעים" ושכחה מי "אופטימיים" באמת

האם המשקיעים מגיבים באופטימיות לאירועים והודעות בחברות הציבוריות? לדעתה של לימור גרובר, מנהלת מחלקת המחקר ב"פסגות" התשובה היא כן. ב-16/12 פרסמה גב' גרובר ב"גלובס" את המאמר "האם זה שוב ייגמר בבכי?"

במאמר טענה גרובר לאופטימיות לא מבוססת של משקיעים, המתבטאת בתגובה אוהדת שלהם לאירועים והודעות בחברות הציבוריות. גרובר רמזה לכך שמשקיעים אצים רצים לקנות את המניות לאחר שהחברה מפרסמת דו"ח טוב, עסקה גדולה, תחזית רווח מבטיחה וכיוצא באלה.

קראתי ותהיתי ביני לביני האם באמת התנהגות זו מאפיינת רק משקיעים, או שמא גרובר ועמיתיה למקצוע גם הם נוטים לפעול באורח דומה, כלומר: מפרסמים תחזיות אופטימיות, בעקבות הודעות אופטימיות. החלטתי לבדוק את "מדד האופטימיות" של גרובר בשני מקרים מהתקופה הנוכחית.

שני מקרי מבחן לאופטימיות שוק

הראשון קרה ב-29/11 שבו פרסמה רמי לוי דוחות מצויינים, ובהם הצגת גידול בכ-30% ברווח ביחס לרבעון המקביל בשנה הקודמת. הבה נבחן את מידת האופטימיות שהפגינו האנליסטים מצד אחד, והמשקיעים, מצד שני, ביחס להודעה מעודדת זו.

אנליסטים - שבוע לאחר פרסום הדוחות (המלצה בדיעבד) פורסמה בגלובס המלצת קנייה של בית ההשקעות שאליו שייכת גרובר, "פסגות", למניית רמי לוי ובה מחיר יעד הגבוה ב-20% ממחיר המניה, ולאחר ששער המניה עלה מתחילת השנה ב-320%.

משקיעים - הם לא הסתערו על המניה, לא בעקבות הדוחות, ולא לאחר שהאנליסטים של פסגות "שלחו" אותם לקנות את המניה. שער המניה, נכון להשבוע, נמוך בכאחוז מהשער ביום פרסום הדוחות.

המקרה השני קרה ב-14/12, כשקבוצת דלק הודיעה לבורסה כי חתמה על מכתב כוונות לאספקת גז טבעי, מ"פרויקט תמר" לטחנת הכוח "דליה אנרגיות".

מקריאת מכתב הכוונות מתברר כי מדובר באספקת גז אשר תחל בעוד שלוש וחצי שנים, מפרויקט תמר - מאגר שטרם הופק ממנו גז, לתחנת הכוח "דליה אנרגיות" - אשר טרם הוקמה. במכתב מופיעים ביטויי אזהרה רבים כמו למשל: "מכתב הכוונות הינו בלתי מחייב", וכן: "אין כל וודאות כי יתממש", "אין כל ודאות כי ייחתם חוזה מחייב", "אין כל וודאות לגבי אספקת הגז בפועל".

כל האזהרות הללו, המופיעות במכתב תחת הכותרת הבלתי משתמעת לשתי פנים "אזהרה צופה פני עתיד", לא בלבלו את שחקני השוק האופטימיים: בעקבות ההודעה הוציא האנליסט יואב בורגן מ"לידר", המלצת קניה למניית קבוצת דלק, עם מחיר יעד הגבוה ב-27% ממחיר המניה ביום ההמלצה, ולאחר שהמניה עלתה מתחילת השנה ב-550%.

לעומת זאת, המשקיעים לא ממש הסתערו "באופטימיות" על המניה, בעקבות הודעת החברה. ביום ההודעה ירדה המניה ב-0.61%, שבוע לאחר הודעת החברה שער המניה גבוה בכ-2.5%, ביחס ליום ההמלצה, אם לוחקים בחשבון ששער המניה עלה בשבועיים אשר קדמו להודעה ב-5.5%, ניתן לומר שההודעה לא חוללה כל שינוי.

סעיף זיכרון

בסיפא מאמרה כתבה גרובר "חיפוש ואיסוף החומר לכתבה הנוכחית היווה מבחינתנו שיעור מאלף בקוצר הזיכרון של המשקיעים". מדבריה עלו בי שוב תהיות, מי הוא זה אשר לוקה בקוצר זיכרון.

כתבה גרובר "המשקיעים, קיבלו בהתלהבות רכישת קרקעות והתחלת פעילות בשווקים מתעוררים במזרח אירופה ובהודו, ואולי העדיפו לשכוח שכל עוד לא נבנים בנייני דירות או נכסים על קרקעות אלה, הן מהוות מקור להוצאות מימון כבדות".

האם המשקיעים הם אלו אשר "קיבלו בהתלהבות", או המוסדיים ובהם המשקיע העיקרי- "פסגות" "קיבלו בהתלהבות" והזרימו ביקושי יתר לכל הנפקה אפשרית?

וגרובר ממשיכה "אין צורך לתאר מה עלה בגורל ההשקעה בינתיים", לגורל השקעתו של מי מתכוונת האנליסטית? מי הוא זה הנאבק היום בהסדרי חוב על מיליארדי שקלים אשר הושקעו "בהתלהבות", ללא כל ביטחונות, ומכספים של אחרים?

אני מרשה לעצמי להניח בהסתמך על הנאמר באתר הבית של פסגות ולפיו "פסגות מבצעת את ניהול ההשקעות עבור נכסי קרנות הפנסיה, תוך גיבוי במחקר מעמיק ושוטף של מחלקות המחקר בפסגות" כי "ההתלהבות" והאופטימיות לא פסחו גם על גרובר, המנהלת את מחלקת המחקר של בית ההשקעות הגדול בארץ.

ממשיכה וכותבת גרובר: "תופעה נוספת בתקופות אופטימיות היא האמון הרב שנותנים המשקיעים בהצהרות בעלי השליטה או מנכ"לים לגבי שווי החברות שלהם....כולנו זוכרים את הצהרות בעל השליטה באפריקה ישראל מינואר 2007, לפיהן שווייה יגיע ל-7 מיליארד דולר עד סוף השנה".

אני מצטט עבור גרובר פתיח להמלצת קנייה של אחד מעמיתיה למקצוע, מבית השקעות אחר, שפורסמה ב-28 בינואר 2007 "בלידר בית השקעות מתייחסים לדבריו של לבייב, לפיהם אפריקה תכפיל את שוויה עד סוף 2007" ומעניקים למנייה המלצת קנייה ומחיר יעד בגובה 375 שקלים, מחיר הגבוה ב-20% ממחירה ביום ההמלצה. (מחיר המניה היום כ-50 שקלים). ובכן, מסתבר שלא רק המשקיעים מסתמכים על הצהרות בעל השליטה.

עושה רושם שהמשקיעים קצת יותר מתוחכמים מהתווית שמנסה גרובר להדביק להם, והאופטימיות היא מנת חלקם של גרובר ועמיתיה. במקרים רבים האנליסטים הם המגיבים תגובה אוהדת לאירועים והודעות בחברה ולמצב הרוח בשווקים, ולעיתים רבות נראה כי המלצות האנליסטים נרקמות כתגובה אוהדת להתנהגות המשקיעים.

לכתבה הקודמתפישר הוא המבוגר האחראי