המציל התורן של "מעריב"

רכיב לא נצרב בזכרוננו כאיש עסקים שתחום התמחותו הוא הבראת חברות שנקלעו לקשיים

אנחת הרווחה של עופר נמרודי, בעל השליטה בעיתון "מעריב", נשמעה בתחילת השבוע למרחק. זה שנים שהוא מחפש משקיע שיסייע לו לחלץ את העיתון מהבוץ, והצורך העז שלו יצר מדי שני וחמישי אין-ספור שמועות באשר לזהות המציל התורן. ברוב המקרים מדובר היה בשמועות נטו, ורק בחלק קטן מהן אכן היו מגעים שהחלו בין שני הצדדים, ולבסוף התפוצצו בגלל סיבה כזו או אחרת.

ואז הגיע זקי רכיב, מיליונר שרעב לתשומת-לב, עם הרבה זמן פנוי וכיסים עמוקים. רכיב אינו איש תקשורת, וכניסתו ל"מעריב" הרימה לא מעט גבות, אך אולי כדאי שלא נרחיק לכת כדי להבין מה עבר בראשו. לאחר שהפסיד ברכישת 012 סמייל ליוסי מימן, לא הצליח לשים ידו על מירס וויתר על מכבי תל-אביב - הוא בחר ב"מעריב", שקיבל אותו בזרועות פתוחות.

אלא שרכיב לא רק רוצה לעשות משהו עם כספו. הוא רצה לחזור למרכז הבמה. "מעריב", על בעיותיו הרבות, הוא מקור לכוח והשפעה אך ורק מהיותו כלי תקשורת. אם מביאים בחשבון שמדובר בעיתון גדול, "מעריב" הוא לא עוד אפיק השקעה, כי אם המפתח של רכיב לחזרה למרכז הבמה.

עד כאן באשר למניעיו של רכיב. מה בנוגע ליכולותיו? ובכן, אומרים שאין דבר העומד בפני הרצון, אך במקרה של "מעריב" רצון לבד לא יספיק.

רכיב, אם זיכרוננו אינו מטעה אותנו, אינו ידוע כאיש עסקים המתמחה בהבראת חברות שנקלעו לקשיים. להפך. את טריון, חברת ציוד התקשורת שהקים יחד עם אחיו לפני 20 שנה, הוא לא השכיל להציל; וגם החברה השנייה שהקימו השניים, Novafora, נסגרה לפני 7 חודשים מבלי שהשניים הפכו עולמות כדי להצילה.

"הרגשתי שאין גבולות ליכולות שלי", אמר לפני שנים אחדות בהתייחסו לנפילת טריון, "השתן עלה לי לראש". ובכן, עבור ציבור המשקיעים נקווה שרכיב אכן למד את הלקח.