מגיע לנו יאיר לפיד בפוליטיקה

נשבר לי מהגנרלים הכושלים: ברק, מופז, איילון, יעלון - ומהפה הגדול של ליברמן

אני יודעת שמה שאכתוב עוד רגע לא יהיה פופולרי בקרב חברי מהברנז'ה, אבל ממש לא אכפת לי שכולם יחשבו שאני עיתונאית שטחית, חסרת אג'נדה, פופוליסטית, משוחדת ואפילו מטומטמת.

אני מאוד רוצה שיאיר לפיד יכנס לפוליטיקה. אני חושבת שמגיע לנו מישהו כמוהו.
לפני שאכתוב למה בדיוק, הנה גילוי נאות: לפיד היה העורך הראשון שקיבל אותי לעבודה כעיתונאית ב"מעריב" והמורה שלי לכתיבה. עוד משהו: למרות שבשנים האחרונות אנחנו לא בקשר ורק יוצא לנו לפעמים להיתקל אחד בשני ולהגיד שלום לבבי ושמח, אחרי שהתראיין לאילנה דיין ב"עובדה", שם דיבר לראשונה בפומבי על רצונו ללכת לפוליטיקה, החלטה שיקבל ב"דקה ה-90" - שלחתי לו SMS שאני גאה בכך שהוא זה שלימד אותי כתיבה עיתונאית, והוא הודה לי בחום אופייני.

מגיע לנו מישהו כמו יאיר לפיד, איש ספר, אינטליגנט, שיודע להתבטא כמו שצריך, כדי שלא ניילל שבכנסת יושבים כאלה שלא היינו בוחרים לוועד-הבית. אחד שימשוך אחריו אנשים איכותיים לשם ולא ישאיר את הזירה החשובה ביותר לאנשים בינוניים ומטה. ויש לו מה להפסיד: משכורת, מעמד, פרסומות לבנק הפועלים. אה, ומה עם הקשר שלו עם הטייקונים? אפשר לחשוב שהוא היחיד. נדמה לי שלראש ממשלה הנוכחי ולקודם היו קשרים לא פחות טובים עם ראשי המשק. להם מותר, ללפיד לא.

והנה אני כותבת ב"לפידית", בתבניות שחוזרות על עצמן, שמגיע לנו מישהו כמו יאיר לפיד בפוליטיקה, כי מאז שאבא שלו ז"ל כבר לא שם, קולם של החילוניים הושתק ואין מי שידאג לאינטרסים שלהם, ושלי.

מלגלגים עליו שהוא טפלון ושאין לו אג'נדה? דווקא יש לו. והוא השמיע אותה לא פעם כשתמך בפומבי באביו והתגייס למען הקמפיין של שינוי. הוא גם נלחם למען החינוך. אלוף בן, כתב "הארץ", טען במאמר בשבוע שעבר כי הבחירה שלו לעסוק בחינוך מחושבת ופופוליסטית. גם עם זה אין לי בעיה. הלוואי ויהיו עוד פופוליסטים כמוהו. אולי סוף-סוף הילדים שלי וכל הילדים במדינה יזכו למערכת חינוך ממלכתית כפי שמגיעה להם.

מגיע לנו מישהו כמו לפיד, כי אנחנו באמת מתגעגעים לישראל של פעם ולטיפה גאווה לאומית. אז הוא נחמד ושמרן ורוצה שכולם יאהבו אותו. יותר טובה הגסות של ליברמן? אני מעדיפה את הנחמדות שלו במשרד החוץ על פני הפה הגדול של החבורה מישראל ביתנו.

מגיע לנו לפיד בכנסת, כי נשבר כבר מעוצבת הגנרלים הכושלים, ברק, מופז, איילון, יעלון. מגיע לנו מישהו צעיר, רענן וכריזמטי, אחד שיודע להתבטא כמו שצריך ויכול לקרב צעירים עד גיל 30 לקלפי - גם אם מדובר בבנות שלא יוכלו לעמוד בקסמו.

מגיע לנו מישהו עם קסם אישי כמו אובאמה וסרקוזי ולא רק את מצעד הפרצופים העייפים, הכפופים לקריזות של חברי המרכז או הרעיות שמנהלים אותם.

מגיע לנו שיאיר לפיד יכנס לפוליטיקה, למרות שאף אחד לא יכול להבטיח שהוא יגשים את הציפיות הגדולות שאנשים כמוני תולים בו. אבל לפחות נדע שניסינו.