עו"ד מתן מרידור: לרשות ההגבלים אין ראיות בתיק שופרסל

"את מכירה את הסיפור של ד"ר סוס, 'הורטון שומע מישהו'? זה סיפור על פיל שמוצא פרח שעליו גרגר אבק, ובתוכו הוא מגלה עיר שלמה ואנשים שמנהלים את חייהם שם. זה מה שקרה עם הקביעה האזרחית של הממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, נגד הבנקים בגין תיאום עמלות. קן בחנה את כל שוק הבנקאות, ומצאה בכל השוק העצום הזה גרגר קטן על פרח, שבתוכו יש עולם שלם ואי-אילו שיחות אסורות".

עו"ד מתן מרידור, שותף במשרד עוה"ד צבי אגמון, שמטפל יחד עם עו"ד אגמון בערר של הבנקים על קביעת הממונה בדבר הקרטל בנוגע לעמלות, לא מהסס לרגע כשהוא משווה את אחת ה"פרשיות החמורות בעולם התחרות הישראלי", כהגדרת רשות ההגבלים העסקיים, ל"סיפור ילדים דמיוני וחביב".

בראיון ל"גלובס" הוא מותח ביקורת על מדיניות כתבי האישום של הממונים על ההגבלים לדורותיהם ועל הפליליות הגורפת שטמונה בעבירות בתחום ההגבלים וכן על הגשת כתב האישום נגד רשת שופרסל ונגד מנכ"לה, אפי רוזנהויז, בחשד להפעלת לחץ בלתי חוקי על ספקים, שסיפקו את מותגיהם במחירי רצפה ברשתות מתחרות.

"עדיין אין מועד להקראת כתב האישום", הוא אומר, "ועדיין לא קיבלנו את כל החומרים בתיק, אבל ממה שאני מכיר מתוך חומר החקירה - ואני מכיר את רובו - אני די משוכנע שנוכל להוכיח בבית המשפט כי לרשות ההגבלים העסקיים אין כלום. שלא כצעקתה. שכל הפעילות המתוארת שם היא לא פלילית".

על פרשת הבנקים יש לו הרבה מה לומר. "גם אם נניח כי כל מה שכתוב בקביעה של הממונה בנוגע לבנקים נכון, זה בסך-הכול עולם שלם על גרגר של אבק על פרח שמחזיק חדק של פיל. עולם הבנקאות הוא ענק. עולם חשבונות העו"ש, שאותו בחנה קן, הוא עצום. כל המחירים בו מפורסמים מכוח החוק, והבנקים לא יכולים לגבות מה שהם לא מפרסמים. הלקוח צריך לקבל תשובות, ואם לא נותנים לו תשובות - זו עבירה על החוק. להגיד שהעברת מידע שאני מחוייב על-פי חוק לתת אותו מהווה הסדר כובל - זה מוגזם. הרשות טעתה בתום-לב, מתוך אמונה בשליחות דרכה, הכול טוב ויפה, אבל היא טעתה".

* ממה נובעת הטעות?

"הבעיה היא בהגדרה של סעיף 2 לחוק ההגבלים, שקובע מהו הסדר כובל. ההגדרה נוראית. כל פעילות עסקית כמעט נכנסת בפנים. על כל פסיק צריך ללכת לרשות ולקבל אישור. זה מה שהרשות רוצה, אבל זו גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה, וזה גם המחיר של אובר-רגולציה בלתי נסבלת. בקביעה נגד הבנקים הרשות מנסה להרים עוד יותר את הרף, ולהגיד שכל תקשורת בין מתחרים - בין אם דיברו על הסנדוויצ'ים שהם אוכלים, ובין אם על מה גודל הכספת בבנק השני, מה שאפילו אני כלקוח יכול לקבל תשובה על כך - ייחשב כהסדר כובל".

* אתה לא יותר מדי מפשט את הדברים?

"זה מה שכתוב שם. כן, היו שיחות כאלה ואחרות בין הבנקים, אבל לבוא ולהפוך את זה להסדר כובל, זה מוגזם. בנקים נאלצים לעיתים לתאם עמדות, לדוגמה בנוגע לנושים. נניח שלחברה יש חובות לבנקים לאומי, הפועלים, דיסקונט והבינלאומי, ויש עשרות אלפי כאלה בשוק, אם על כל אחד הם יצטרכו לרוץ לרשות לקבל אישור הסדר כובל כשהם מעבירים מידע ביניהם, ולחכות גם לתשובה, שיכולה להגיע אחרי 90 יום ויותר - המחיר למשק יהיה בלתי נסבל.

"הרגולציה טובה כל עוד היא מייצרת יותר יעילות מאשר עצם קיומה. במקרה הזה זה הפוך. זו אובר-רגולציה קיצונית".

דגם ממוזג של ההורים

מרידור (35), "הבן של", מזכיר את אביו, ח"כ דן מרידור (ליכוד), לא רק במראה וב'חתך הדיבור המרידורי; ואת אמו, ליאורה, בעיקשות ובעמידה על מה שהוא חושב שנכון, אך הוא כבר מזמן לא עומד בצילה של השושלת המחייבת שלו.

בחודש שעבר התקבל כשותף במשרד עוה"ד צבי אגמון, לאחר שהוכיח לאורך שנים כי הוא פקטור משמעותי בתחום ההגבלים העסקיים במשק. בשנים האחרונות היה מרידור מעורב בתיקים תקשורתיים בתחום, בהם אישורים למיזוגים ובקשות לפטורים מהסדרים כובלים, וניהל מאבקים עיקשים מול רשות ההגבלים העסקיים. הכול בנימה מקצועית ועניינית, שסייעה לו לשמור על יחסיו הטובים עם הגורמים הבכירים ברשות ולזכות בהערכתם.

בין היתר, מרידור ייצג ומייצג את רשת שופרסל ואת מנכ"לה, אפי רוזנהויז, את חברות מילוז ופריניר בהליך להפרדת החברות בשל מיזוג לא חוקי, את אייס והיפר-רוזנפלד בסגולה בבקשת המיזוג ביניהן, את בורגראנץ' במכירתה, את קניוני עזריאלי ברכישת קניון גבעתיים, את פרטנר ברכישת השליטה על-ידי סקיילקס ועוד.

מרידור הבן הוא מעין דגם משופר וממוזג של תחומי העיסוק של הוריו - אבא פוליטיקאי ועורך דין מסחרי, ואימא כלכלנית ומנהלת שהיתה מועמדת לראשות רשות ההגבלים העסקיים - אך הוא בטוח שלא היתה להם השפעה על המסלול שבו בחר. "אין קשר בין הקריירות שלהם לבחירות שלי. לא נגעתי במשפטים עד שהתחלתי ללמוד. זה לא דיבר אליי, וזה ממש לא היה משמעותי בבית. אבא היה בפוליטיקה מאז שהייתי נער, אז לא חייתי בצילו של אב שקם בבוקר, עוטה גלימה והולך לבית המשפט. ממש לא".

ובכל זאת, לאחר השירות הצבאי, נרשם לפקולטה למשפטים באוניברסיטת ירושלים. לדבריו, עשה זאת כברירת מחדל. "הלכתי ללמוד משפטים כדי לראות מה זה, ולהחליט אם זה בשבילי או לא". עד שנה ג' היה בטוח שזה לא בשבילו, אך כשנרשם לקורס דיני הגבלים עסקיים, שהנחה אז פרופ' זוהר גושן, כיום ראש רשות ניירות ערך, סוף-סוף מצא את מקומו. "אז הבנתי שאם אני הולך למשפטים, זה מה שאני רוצה לעשות. סוף-סוף מצאתי משהו שעניין אותי. לא נעים להגיד, אבל עד אז הלימודים לא עניינו אותי כלל".

לאחר שנת התמחות במשרד עוה"ד ליפא מאיר, השלים תואר שני במשפטים בלונדון, ב-London School of Economics, ועבד זמן מה במשרד עורכי הדין Berwin Lethton Paisner הלונדוני בתחום ההגבלים העסקיים. כשחזר לארץ ב-2004, הצטרף למשרד עוה"ד צבי אגמון, מהבולטים ומהמובילים בתחום ההגבלים.

6 שנים חלפו, ומרידור הצעיר הספיק לבסס את שמו בתחום, יחד ובנפרד מהמוניטין של משרד אגמון, וגם לגבש כמה דעות נחרצות בנוגע לכשלים בחוק ההגבלים העסקיים.

מאזן כוחות בלתי סביר

מרידור: "חוק ההגבלים העסקיים הוא חוק נורא פלילי. הכול פלילי. אתה זז ימינה זה פלילי, אתה זז שמאלה - זה פלילי. הסדר כובל זה 3 שנים בכלא, ניצול לרעה של מעמד זה 3 שנים בכלא, אי-מילוי תנאי באישור הסדר מיזוג זה 3 שנים בכלא, מונופולין זה 3 שנים בכלא. זה נותן לרשות כוח עצום. על-פי-רוב הם משתמשים בו בשכל, ולא הגישו כמעט כתבי אישום בגין מונופולין או על הפרת תנאי מיזוג. אבל אותי לימדו בדיני חוקה שלא צריך להגיד למדינה 'לך יש את כל הכוח, תעשי מה שאת רוצה, אני סומך על שיקול-הדעת שלך'.

"אמנם כולם ברשות בסדר גמור, ואין לי טענות של חוסר ענייניות בהחלטות שלהם, זו רשות מקצועית ונאמנה למקצועיות שלה בלי חריגות, אבל המדינה לא צריכה לקחת את כל הכוח. זה הופך את מאזן הכוחות בין הרשות לחברות לבלתי סביר. זה מופרע שכל דבר שאתה עושה, יש לך פוטנציאל שתשב עליו בכלא".

* מה ההשלכות בשוק?

"הרתעת-היתר שגורמת לנזקים ממשיים בשוק. כשלקוח מנהל פעילות עסקית מסוימת, אחד השיקולים שלו הוא לא רק אם מותר לו לעשות את זה - אלא מה מחיר הטעות. אם המחיר הוא הפסד כלכלי כזה או אחר, הוא יעשה את השיקול, 'כדאי לי או לא כדאי לי', ויילך קדימה; אבל אם מחיר הטעות זה לשבת בכלא, יש מעט מאוד פעילויות עסקיות שמישהו יגיד 'זה שווה לי'. כתוצאה מזה, חברות יפחדו לעשות דברים שהם חוקיים, מחשש שמא יום אחד יקפצו עליהן, והמשק יפסיד הרבה מאוד עסקאות טובות וכשרות".

* ראית את זה קורה בפועל?

"בוודאי. יש הרבה עסקאות שלא מתבצעות רק כי אנשים פוחדים שיגידו להם בדיעבד 'אתם לא בסדר'. יש חברות שאין להן כסף לשכור יועץ כלכלי שיגיד להן שהעסקה הזאת מיותרת, או לשכור עורך דין שילמד אותן ויגזור ככה וככה אלפי דולרים כדי לוודא שהכול בסדר. אם האלטרנטיבה היא כלא - לא שווה להן לעשות את העסקה, ואז עסקאות טובות למשק פשוט נופלות".

כתבי אישום בדקה ה-90

עוד מחיר שהמשק משלם בעקבות פליליזציית-היתר בתחום התחרות, כך מרידור, הוא הצפת רשות ההגבלים בפניות מיותרות. "אנשים יבואו אל הרשות עם הרבה דברים שלא היה צריך לבוא אליה", הוא אומר. הפיתרון לבעיה פשוט יחסית, וגם הוצג בעבר במסקנות ועדת מומחים בראשות פרופ' גושן שמינה שר התמ"ת במארס 2005, והוא יצירת מערכת קנסות מנהליים בעבירות הגבלים שונות.

תופעה נוספת שמרידור מזהה בתחום ההגבלים היא הגשת כתבי אישום בדקה ה-90. "לאורך שנים מוגשים ברשות ההגבלים העסקיים כתב אישום או שניים במהלך כל שנה, ופתאום, לקראת חילופי קדנציה, כל המערך נכנס לטירוף, ויש כמה כתבי אישום בבת-אחת.

"בשנה האחרונה יש איזו בהילות להגיש כתבי אישום. אני לא יודע מאיפה זה נובע, אבל משהו לא בסדר. יכול להיות שזה רצון של הממונה לנקות שולחן. הוא לא רוצה להשאיר את הדברים הפתוחים לממונה הבא. יכול להיות שזה הרצון של הממונה לצאת באיזה מן קול תרועה רמה, שיזכרו אותו, להשאיר חותם, שאז זה קצת מוזר.

"ויכול להיות יותר גרוע - שכתבי האישום האלה הם כל מיני מקרים שהממונה לא הרגיש נוח להגיש אותם קודם, ורק בדקה האחרונה הוא מגיש אותם, כי צריך לקבל החלטה. לא יודע, אבל זו אנומליות שלא צריכה להיות. במערכת שעובדת באופן מקצועי ושוטף לא צריך לקרות דבר כזה. זה מצריך בדיקה, אולי אפילו פנימית של הרשות לגבי עצמה, לראות מה גורם לכך".

בעוד שמרידור מתלונן ומותח ביקורת על פליליות-היתר של חוק ההגבלים ועל ה"תופעות המוזרות" שנובעות מכך - "בלי לפגוע במקצועיות, ביושר ובתום-הלב של אנשי הרשות" - הוא ממהר להבהיר כי הוא דווקא די מרוצה מהתנהלותו של המשק הישראלי ומהתחרות בו.

"השוק שלנו בסדר גמור. העולם ספג חתיכת מכה בשנתיים האחרונות, ובישראל המכה היתה יחסית סבירה. אני לא מאחל לנו אף שנה כזאת, אבל יחסית לעולם היא היתה סבירה. החברות כאן יחסית עמידות ומצליחות להחזיק מעמד, והתחרות ביניהן נמדדת לא רק במחיר לצרכן אלא גם בחידושים ובאיכות השירות, ויחסית לעולם מצבנו לא נורא. התקשורת הסלולרית מאוד מתקדמת טכנולוגית, ויש תחרות בהרבה אספקטים, גם אם לא במחיר לצרכן. נכון, יכול להיות יותר טוב, ואוי ואבוי אם לא נחפש תמיד את חצי הכוס הריקה כדי להשתפר, אבל המצב רחוק מלהיות קשה".

"בכל מקרה", הוא מסכם, "צריך לזכור כי תחרות היא לא תמיד התשובה להכול. היא כלי להשיג תוצאות טובות יותר לציבור, אבל היא לא הכלי היחיד".

"אף אחד לא הזיז את אפי הצידה"

בשבוע שעבר הגישה רשות ההגבלים העסקיים כתב אישום נגד שופרסל, המנכ"ל אפי רוזנהויז וסמנכ"ל הסחר בחברה אלי גידור, באשמת הפרת תנאי מיזוג וניסיון לבצע הסדר כובל.

על-פי כתב האישום, בדצמבר 2008 יצאו רבוע כחול ושופרסל במבצע על מוצרים זהים, שנמכרו במחירים נמוכים יותר בסניפי רבוע כחול מאשר בשופרסל. רוזנהויז וגידור פנו לספקים הגדולים - אסם, קוקה-קולה, ויסוצקי ושטראוס - ודרשו מהם להפסיק את המבצע ברבוע כחול. לאחר שהספקים לא נענו לדרישה, הורידה הורידה שופרסל מהמדפים מוצרים של אותם ספקים שנמכרו במבצע בשתי הרשתות. לטענת הרשות, יש בפעולות אלה גם הפרה של תנאי המיזוג של שופרסל וקלאבמרקט משנת 2005.

"האמת שהופתעתי מהגשת כתב האישום נגד אפי רוזנהויז", אומר עו"ד מתן מרידור, "אני חושב שלא היה נכון ולא היה מקום להגיש אותו. הסיפור הזה הוא לא פלילי, לא עברו כאן לא עבירה של ניסיון להסדר כובל ולא הפרה של תנאי מיזוג. אני רק עורך הדין בתיק, אבל אני די בטוח בצדקתנו".

* אז למה לדעתך רשות ההגבלים העסקיים החליטה ללכת במקרה הזה על כתב אישום?

"אני מאמין שאם לרשות היו כלים אחרים, לא פליליים - היא היתה בוחרת להשתמש בהם בפרשה הזו".

בסביבתו של רוזנהויז אמרו בימים האחרונים כי אנשי הרשות החליטו להוכיח בפרשה הזו שלא חשוב כמה אתה מפורסם, גדול, יפה וחזק, אם אתה מפר תנאי מיזוג, אפילו אם לא נפגעה התחרות - דמך בראשך. ולא רק שפרשת שופרסל איננה המקרה הנכון לעשות זאת, אלא שבאופן עקרוני לא צריך לעשות זאת על גבם של אנשים.

"אני אגיד לך דבר אחד", מוסיף מרידור, "אני חושב שהחוק היום הוא פלילי מדי, זה פועל לחובת הרשות וגם לחובת הציבור. יש כל מיני דברים שהם אולי חמורים, אבל לא כל דבר כזה משמעותו צריכה להיות סורג ובריח. לא כל מי שהוא משחק מלוכלך בשדה התחרות הוא בהכרח גם עבריין פלילי, ואני לא אומר את זה חלילה על אפי".

"מהצד השני, ההערכה שלי היא שאין שום ראיות. אחת הסיבות שרשות ההגבלים מנסה ולא כל-כך מצליחה להרים את רף הענישה היא ששופטים נרתעים ובצדק מלהשתמש בחוק. אם הפליליות של הסדר כובל היא אותה פליליות כמו שיכחה להודיע על מיזוג - אני כשופט הייתי מאוד נרתע מלהרשיע במידת החומרה הזהה. צריך להרחיב את הספקטרום הענישתי של הרשות בצורה של קנסות מינהליים או אלמנטים אחרים. לא כל חברה שפועלת בניגוד לחוק צריך למחוא לה כפיים, אבל גם לא לשלוח את מנהליה לכלא".

* איך אתה מסביר את ההזזה של רוזנהויז לתפקיד נשיא שופרסל, ימים אחדים לפני הגשת כתב האישום נגדו?

"התקשורת עשתה סיפור מכך ששבוע-שבועיים לפני כתב האישום עשו רה-ארגון בשופרסל ואפי נהיה נשיא. אבל אף אחד לא ידע ולא יכול היה לדעת מתי יוגש כתב האישום. אין שום קשר בין ההליכים הפנימיים בשופרסל לבין הדבר הזה. אף אחד לא הזיז את אפי הצידה, אין לזה קשר למציאות".