מאור פינתה את הדרך

אך זה לא סוף הסיפור, בקושי סוף ההתחלה. עד שישקע אבק המהומה, לא נדע מה יקרה

מאור פינתה את הדרך, מועמדותה ירדה אבל זה לא סוף הסיפור. בקושי סוף ההתחלה. עד שלא ישקע האבק לא ברור מה יקרה, אבל אפשר להניח בסבירות גבוהה שתוך כמה חודשים יהיו לנו בבנק לאומי יו"ר חדש ומנכ"ל חדש. ולצד מאור שהפסידה יש כאלה שמרוויחים מהסרת מועמדותה.

הפוליטיקאים

אלו שביקשו למנות אדם מטעמם לתפקיד היו"ר, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושלוחתו הקדמית שר האוצר יובל שטייניץ.

הם עדיין רוצים בכך ויפעילו את הכוח הנדרש כדי לוודא שזה יקרה. הזכות למנות יו"ר בנק מעניקה כוח רב. לכן קשה לראות את רף ממשיך בתפקיד. בסופו של דבר, המינוי היחיד בבנק שעליו יש לשר האוצר זכות להגיד את דברו היא מינוי היו"ר ושטייניץ כבר אמר.

ואל תטעו - היו"ר שיתמנה עכשיו מגיע כביכול רק לתקופת הביניים של ההפרטה, אבל כמאמר הקלישאה "אין קבוע יותר מזמני".

האיש שיתמנה יהיה יו"ר עד שהממשלה תמכור את מניותיה, עד שיתגבש גרעין שליטה ועד שהבעלים החדשים יאושרו על ידי בנק ישראל. זה עלול לקחת שנים. ובינתיים יושב המינוי הזמני ולא שוכח מי מינה אותו לתפקיד.

משה טרי

זוכרים את הפינה השבועית לילד ב"שבעה ימים" של "ידיעות אחרונות"? ציור שבו התבקשו הקוראים הצעירים למצוא את הדמות שמסתתרת בתמונה. כזהו הוא משה טרי. האיש שלא מדבר, לא קיים וכמובן שלא דוחף ולוחץ כדי לקדם את מועמדותו לתפקיד.

יו"ר רשות ניירות ערך לשעבר מפעיל את כל ההון הפוליטי שצבר בשנים האחרונות כדי לקדם את עצמו לתפקיד. ולטרי יש הון רב, החל בחברים קרובים כמו זוהר גושן וכלה בפוליטיקאים ממפלגת השלטון.

טרי,יש לומר לזכותו, הוא מועמד מקצועי וכך נתניהו מרוויח פעמיים, ממנה מועמד מקצועי וראוי, וממנה מועמד "משלנו" שגם לא מקורב אליו ומזוהה איתו כמו יוגב. טרי הוא המרוויח הגדול מכישלונה של מאור לעקוף את הפלפול המשפטי ומהסרת מועמדותה.

איזי תפוחי

לתפוחי לא היה שום סיכוי מול מאור. אך כשהיא מחוץ לתמונה ומול טרי ויוגב סיכויו יותר טובים. תפוחי אינו מושך אש, אופיו נוח. אם מאור תיאות להישאר כמנכ"לית תחת יו"ר חדש ממקורבי נתניהו, תפוחי יהיה המועמד האפשרי היחיד מבחינתה. וכן, הוא מינוי מקצועי, לא עסקן פוליטי, יש לו רזומה מתאים ויכולות מוכחות.

זאב נהרי

כישלון התמודדותה של מאור על תפקיד היו"ר יביא בהמשך לעזיבתה את כיסא המנכ"ל. מי יחליף אותה? אם מאור אינה יו"ר ועוזבת את הבנק, החשיבות של איוש המנכ"ל במועמד פנימי גוברת. אחד המועמדים המובילים הוא זאב נהרי, משנה בכיר למנכ"ל, ראש החטיבה הפיננסית, ותיק חברי ההנהלה בבנק, כבר 20 שנים, כיום ממלא מקומה של מאור ומספר 2 הרשמי שלה. נהרי הוא מועמד של קונצנזוס, אין לו אויבים.

חסרונו העיקרי - גילו. בסוף השנה הוא עתיד לפרוש. האם יבקשו ממנו להישאר? האם נהרי ייקרא לדגל להציל את המולדת? לא לפרוש בהגיע זמנו אלא להוסיף עוד שנתיים שלוש ולהיות מנכ"ל ש"יחליק" את חילופי הנהלה בבנק. בהעדרה של מאור זהו תרחיש סביר.

ויש גם תרחיש אחר. נהרי מגיע לגיל הפרישה ופורש, הדירקטוריון לא מסכים למנות אותו למנכ"ל לתקופת ביניים קצרה. כאן עולים שני מועמדים, יד ימינה של מאור, רקפת רוסק עמינח, ראש החטיבה העסקית, צעירה, מוכשרת ואמביציוזית, מקצועית וכריזמטית, ולצידה מועמד חדש-ישן: יונה פוגל, מנכ"ל פז. פוגל, לשעבר בן טיפוחיה של מאור, עזב את הבנק לפני שנתיים ברוח רעה ולאחר חילוקי דעות עם מאור אך לכל דבר ועניין הוא מועמד פנימי.

ציון קינן ויאיר סרוסי

לאומי מוביל את המערכת הבנקאית כבר שלוש שנים, כי בנק הפועלים עשה בעבר כמה טעויות חמורות. לאומי נהנה עד עתה מהנהלה יציבה ושקט תעשייתי. עכשיו הגלגל מסתובב. בנק לאומי נכנס לעידן של אי ודאות ניהולית, כאוס פרסונלי, מצב שבו בכירי הבנק לא יודעים מי מוביל היום ומי יוביל מחר.

יהיו חילופי תפקידים מואצים. אנשים בנסיבות כאלו עוסקים בעצמם ופחות מתמקדים בעבודתם. רף, מאור, ולפחות עוד שישה מחברי ההנהלה יפרשו או יעזבו את תפקידיהם. הבנק ישלם מחיר כבד על גדיעתה של שדרת ההנהלה. לפעילות העסקית של לאומי ייגרם נזק, החלטות לא יתקבלו בזמן, החלטות שגויות יתקבלו.

זו ההזדמנות של ציון קינן, מנכ"ל בנק הפועלים, ויאיר סרוסי היו"ר לעשות את המהפך ולעקוף את לאומי. הפועלים תחת הנהלה יציבה, עם תוכנית אסטרטגית חדשה, יוכל לחזור למקומו כבנק המוביל בעוד שלאומי יהיה עסוק בעצמו.