מדוע משרד התשתיות מעכב את השימוש בביודיזל בישראל?

האם משרד התשתיות מעכב החדרת שימוש בביודיזל כדלק לתחבורה בישראל? כך עולה לכאורה מהתנהלות המשרד ביחס לניסיונות להכניס לשימוש תדלוק בביודיזל בארץ.

בזן טוענת כי היא ערוכה לספק ביודיזל בישראל. מדובר בסולר תחבורה המכיל 5% ביודיזל בהתאם לדירקטיבה האירופאית. בזן מספקת כבר היום סולר מהול בביודיזל למדינות הים התיכון, ובעיקר לקפריסין, בכמות של עשרות מיליוני ליטרים בשנה.

‏נציין כי ביודיזל הוא כינוי לקבוצת מוצרי דלק ממקורות ביולוגיים מתחדשים הניתנים לשימוש במנועי שריפה עם הצתה עצמית (מנועי דיזל), ביחסים שונים של ערבוב עם סולר תחבורה או באופן טהור. המקורות לייצור ביודיזל הם עודפי שומן מהצומח ומהחי, אך המקור המשמעותי ביותר הוא שמן המופק מגידולים שונים כמו סויה ודקלים.

‏עוד נציין כי בכלי הרכב החדשים, מהשנים האחרונות, אין צורך לעשות הסבה לשימוש בביודיזל. אולם, בארץ מסתמן כי שיווקו של הביודיזל אינו אופציה, בשל התנגדות של משרד התשתיות.

לטענת משרד התשתיות, "עפ"י התקן הישראלי ניתן לערבב ביודיזל בהיקף של 5% בסולר כבר היום. הסיבה שתהליך זה לא מבוצע (על ידי חברות השיווק) היא בשל עלותו הגבוהה של המוצר אשר עולה כשליש יותר מהסולר". מה שמוזר בטענה הזאת הוא שרשות המיסים הודיעה באחרונה כי היא נכונה להעניק פטור ממס גם לביודיזל, מה שלא שינה את החלטת משרד התשתיות שלא לאשר את השימוש בו.

"רשות המסים אכן מתכוונת להעניק הישבון בלו על מרכיב הביודיזל (עד 5%) בתערובת הסולר והביודיזל... בימים אלה עובדים צוותי רשות המסים על הכנת הצווים המתאימים", נמסר בעניין זה מרשות המיסים.

בנוסף לטענה התמוהה על העלות היקרה, טוענים במשרד התשתיות למגבלה נוספת לשיווק הביודיזל, הנוגעת לנושא הולכתו בקווים ארציים. את הביודיזל יש להעביר בתשתית צנרת נפרדת מקירוסין (כלומר מדלק סילוני, שעובר בקווים רב מוצריים), מה שלא מתאפשר שכן קווי ההולכה הארציים הם קווים רב מוצריים.

לבעיה הזאת קיים פתרון אפשרי, והוא שינוע הביודיזל לערבובו עם הסולר לתחבורה במסוף הניפוק בפי גלילות. זאת, באמצעות מכליות כביש, כפי שמתבצע במקרה של ה-MTBE ‎‏ (מרכיב הנדרש להעלאת מספר האוקטן של הבנזין במקום עופרת).

מפחית את פליטת גזי החממה

‏התומכים בשימוש בביודיזל טוענים כי הוא מפחית פליטת חלק ממזהמי האוויר (בעיקר חלקיקים ופחמימנים). כמו כן טוענים כי הוא מפחית את פליטת גזי החממה. כמובן שעולה גם הטענה הביטחונית ולפיה הביודיזל מפחית את התלות במדינות יצרניות הנפט וגיוון סל הדלקים.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בעניין זה, כי שיעור ההפחתה של גזי החממה מהרכב תלוי באופן הייצור של הביודיזל, משום שבתהליך הייצור והשינוע מושקעת אנרגיה ולכן מקובל לחשב את אחוזי ההפחתה של גזי החממה לאחר הפחתת מרכיבים אלו. בדרך כלל מדובר בכמחצית מהכמות (כלומר, שימוש ב-5% ביודיזל משמעותו הפחתה של 2.5% מפליטת גזי החממה).‏

עוד ציינו במשרד להגנת הסביבה, כי השימוש בביודיזל תורם גם להפחתה מסוימת בפליטת חלקיקים (שנחשבים למזהם הבעייתי ביותר מכלי רכב בערים) ופחמימנים, אך לעלייה קלה בפליטת תחמוצות החנקן מכלי הרכב. "בסך הכל המאזן הוא חיובי, קרי מבחינה סביבתית נחשב השימוש בביודיזל כמפחית את פליטת הזיהום", אמרו במשרד להגנת הסביבה.

‏בסיכומו של דבר, מהילה של 5% דלקים ביולוגיים בסך הדלק היא פתרון קטן מאוד לבעיית השימוש בנפט, אבל היא יכולה להוות חלק מסל פתרונות שיביאו להפחתת השימוש בנפט כדלק על השפעותיו הרעות. לכן, מוזר שמשרד התשתיות לא זו בלבד שאינו מקדם את השימוש בביודיזל, אלא שהוא אף מערים קשיים והופך את האופציה הזאת כרגע לבלתי אפשרית.