""שיתוף-פעולה אזורי בשמירת טבע יחסוך עשרות מיליארדי דולרים"

כך עולה ממחקר של חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת קווניסלנד באוסטרליה ■ "מאחר שהמערכת האקולוגית הים-תיכונית לא נעצרת בגבולות הפוליטיים, "שיתוף-פעולה בין מדינות אגן הים-התיכון בתוכניות שמירת טבע יכול להוביל לתוצאות יעילות יותר"

תיאום ושיתוף פעולה של מדינות באזור אגן הים התיכון לשמירת המגוון הביולוגי באזור עשויים לחסוך להן 67 מיליארד דולר ולהביא לתוצאות יעילות יותר, בהשוואה למצב שבו כל מדינה פועלת לבדה. כך עולה ממחקר של חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת קווניסלנד שבאוסטרליה.

החוקרים, ד"ר סלעית קרק מהמכון למדעי החיים ע"ש סילברמן וד"ר נעם לוין מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית בשיתוף חוקרים אוסטרליים, ביקשו לקבוע במחקר את מידת היעילות והתועלת של שיתוף פעולה בין מדינות באגן הים התיכון במאמצי השימור של מגוון המינים של בעלי חיים, צמחים והמערכות האקולוגיות שבהן הם חיים.

"בחרנו להתמקד בבעלי החיים היבשתיים שחיים באזור אגן הים התיכון, מאחר שזהו אזור עשיר במינים ייחודיים (אנדמיים), אך גם מכיל מעל ל-25 מדינות ואוכלוסיה של 250 מיליון איש, מה שמציב איום משמעותי לקיומם של המינים והמערכות האקולוגיות של האזור", אומרת ד"ר קרק, ראש המעבדה לחקר המגוון הביולוגי באוניברסיטה העברית. "הגידול באוכלוסיית האדם, פיתוח הבנייה באזור ובמיוחד לאורך החופים, היעלמות השטחים הפתוחים, זיהום הנחלים ועוד הביאו לפגיעה ולהכחדתם של בעלי חיים וצמחים נדירים", מוסיף ד"ר לוין.

לצורך המחקר השתמשו החוקרים בבסיס נתונים של האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (IUCN), הכולל את תחומי התפוצה של מאות מיני זוחלים, דו-חיים ודגי מים מתוקים סביב הים התיכון, וכן בנתונים לגבי עלויות של פעולות לשמירת טבע, כמו רכישת קרקעות וניהול שטחים טבעיים. בנוסף, כללו החוקרים נתונים על צפיפות אוכלוסיית האדם ותפרוסת שמורות הטבע באזור. הנתונים הוכנסו לתוכנה שפיתחו החוקרים מאוסטרליה ובאמצעותה מצאו החוקרים את מערך האזורים המשיג את מקסימום מטרות שמירת הטבע שהוגדרו, במינימום עלויות ובמינימום איומים על המגוון הביולוגי.

המחקר העלה כי בישראל, כמו גם ביוון, בספרד ובפורטוגל, קיימים אזורים העונים על הקריטריונים הללו והם יכולים להוות יעדים טובים לשימור.

זאת ועוד, מהמחקר, שנבחר לאחרונה כמחקר שער בכתב העת המדעי Proceedings of the National Academy of Sciences, עולה כי תכנית שתכלול שיתוף פעולה מלא בין כל מדינות אגן הים התיכון ותשמר את כל האזורים המועדפים, תעלה למדינות האזור יחדיו 148 מיליארד דולר לערך, בהשוואה ל-215 מיליארד דולר במקרה שכל מדינה תפעל לבד כדי להשיג את אותן תוצאות.

בנוסף, שיתוף פעולה בין המדינות באזור יביא גם ליעילות בבחירת השטחים לשימור באותה עלות ניתן יהיה לשמור על אזורים נרחבים יותר ועל יותר מינים, או לחילופין - בשטח קטן יותר יהיה ניתן להשיג את אותן המטרות.

"במצב הקיים כיום, רוב התוכניות לשימור המגוון הביולוגי מופעלות ברמה הלאומית", אומרת ד"ר קרק ומציינת כי "ישראל מסיימת בימים אלה את עריכת התוכנית הלאומי לשמירת המגוון הביולוגי שלה, דבר שלו חשיבות רבה, אך מכיוון שבעלי החיים והצמחים והמערכת האקולוגית הים תיכונית אינם נעצרים בגבולות הפוליטיים, שיתוף פעולה בין מדינות אגן הים התיכון בתוכניות שמירת טבע יכול להוביל לתוצאות יעילות הרבה יותר, לחסכון משמעותי במשאבים ולהגנה טובה יותר על הטבע".

לגבי השלכות המחקר על יוזמות ופעולות בין-לאומיות למען הסביבה אומרת ד"ר קרק כי "היוזמה שהוכרזה בוועידת פריז האחרונה למדינות הים התיכון, אותה כינס נשיא צרפת ושבה השתתפו כל ראשי המדינות באזור, עשויה להוות בסיס חשוב לשיתוף פעולה ולתיאום בנושא שימור המגוון הביולוגי, ולהניב תועלת אמיתית וחיסכון גדול בעלויות שמירת הטבע".

ואולם, במצב הדברים כיום, כאשר שיתוף פעולה בין כל המדינות באזור, הכוללות מדינות מצפון אפריקה, המזרח התיכון ואירופה, הוא בעייתי מבחינה פוליטית, שיתוף פעולה רק בין מדינות אגן הים התיכון המשתייכות לאיחוד האירופי יכול, על פי המחקר, להוות פשרה טובה ולהביא גם הוא לחיסכון משמעותי בעלויות. עם זאת, מציינים החוקרים כי למרות ששיתוף פעולה בין-לאומי יכול לחסוך כסף רב למדינות, הוא גם עשוי להפחית את המעורבות המקומית במאמצי השימור, דבר שצריך להילקח בחשבון בתכנון האסטרטגיה לשיתוף פעולה בין-לאומי.